תערוכת 'ברוך שעשני אישה' מציגה מאה פורטרטים נשיים שצולמו על ידי קהילת 'נשים מצלמות' ומהווה תשובה אמנותית לסוגיית הדרת הנשים שהטרידה מנוחת רבים בציבור הישראלי. המסר העובר מהצילומים הוא: אנחנו כאן. אנחנו אמיתיות. אנחנו קיימות.
אפרת שמיר
הצילומים המוצגים חוצים גבולות של גיל, רקע לאומי והשתייכות חברתית או דתית ומנסים לגעת בנוכחות נשית אותנטית כאן, בישראל 2012. הם מכילים מנעד רחב של סיטואציות פנימיות וחיצוניות, מצבי רוח, רגעים קשים ורגעי התעלות, מופנמות מול מוחצנות והומור. בין הצילומים משולבים טקסטים הגותיים שכתבו הצלמות כהד למסען הנפשי והאמנותי.
ליהי לובל
"הצילום עבורי הוא דרך נוספת לביטוי אהבתי לאנשים. יחסים הם נשמת חיי, הם המשקפת שדרכה אני מתבוננת בחיים ובאנשים בתוכם" ענת דיציאן, נשים מצלמות.
עמית לרנר
'נשים מצלמות' הינה קהילת נשים יוצרות המשלבות לימודי צילום עם מבט רגיש על עצמן ועל סביבתן. בתערוכה זו הן בוחרות במצלמה ככלי מנכיח ונותן תוקף למסע הנשי, אשר אינו נפרד ממסען שלהן.
כרמלה קיט
_________________________
ברוך שעשני אישה
החלל המרכזי של תיאטרון ירושלים החל מה-26.7 ועד ה-2.9
אוצרת: נגה ארד-אילון
שעות פתיחה: א' - ה' 15:30 - 21:30, ו' - 12:00 - 15:00, ש' - מצאת השבת עד 21:30 ובעת המופעים