לאחר 24 שנות שירות בצה"ל כקצינת כ"א בתיה בוכניק עושה מפנה חד ובוחרת בעיצוב פנים כקריירה שנייה. פגשנו אותה לשיחה.
מדוע בחרת בעיצוב פנים כקריירה שנייה?
"לקראת שחרורי מצה"ל לאחר 24 שנות שרות כקצינת כ"א, הייתי צריכה למצוא לי דרך חדשה, היה ברור לי שזה יהיה בתחום האמנות, לא היה לי ספק שאעסוק באומנות, החלטתי לממש את כישרונותי בתחום עוד מילדותי הרגיש לי הכי נכון והכי מתאים לכישורי לעסוק בעיצוב פנים וזאת מכיוון שבמשך שנים רבות ליוויתי עשרות פרוייקטים של מכרים - עוד בטרם רכשתי השכלה וידע בתחום זה. זה פשוט היה ועדיין נטוע בי".
מה ההשכלה שלך בתחום?
"עוד בהיותי משרתת בצבא קבע נרשמתי ללימודי תואר ראשון באומנות באוניברסיטת חיפה, לאחר סיום התואר התמחתי בטכניקת ה"פיינט מג'יק" - חיפוי וצביעת קירות ורהיטים בחומרים שונים. עם שחרורי מצה"ל, נרשמתי ללימודי עיצוב ואדריכלות פנים במכללת ויצו חיפה.
לעיסוקי הקודם בתחום משאבי אנוש יש ערך מוסף המשמש אותי מול הלקוחות, אני מנסה להפוך את התהליך המייגע לחוויה נעימה".
ממתי את מעצבת בתים?
"תוך כדי הלימודים עיצבתי חנות תכשיטים (ללא שכר) לחבר, לקוחה שהתרשמה מאוד מעיצוב החנות שכרה אותי עדיין כסטודנטית טרייה לעצב את חנות התכשיטים שלה, ומאז... אני מעצבת, בעיקר בתים פרטיים, מלונות בוטיק (לדוגמא "ארנה שטרקמן" בנהריה) ועוד".
מה בעצם את עושה?
"בעבודתי - אני נוגעת בכל מה שעתיד להיכנס לחלל הנתון החל מתכנון כללי של החלל ובחירת קונספט דרך העמדת רהיטים (לדוגמא מלון "ארנה שטרקמן" בנהריה, שבו בחרתי לשמר בעצוב מוטיבים ייקים), תוכנית חשמל ובחירת גופי תיאורה, אינסטלציה, גבס, יעוץ צבע ופיקוח על בעלי מקצוע - איני מתפשרת עם בעלי המקצוע בכל הנוגע לאיכות, אקססוריז ופיצ'פקס שנותנים טאצ' סופי לחלל. לדבר בוכניק המוטו שלה בעיצוב הוא "להיות שונה – לא להעתיק"
מהם הקשיים איתם את נפגשת במהלך העבודה?
"כמובן, שהתהליך אינו פשוט וכרוך בקבלת החל
טות, בשיתוף פעולה של הלקוח ובתקציב. רוב הקשיים נובעים מחילוקי דעות בין בני הזוג, מ"בעיות" של בעלי מקצוע ומעמידה בתקציב. פה נכנס החלק ה"פסיכולוגי" שבי. בשלב זה אני הופכת להיות הפסיכולוגית של בני הבית ושל בעלי המקצוע- אני תמיד אומרת שלהיות מעצבת פנים לא מספיק רק כשרון - זה 50% גישה נכונה, גישור פערים, כושר עמידה בלחצים ו"הרגעת" השטח".
מה הן השאיפות המקצועיות שלך?
"אני מרגישה מאוד ממוצת ויש לי סיפוק רב מעבודתי. כשהתחלתי ללמוד עיצוב פנים חשבתי במושגים של הובי. לא הייתי מודעת למצב בשוק. נכנסתי לסחרחרת של פרוייקטים בלי להרגיש. לא הספקתי לנוח בין קריירה לקריירה. הדרישה מאוד גבוהה ואני מוצאת את עצמי מוותרת על המון פרוייקטים מחוסר זמן. המוטו שלי הוא
לקחת פרוייקטים בגבול היכולת, אני מציבה לעצמי מכסת פרוייקטים מסויימת ולא חורגת ממנה. כל לקוח מקבל אצלי יחס מאוד אישי. בימים אלה מתבשל אצלי רעיון לשיתוף עם אדריכל נוסף".
עם מי את עובדת?
"לשמחתי אני במצב שאני יכולה לברור את הפרוייקטים ואת הלקוחות. לרוב אין לי בעיה עם כל לקוח. אני פשוט מתאימה את עצמי לרצונות שלהם, חלק לא קטן מהם ממשיכים להיות איתי בקשר גם לאחר סיום העבודה. זה מאוד מחמם את הלב".
משהו שאת גאה בו בעבודתך?
"עקשנית זה התואר השני שלי. כשיש לי פנטזיה לגבי העיצוב אני עושה שמיניות להשיג אותה. לרוב- בעלי מקצוע לא אוהבים לעבוד על דברים חדשים ומסובכים ומציבים קשיים. אני חוקרת את הנושא ומתייעצת עם כל גורם אפשרי וכל פעם שזה מצליח לי אני פשוט גאה. מרגישה שהכנסתי משהו חדש לשוק. לא פעם בעלי בעלי מקצוע אמרו לי "למדנו ממך הרבה". ההצלחה נובעת מהנגיעה המאוד אישית שלי ומהמעורבות השוטפת בכל הפרוייקט".
טיפים לעיצוב הבית
"אין דבר שהוא בלתי אפשרי (כמעט...). תקציב גבוה - זה לא ערובה להצלחת הפרוייקט. אם התחברתם למעצבת פנים - לכו איתה עד הסוף, אך ואל תוותרו על האמירה והנגיעה האישית שלכם".