הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
על סדר היום מזווית נשית
אישה עולמית!

''אני מזמינה אותך לארוחת בוקר מפנקת לכבוד יום האישה'' כתבתי במייל אחד לשתי חברותיי הטובות. שתי דקות אחרי שלחצתי ''שלח'' אני מקבלת אישורים מחויכים משתיהן. אף פעם לא עשיתי עניין מיום האישה, וגם לא ערכתי ''פגישת בנות'' חודשית, שנתית או בין-עונתית. אבל ה...
כתבות נוספות
* נשים עגונות
* התחום האפור של ההטרדות המיניות בישראל
* רומא! כן מחכה לי
 
     
 
עוד באתר -
לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
   
 

לאחי יש יום הולדת

נמאס לה להסתתר, נמאס לה להתבייש. חגית רימון כבר שלושת רבעי רגל בחוץ, אבל ליום ההולדת ה-30 של אחיה היא תגיע לבד. "נו, מה הבעייה שלך? תביאי אותה מחר לארוחה", אתן בוודאי אומרות לעצמכן. הלוואי שזה היה כל כך פשוט. תגובות בבקשה 
מאת: חגית רימון
30/08/2007

לאחי יש יומולדת, וכמיטב המסורת – הוריי הזמינו את כל המשפחה לארוחת צהריים ביום שבת.
היום בבוקר, יומשישי, למרות שהגב שלי שוב עושה לי בעיות, שמתי את פעמיי לקניון כדי לקנות לאחי מתנה. כהרגלי, החלטתי לקנות לו בגדים.
נכנסתי לחנות של בגדי גברים, ומצאתי שם חולצה ארוכה מכופתרת מכותנה. היו בה פסים דקים בצבע כחול וסגול, והרקע לבן. קניתי לאחי גם חולצה קצרה בצבע כחול עם טיפטיפה צהוב.

זהו. אני מצויידת ליומולדת.

אני לא מתה על ארוחות משפחתיות. בדרך כלל אבא ואמא מתווכחים, וגולשים לחילופי דברים לא נעימים. לעיתים השיחות במהלך הארוחה משעממות אותי, או שסתם אני עייפה ובא לי לחזור הביתה לנוח. אבל למרות הקיטורים, אחת לכמה זמן ממש נחמד לי לפגוש את בני משפחתי, ולהרגיש שלא משנה מה – תמיד הם יהיו לצידי.
וחוצמזה – האוכל אצל הוריי תמיד טעים.

אז מי יגיע מחר? יגיע כמובן אחי, חתן היומולדת, שהגיע במזלטוב לגיל 30. תגיע גם אשתו היפה והמטופחת, ובנם המתוק והיפהפה (חמסה). יגיע גם אחי הנוסף עם אשתו ההריונית (שיהיה להם בהצלחה, טפו טפו טפו). יגיעו גם אחותי ובעלה, שנמצאים עכשיו בתקופה קצת קשה בנישואיהם. אני מקווה שבעזרת האהבה שיש ביניהם יצליחו להתגבר על המכשולים.
וכן. גמני אגיע. עם הקטנים שלי.
ובלעדיה.

אני אגיע בלעדי האישה שאיתי. טרם סיפרתי לה על ההזמנה ליומולדת. עוד לא מצאתי את הרגע הנכון (יש כזה רגע בכלל?). אני בטוחה שכמו בכל פעם – היא תיעלב ותכאב, ותתמה מדוע אני מסתירה אותה מבני משפחתי.
המשפחה שלה מכירה אותי, ומדי שבוע אימה מוסרת לי ד"שים חמים. לעומת זאת, אני ה"אמיצה" – בארון. משפחתי מעולם לא נפגשה עם האישה שאיתי. בעצם, המילה "מעולם" קצת דרמטית. מוטב שאשתמש במילה "טרם", שחבויה בה

אופטימיות זהירה.

אמי יודעת דרך ילדיי שאני יוצאת עם אישה, אבל היא לא מדברת איתי על הענין. היא גם לא הזמינה את האישה שאיתי ליומולדת מחר. כאילו שהאישה שאיתי אינה קיימת.
שאר האחים שלי אינם יודעים כלל שאני בזוגיות עם אישה.

זה די עצוב שאני מרגישה צורך להסתתר.
"נו, מה הבעייה שלך? תביאי אותה מחר לארוחה". אתן בוודאי אומרות לעצמכן. וזה בדיוק מה שהייתי אומרת לכן אילו הייתן מספרות לי סיפור דומה.
הלוואי שזה היה כל כך פשוט.
אני עדיין מצוייה בשלב שבו אני מתביישת, ומרגישה למול משפחתי מבוכה בשל העובדה שאני יוצאת עם אישה. אני מניחה שאילו הייתי יוצאת עם גבר – מזמן הייתי מביאה אותו לבית הוריי.
אוף. הרגע נתקלתי בכותרת באינטרנט, שבה מצטטים את אלי ישי אומר: "הומואים ולסביות הם אנשים חולים. אם הייתה תרופה, אם היה כדור שמרפא אותם, כולם היו הולכים לקחת אותו. זו מחלה. התורה מדברת על החומרה שבדבר, ואני מאחל להם רפואה שלמה, אני לא מסתיר זאת".
די כבר. שיילך להזדיין. נמאס כבר לשמוע את כל האמירות ההומופוביות האלה, שנובעות מתוך בורות גדולה ושנאה לשונה. הבעייה היא שאמירות כאלה מחלחלות ונטמעות אצל חלק גדול מהציבור, וכך נוצרת לגיטימציה להתייחס לאוכלוסייה ההומולסבית כאל מצורעים. וזה גם מה שגורם ללסביות והומואים רבים להתבייש במי שהם.
אל דאגה, אלי היקר. עוד כמה זמן, גמני אצא מהארון המחניק.
נמאס לי להסתתר.
נמאס לי להתחבא.
נמאס לי להתבייש.
אני כבר שלושת רבעי רגל בחוץ...היר איי קאם...

המייל של חגית: [email protected]
 

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
     תגובות
 
היי את באשר את
,   08/09/2007 08:14:24
אני עדיין מצוייה בשלב שבו אני מתביישת, ומרגישה למול משפחתי מבוכה בשל העובדה שאני יוצאת עם אישה. אני מניחה שאילו הייתי יוצאת עם גבר – מזמן הייתי מביאה אותו לבית הוריי.
אלו הן מילותייך שלך, השתמשי בשכל הישר, ופעלי בהתאם! דאגי לעצמך ולתא הגרעיני שלך שאת טורחת כל כך לקיים לחיות בו. מה שאני גם מאוד מקווה שאת מבנה שהוא ורק הוא הכי חשוב בחיים.
בהצלחה מהטרייטית.
תגובה לתגובה
ארון
, Nרכז  06/09/2007 07:03:47
נו, אז איפה האומץ?
תגובה לתגובה
הגיע הזמן לשינוי הסרט לקראת השנה החדשה
, תל אביב  05/09/2007 22:20:31
חגית שלום,
לקראת השנה החדשה זו הזדמנות נפלאה לזרוק את כל ההרגלים שלא עושים לנו טוב, ולא עובדים עבורנו, ופשוט להזמין לעצמנו תסריט חדש לשנה החדשה. עשי את הצעד המפחיד, למרות הפחד, ותהיי סוף סוף חופשייה להיות מי שאת באמת.
בהצלחה.
אורלי בר-קימה
עיתונאית ומאמנת אישית לחיים באמצעות תקשורת
תגובה לתגובה
 
טורים נוספים  
רוצה לכתוב טור אישי ? רוצה לכתוב טור אישי ?
האם הוא מעוניין? האם הוא מעוניין?
מקבצת הנדבות מקבצת הנדבות
רוצה לכתוב טור אישי? - חלק ב' רוצה לכתוב טור אישי? - חלק ב'
נו, בעלך עוזר לך? נו, בעלך עוזר לך?
האם האהבה היא רק תותים בקצפת? האם האהבה היא רק תותים בקצפת?
כתבות נוספות במדור  
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
הטיפ היומי
אקדמיה לסקס
בריאות
הורות וילדים
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות
וייזנט - תוכנות לעסקים