הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
על סדר היום מזווית נשית
אישה עולמית!

''אני מזמינה אותך לארוחת בוקר מפנקת לכבוד יום האישה'' כתבתי במייל אחד לשתי חברותיי הטובות. שתי דקות אחרי שלחצתי ''שלח'' אני מקבלת אישורים מחויכים משתיהן. אף פעם לא עשיתי עניין מיום האישה, וגם לא ערכתי ''פגישת בנות'' חודשית, שנתית או בין-עונתית. אבל ה...
כתבות נוספות
* נשים עגונות
* התחום האפור של ההטרדות המיניות בישראל
* רומא! כן מחכה לי
 
     
 
עוד באתר -
לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
   
 

מוסיקה ללב היא חודרת..

"מוסיקה מקפיצה אותי, משמחת אותי, מוציאה ממני את התסכולים שרציתי לצרוח היום בעבודה, מורידה לי דמעה בלי בעיה. מוסיקה מְחַייה" שלי פרץ על מוסיקה בכלל ועל דיסק אחד מיוחד
מאת: שלי פרץ
29/11/2007

פותחת את הרדיו
מכוונת תחנה נה נה
שומעת את השיר
שמנגן כל השנה..
(מיכל אמדורסקי)

בימים כתיקונם, שאין בהם זמן לכלום, מלבד לנסות לעמוד בצורה נואשת בסדר הזמנים המתוּזז של החיים, אחת ההנאות היחידות שהיא ניידת ואינה דורשות חריגה היסטרית מהלו"ז העצבני, זו כמו שאמדורסקי אומרת: לפתוח את הרדיו ולשמוע (בלי הרבה ברירה) את המוסיקה שעורכי התחנה החליטו לנגן כל השנה.
אבל מוסיקה כמעט מכל סוג, לזכותה יאמר, כשמתרגלים אליה, היא עושה ת'עבודה. מוסיקה מקפיצה אותי, משמחת אותי, מוציאה ממני את התסכולים שרציתי לצרוח היום בעבודה, מורידה לי דמעה בלי בעיה. מוסיקה מְחַייה.


נסיעה אל מחוזות הנשמה
לבד. הלבד שלי. "כמה התגעגעתי אליך", מפעמות בתוכי המילים, בעודי נמצאת בעיצומה של בריחה שפרויד היה אולי מכנה "הדחקה". לכאורה פשוט נשברה הקערה. זמן רב מידי שאני צוברת בתוכי עצבנות בלתי מוסברת, וכל דבר קטן יכול להוציא אותי משיווי משקל רגעי. משהו עובר עלי, והחברה היחידה שלא תשאל יותר מידי, לא תשפוט, לא תצדיק, לא תעיק, היא כנראה גברת מוסיקה ידידתי הותיקה.
אז יצא כך, שבאמת נשברה קערה, ואני עמדתי באמצע החדר יחפה, ולאן שלא רציתי ללכת חיכתה לי זכוכית חדה. בסוף פילסתי לי דרך בעמל רב ובזיעה, וכשבעלי חזר ארגנתי מריבה (כי למה הוא לא היה שם להציל אותי מג'ונגל הזכוכיות בדיוק כשהייתי צריכה?), וכמובן ניצלו את המומנטום לצוף ולעלות אל פני השטח כל מיני דברים נוספים שכנראה כוסו תחת עפר היומיום.. וככה אני מוצאת את עצמי, עולה למכונית כרוח סערה, חוצה את המטרופולין שגודר את עולמי מבלי לומר מילה, ובורחת לחפש לי קצת שקט. שקט עם עצמי.

אח, רגעי עצמאות נדירים שבהם אני לוחצת על דוושת הגז, דוהרת על כבישים מהירים, מעדיפה לא לשמוע את זמזום הפלאפון התובעני, לא לעמוד בזמנים, ואם אפשר לא לראות אנשים. רק לשמוע מוסיקה חזקה שמרעידה אותי, מעלה אותי לעולמות רחוקים. הרגשה עוצמתית כזו, כמעט תפילה, אופפת אותי ואני מרגישה אבודה ועם זאת כל כך בנמצא.

אני בחיים לא לוקחת טרמפיסטים
לא מטעמים עקרוניים, פשוט כי מה אני יודעת מי יעלה למכונית שלי בימים כאלו פרועים. אבל באותו יום, הגשם התחיל לטפטף, ובעודי חוצה קילומטרים בנסיעה לעבר יעד לא נודע ראיתי נערה, כמעט ילדה, עומדת ליד תחנת אוטובוס בכביש מהיר גשום במיוחד ומשום מה היה נראה לי כאילו היא בוכה. משהו חזק ממני לחץ על דוושת הברקס ושמעתי את הפה שלי שואל אותה: "לאן את צריכה?". לא יודעת, אולי הרגשת אחריות אימהית הציפה אותי פתאומית, אולי פחדתי שיעצור לה מישהו לא ראוי, ואולי זה היה בגלל מה שהמפגש איתה בסוף הוכיח, שהייתה בו איזו מטרה...
עדיין התקשיתי להאמין שאני מחרבת את הבריחה הזמנית שלי בגלל נערה שטופת גשם ללא מטריה, שמחפשת הסעה לכיוון נהריה. "אין בעיה" עניתי. העיקר ש

לא אצטרך לפתח שיחה. נסענו והמוסיקה התנגנה בשיא חוצפתה, לא מותירה מקום לדו שיח, שאלות מנומסות, או הטפות מוסר סטייל: איך ילדה כמוך עולה למכוניות שהיא לא מכירה?
היה בה קסם שקט, של מי שמחפשת איזה טעם אמיתי. אפילו בלי לדבר איתה, ידעתי שגם היא נהנית מהשתיקה. עמוק בפנים היא הזכירה לי את עצמי, עוד כשאני הייתי ילדה.
הורדתי אותה בתחנה מרכזית לא לפני שוידאתי שיש לה די כסף לנסיעה בתחבורה ציבורית. היא טרקה את הדלת ואז שוב פתחה, הוציאה מהתיק איזו שקית קטנה מהוה, ואמרה: "זה בשבילך. תודה!"

השפה שהלב מבין
היה שם דיסק, אלא מה. לא היה רשום עליו שום דבר אבל לפי מצב ה"שלדה" יכולתי לראות שהוא בהחלט התנגן לא פעם. כנראה זה היה דיסק שהיא אהבה. חמודה. משום מה, דווקא עכשיו המערכת ברכב שלי אכזבה – הדיסק לא עלה. משהו גרם לי להאיץ את דרכי ולמהר לביתי חזרה. נכנסתי כמו רוח סערה, מבלי לומר מילה ושמתי את הדיסק. אחזה בי ציפייה דרוכה. עמוק בפנים חשבתי שאשמע משהו כמו מטאליקה כבדה, אבל בעודי נכנסת לחדר השינה החלו משתרכים אחרי צלילים ענוגים, רגועים, צלילים שתוך שניות החלו לפתח דו שיח אילם עם נשמתי הרעבה...
בעלי הציץ מחדר העבודה ושאל: מאיפה זה בא?
ואני רק הבטתי בו, ואמרתי: סליחה (בכל זאת התנהגתי קודם כמו מפלצת בלי סיבה).
לימים התברר לי שהמוסיקה העילאית הזו יונקת ממקור מיוחד. היא נכתבה על ידי בעל הסולם, מחבר פירוש הסולם לספר הזוהר ואחד מגדולי המקובלים. אדם שמעולם לא למד הלחנה או תווים, חיבר יצירות שממיסות את שכבות ההגנה שבלב ומלטפות ברוך, מקלות על שגרת החיים. איך זה קורה? פשוט. הוא ידע את השפה שבה מדברת נשמה.
המקובל, הוא הסביר, זה מי שמרגיש מציאות נוספת, עליונה, "עולם רוחני", מלבד למציאות שלנו, היומיומית, השחוקה. מקובל הוא אדם שנכנס למימד אחר של קיום, שבו הוא מגלה את הכוחות שמפעילים את עולמנו ומתמלא בהרגשה נצחית ושלמה, שאינה ניתנת לתיאור במילים, אלא רק על ידי מנגינה קסומה.
כדי לאפשר גם למי שאינם נמצאים בעולם הרוחני לחוות את המרחבים העצומים שגילה, חיבר בעל הסולם את הניגונים הקבליים. בניגוניו הוא ביטא חוויות עצומות והעביר אותן לנו, מלב אל לב, מנשמה לנשמה. הצלילים המיוחדים שהלחין לשירי המקובלים הקדומים, נכנסים לנבכי הנשמה ופורטים על המיתרים הפנימיים ביותר שבתוכה.
אין ספק שאותה נערה מסתורית וגשומה פתחה בפני עולם מוסיקאלי חדש, שבתוכו אני מוצאת את עצמי בכל פעם בצורה שונה, בלתי צפויה, ועל זה אני אומרת לה: "תודה".


____________________________________
שלי פרץ, שחקנית, סופרת וכתבת "קבלה לעם". בת 29, נשואה, בדרך להיות אימא. כותבת על יחסים, נשים, קבלה, והצד האבסורדי של החיים.

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
     תגובות
 
מה הקטע שלכם עם מיכל אמדורסקי?
, ת"א  04/12/2007 09:56:22
היא כתבה את הכתבה?
מה "נתקעתם" עליה??
מה הקשר??
תגובה לתגובה
מיכל אמדורסקי צודקת לחלוטין
,   02/12/2007 11:45:36
אני רק מתניעה את האוטו בבוקר
וישר מדליקה את הרדיו לשמוע
מוסיקה בתחנה שאני רגילה לשים
באופן אוטומטי זה נעשה אצלי כבר
תגובה לתגובה
  
+ מיכל אמדורסקי היא ממש מייצגת עבורי את המין הנשי בכבוד רב
, , 02/12/2007 14:38:03
היא נפלאה הבחורה הזאת מיכל אמדורסקי
אני כל כך נהנית לראות אותה רוקדת בכזו קלילות
ויש לה גוף מיליון דולר,כזאת גמישות,הלוואי עלי.
תגובה לתגובה
  
+ הלוואי גם עלי גוף כזה
, , 02/12/2007 15:21:42
בינתיים אני רק הולכת ומשמינה
בחורף הזה שהגיע ותמיד אני נראית כשהוא מגיע כמו איזה דובי
תגובה לתגובה
בטח שלא ניתן לתאר מנגינה קסומה במילים
,   02/12/2007 10:26:19
כל מנגינה
ועוד מנגינה כמו שאת כותבת עליה פה -אי אפשר לתאר במילים אף פעם
עבורי להאזין למוסיקה שאני אוהבת-זה כל החיים-אין אין כמו מוסיקה טובה
אני מחוברת למוסיקה כל היום-לא יכולה בלי זה
תגובה לתגובה
איפה אפשר לשמוע??? ל.ת.
,   02/12/2007 08:54:20

תגובה לתגובה
כייף
, תל אביב  02/12/2007 06:29:25
באמת מחזק לקרוא , יש אנשים שצריכים לדעת שיש כמוך בעולם, כמו אויר לנשימה
תגובה לתגובה
איזה כייך שיש נשים כאלה בעולם ל.ת.
, תל אביב  02/12/2007 06:28:18

תגובה לתגובה
מתנה מטרמפיסט?!
, תל אביב  01/12/2007 20:24:16
כבר שנים שאני נוהגת לקחת טרמפסטים , בעיקר חיילים , ופעם אחת יצא כך שגם אני קיבלתי מתנה , נחשו? ספר...על חכמת הקבלה(אולי זה טרנד אופנתי חדש של הטרמפיסטים...) בכל אופן הספר לא היה משהו ...אבל מה שכן אני מציעה לכולנו לאסוף חיילים בדרך במיוחד בעונת החורף גם אם לא תקבלו מתנה , עדיין אנחנו אף פעם לא יודעים את מי נפגוש מחר בבוקר

שלי, אחלה סיפור
תגובה לתגובה
כתבת יפה--שפה שהלב מבין
,   01/12/2007 19:57:41
הלב-זה מה שמניע את החיים שלנו
הוא מרגיש הכל
ומי שיכול להרגיש ככה זה מחמם את הלב-מוסיקה שמיימית
בטח זה לא כמו מוסיקה רגילה ששומעים אם תארת את זה ככה
תגובה לתגובה
עניין האגו
,   01/12/2007 00:04:24
מעניין למה אף אחד בבני ברוך לא שם תמונה שלו לצד כתבה חוץ ממך? חשוב מאוד שיראו את פנייך היפות? למה ? אגו מתפרץ...
תגובה לתגובה
  
+ אין כמו אישה יפה-כל הנשים יפות לדעתי ויש לכתבת יופי מיוחד
, , 01/12/2007 18:09:12
למה שלא תראה את היופי שלה??
אין כמו אישה יפה גם מבפנים וגם מבחוץ
כיף לי להיות אישה
אישה שונה מגבר וגם היופי שלה הוא סוג שונה
לכתבת היפה-אל תעשי חשבון לאף אחת
כיף לי לראות את התמונה שלך בכל פעם ולקרוא את הדברים היפים שאת כותבת פה
בהערכה רבה
ממירית
תגובה לתגובה
היכן משיגים את הדיסק הזה
, פרדס חנה  30/11/2007 18:42:23
א י פ ה ?
תגובה לתגובה
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב!
,   30/11/2007 13:09:58
מוסיקה זה טוב גם לנשמה וגם לתינוקות בבטן של אימא...אז אם את בדרך, מציעה לך להשמיע לתינוק שלך מוסיקה!!
תגובה לתגובה
שיר שנכנס לנשמה זה הכי הכי...........
,   30/11/2007 12:59:14
צריך רק לדעת להרגיש את זה
מי שמצליח להרגיש את זה
הוא אדם מאוד מיוחד לדעתי
יש לו חוש לזה
תגובה לתגובה
  
+ דיצה מה שכתבת פה הוא מאוד נכון לדעתי
, , 30/11/2007 15:19:17
רק אנשים מיוחדים
יכולים להרגיש דברים מיוחדים כאלה
תגובה לתגובה
עולם מוסיקאלי חדש
,   30/11/2007 11:27:05
אם את נהנית מזה אז זה פשוט יפה מאוד**
אני תמיד אומרת שתמיד תמיד
נדע להנות ממה שמתחברים אליו
זה המוטו שלי בחיים
תמשיכי להנות מהחיים איך שאת אוהבת
תגובה לתגובה
  
+ פגישה גורלית, אה?
, מרכז, 30/11/2007 12:26:44
איך משיגים את הניגונים האלו??
דרך אגב, שמעתי שמוסיקה זהו דבר גשמי הרוחני ביותר
תגובה לתגובה
את כותבת כמו שיר
, ת"א  30/11/2007 11:25:27
רק תזהרי מהזכוכיות!
תגובה לתגובה
זה מדהים איך אדם שלא למד הלחנה או תווים חיבר יצירות
,   30/11/2007 10:11:05
הוא היה גאון גדול בעל הסולם
שמוזכר פה לדעתי
כי צריך כישרון מולד לזה
תמיד רציתי ללמוד מוסיקה,אבל לא יכולתי לקלוט תווים,לא נורא למדתי ציור במקום זה
אהבתי גם את זה.
תגובה לתגובה
מילים שפורטות על מיתרי הנשמה
,   30/11/2007 08:06:46
גם אני אומרת לך - תודה!
תגובה לתגובה
 
טורים נוספים  
סליחה שאני עוד לא שלימה סליחה שאני עוד לא שלימה
מראה מראה שעל הקיר מי היפה בכל העיר? מראה מראה שעל הקיר מי היפה בכל העיר?
איזה מזל?! איזה מזל?!
סתיו זה הזמן להיות מאוהב סתיו זה הזמן להיות מאוהב
נשים רוצות יותר נשים רוצות יותר
חנוכה – חלטורה או יצירה? חנוכה – חלטורה או יצירה?
כתבות נוספות במדור  
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
הטיפ היומי
אקדמיה לסקס
בריאות
הורות וילדים
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות
וייזנט - תוכנות לעסקים