מחקר של מכון כללית למחקר בשירותי בריאות כללית מלמד כי לסדר הלידה ישנה השפעה גם על בריאות ועל רפואה מונעת. מנתוני הכללית עולה כי הורים נוטים לחסן יותר את הילדים הבכורים, הרבה יותר מאשר נכונות לחסן את הילד שני ושלישי וכך הלאה.
נתוני ה'כללית' בין השנים 2003-2009 בחנו את שיעור ההתחסנות של ילדים ב-3 חיסוני ילדות בשעה שהיו חיסוני רשות ולא ניתנו במסגרת טיפת חלב: החיסון ורילריקס נגד אבעבעות רוח, חיסון רוטה נגד וירוס הרוטה, חיסון פרבנר נגד מחלה עקב חידק הפנאומוקוקוס.
במסגרת המחקר נבחנו נתונים של מעל 110,000 ילדים מהם עולה כי כאשר מדובר בחיסונים ברכש פרטי (חיסונים שלא ניתנים בטיפות החלב אלא מחייבים את ההורה לרכוש את החיסון בעצמו), כמו החיסון כנגד אבעבועות רוח בשנים 2003-2008 , קיים הבדל דרמטי בין ילדים לפי סדר הלידה. ההורים חיסנו את בנם/ביתם הבכור כנגד אבעבועות רוח בשיעור גבוה ב-30% בהשוואה לבנם השני, ב-50% בהשוואה לבנם השלישי (במשפחות בהן 3 ילדים ויותר).
המחקר, אשר בוצע ע"י נטלי גבריאלוב, דוקטורנטית באונ' בן-גוריון בנגב, מצא גם כי התופעה של השקעה פחותה בחיסון הילדים לפי סדר הלידה נמצאה כמושפעת מהיבטים תרבותיים יותר מאשר מהיבטים סוציואקונמים.
"ציפינו למצוא הבדלים בין הבכורים לשאר הילדים, אבל הופתענו מעוצמת התופעה ומהמשך התעצמות ההבדלים בין כל ילד לבא אחריו בסדר הלידה", מספר ד"ר רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר ומנחה הדוקטורט. "התופעה קשורה בהיבטים תרבותיים רחבים שקשורים לאופן שבו מגדלים את הילד הראשון ואלו שבאים אחריו. בדיוק כמו הסיפור שנהוג לספר על המוצץ שנופל על הארץ – בילד הראשון האמא תחטא אותו במים רותחים. הילד השלישי כבר יקבל אותו חזרה לאחר ניקוי קל על דש החולצה. אין ספק שהקושי והמאמץ הכרוכים ברכש החיסון באופן פרטי והעלות הכרוכה בו מקצינים את ההבדלים בשיעור ההתחסנות לפי סדר הלידה".
מחוסנים יותר - שכבות סוציואקוניומיות גבוהות
המחקר ניסה גם להעריך את יעילות החיסון במניעת מחלה המחייבת ביקור אצל רופא או אשפוז עקב סיבוכים
. לפי המחקר, יעילות החיסון במניעת מחלה משמעותית וביקור אצל רופא הייתה גבוהה מאד, כאשר בקרב ילדים שחוסנו נמנעה 70% מהתחלואה הצפויה.
במעקב אחר 400,000 ילדים אשר נולדו משנת 2003 ואילך, מתברר כי בקרב השכבות הסוציו אקונומיות הגבוהות שיעורי ההתחסנות כנגד אבעבועות רוח היו גבוהים פי 3 ויותר מהשכבות הנמוכות. בין השנים 2003 ועד לשנת 2008, לא השתנה היקף התחלואה בשכבות הסוציואקונומיות הנמוכות, היא נותרה ללא שינוי. לעומת זאת, בקרב השכבות הגבוהות אכן נרשמה ירידה מובהקת בתחלואה – קודם כל בקרב הילדים אשר התחסנו, אך לא רק בהם. מתברר כי בקרב השכבות הסוציואקונומיות הגבוהות גם בקרב הילדים אשר לא התחסנו, נוצרה השפעה בלתי ישירה - העובדה שהרבה מהילדים חוסנו מנעה התפשטות המחלה בסביבה המיידית – דבר אשר הקטין את היקף התחלואה ב- 20% ביחס לצפוי – בקרב הילדים שלא חוסנו.
תוצאות אלו מצביעות על עוצמת ההשפעה של ההחלטה לאפשר מתן חיסוני ילדות מומלצים במסגרת רכש פרטי, ולא בטיפות החלב. חוסר השוויוניות לא מוגבל רק לאותם ילדים אשר הוריהם בחרו לחסן אותם, ונוצרים הבדלים גדולים בתחלואה בין שכבות מבוססות ועניות.
אולם לשיעורי ההתחסנות הגבוהים בקרב השכבות המבוססות היו גם תוצאות נוספות, פחות רצויות. לו היתה נמשכת המגמה, ניתן היה לצפות שבקרב חלק משכבות האוכלוסיה (בפרט בשכבות העשירות) היה גיל התחלואה הממוצע עולה, דבר שהיה מעמיד את אותם הילדים אשר לא התחסנו בסיכון נוסף לסיבוכים של תחלואה בגיל המבוגר. במצב עניינים זה, אין ספק שההחלטה שקיבל משרד הבריאות להפוך את החיסון לחיסון שגרה בטיפות החלב בשנת 2008 היתה מתבקשת וחיונית.
"בעתיד יש לכן לשקול בכובד ראש החלטה למתן חיסוני ילדות מומלצים כחיסונים ברכש פרטי מחוץ לטיפות החלב. יש לשקול את מלוא ההשלכות לאור הלקחים ממחקר זה – השלכות ישירות ובלתי ישירות, לטווח בינוני ולטווח ארוך." מציין ד"ר בליצר.