הפסח נסעתי לטיול משפחתי לקפריסין שהיא מקום אהוב עלי במיוחד. זה היה הביקור השישי שלי באי. 
בנסיעה הקודמת נסעתי עם חברה. שכרנו אוטו ובהמלצתי נסענו לבקר את מנזר מקאריאס, שבאזור ניקוסיה. התעקשתי  לנסוע בדרך קיצור שהובילה למסע תלאות שבעקבותיו הגענו למנזר בערב. כמובן שהוא היה כבר סגור. בטיול הזה החלטתי לנסוע למנזר ויהי מה והפעם בדרך העוקפת הארוכה.

הגילוי במנזר
תוך כדי ביקור בכנסיה של המנזר הסתכלתי למעלה ולרגע לא האמנתי למראה עיני. על תקרת הכניסה לכנסיה יש ציור קיר בו מופיע יהודי 'טיפוסי' שמחזיק בידו גרזן, בכיס שלו יש רימון רסס והוא עומד להתנפל על נזיר 'מסכן' שעומד ליד באר. בשנייה אחת נזרקתי אחורה במנהרת הזמן ולנגד עיני עמדה הפרופגנדה הנאצית. 
אבי צילם את ציור הקיר, שככל שהסתכלתי בו הזדעזעתי יותר. זאת הפעם הראשונה שתקלתי באנטישמיות כה בוטה ועוד באמצע טיול כל כך ציורי.

ציור הקיר במנזר מקאריאס

מנזר "באר יעקב" בשכם

החלטתנו לפעול בקשר לנושא לכשנחזור לארץ. העניין כמובן שלא טופל מייד אך, הציור לא הרפה ממני. הוא פגע לי ישר בבטן, הסיר ממני שכבה עבה של ציניות תל-אביבית. ציור אחד הצליח להחדיר בי יותר 'ציונות', מכל דבר אחר.

ערב אחד התישבתי וכתבתי מייל אליו צרפתי את צילום ציור הקיר והפניתי אותו למספר גורמים כמו: שגרירות ישראל בקפריסין, מחלקת תלונות הציבור במשרד החוץ ומספר חברי כנסת ביניהם ח"כ עמירה דותן.
קבלתי שתי תשובות ועלי לציין שמהירות. האחת ממחלקת פניות הציבור במשרד החוץ והשנייה מח"כ עמירה דותן, חברת הכנסת היחידה (מבין הח"כים שפניתי אליהם) שראתה לנכון לטפל בנושא. היא העבירה את הנושא לטיפולה של הגברת אביבה רז-שכטר, מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ.

היום בערב קבלתי מייל מח"כ עמירה דותן שביקשה ליידע אותי על המשך הטיפול בנושא. למייל צורפה התשובה אותה היא קבלה מגב' אביבה רז-שכטר:
"להלן התשובה שקיבלנו משגרירותנו בניקוסיה בהמשך להעברת פנייתכם:
לאור הפנייה, פנינו ליועץ קש"ח של הפטריארך, מר דמיטריו, עימו אנו מצויים בקשרים טובים. הבהרנו האופי האנטישמי של הציור ובקשנו התיחסותו.
היועץ הביע זעזוע מהציור ושוחח בענין עם הפטריארך כריסטוסומוס. בשיחה הוחלט, כי הפטריארך יפנה למנזר ויבקשם לשנות את דמות היהודי לדמות בלתי מזוהה עדתית.
לידיעתכם. כמובן, בקשתי שיעקבו אחר יישום הדבר".

הסיפור מאחורי התמונה
החלטתי לבדוק את הסיפור שמאחורי התמונה. המקור לכל המידע שאני מביאה כאן לקוח מהאינטרנט, ברובו מאתרים הקשורים בדרך זו או אחרת לכנסיה האורתודוכסית. ברצוני לציין שלמרות שחיפשתי הרבה, לא מצאתי שום חומר בעברית על הנושא.
התמונה מספרת את סיפורו של הנזיר ארכימנדריטה פילומנו

ס שהתגורר בכנסייה היוונית אורתודוקסית, באר יעקב, בשכם, הנמצאת במבוא המזרחי של העיר.
לפי המסורת הנוצרית במקום זה ביקש ישו מאישה שומרונית שבאה לשאוב מים מהבאר להשקותו. בין השניים התפתחה שיחה שנחשבת לאחת החשובות בתיאולוגיה הנוצרית. שיחה זו הביאה בסופו של דבר לתחילת תהליך ההתנצרות. בנוסף, לפי המסורת, במקום זה חפר יעקב באר (בדומה לבארות של אברהם ויצחק) ומכאן לקוח השם של המקום.

בנובמבר 1979 נרצח במקום באכזריות הנזיר פילומנוס. לפי הסיפורים באינטרנט, בשבוע שלפני הרצח קבוצה של קיצונים  (המוזכרים כפנאטים ציונים) באה למנזר באר יעקב, טענו שהמקום הוא קדוש ליהודים ודרשו להסיר את כל הצלבים והאיקונים במקום. הקבוצה איימה והעליבה את דיירי המקום. אחרי מספר ימים ביום גשום במיוחד, בעת שהנזיר פילומנוס התכונן לתפילת הערב הקבוצה פרצה למנזר. הם עינו את הנזיר, קצצו את שלושת אצבעות ידו הימנית, איתם הוא הצטלב. ראשו נחתך לאורכו באמצעות גרזן והלחי שלו שוסעה מאוזן לאוזן כדי ליצור צורת צלב. למרות החקירה המשטרתית, אף אחד לא נעצר. הכנסיה הכריזה על פילומנוס כקדוש מעונה שהקריב את חייו למען אמונתו.
זה הסיפור ממנו ניזונו  מציירי התמונה. זה הסיפור ממנו ניזונים אלפי מאמינים דרך אתרי האינטרנט. זה הסיפור שאיננו יודעים מה מידת האמת שבו, זה הסיפור שיצר קדוש מעונה.

למי שייכת האדמה עליה בנוי בניין הכנסת?
בזמן שחיפשתי חומר על הנושא, התברר לי שהכנסייה האורתודוכסית יוונית היא אחת מבעלי הקרקעות הפרטיים הגדולים במדינה. הם מחזיקים בחמישית משטחה של העיר העתיקה בירושלים והם גם הבעלים של הקרקע עליה עומד משכן הכנסת, בית הנשיא, קריית הממשלה, בית הכנסת הגדול ואדמות רבות, נוספות. אחת לחמישים או 99 שנים מחכירה המדינה את האדמות מהכנסייה.

על-פי החוק הישראלי הפטריארך הנבחר של הכנסייה היוונית אורתודוקסית זקוק להכרה של ממשלת ישראל. בסוף 2005 הודח הפטריארך אירינאוס הראשון, על-ידי הסינוד, הגוף השלט בכנסיה, מאחר והואשם במכירת ארבעה בתי מלון בעיר העתיקה לעמותת "עטרת הכהנים".
בעיתון הארץ מתאריך 29.10.07 פורסמה כתבה על כך שארה"ב לחצה על ישראל להכיר בפטריארך תיאופילוס כראש הכנסייה היוונית-אורתודוקסית החדש. נטען שישראל רצתה להתנות את מינוי במכירת קרקעות לידים יהודיות בלבד".

" "הארץ" פירסם לפני כחצי שנה מסמך בחתימתו של השר איתן, אז חבר בוועדת השרים, ובו מתבקש תיאופילוס במפורש להעניק לממשלת ישראל זכות ראשונים על מכירת כל רכוש של הכנסייה ולהבטיח שהרכוש שקנו "עמותות יהודיות" בשער יפו "יישאר בידי החוכרים"" .

מוסר ההשכל הפרטי שלי
לסיפור האישי שלי שהתחיל בטיול משפחתי תמים בקפריסין יש גם מוסר השכל:
- יש נציגי ציבור שעושים את עבודתם נאמנה ועל כך מגיע להם כל הכבוד.
- במקום לקטר על דברים, צריך לעשות ולהגיב.
- לפעמים כשמחפשים מידע מגיעים לאבסורדים כמו זה שכנסת ישראל שוכנת על אדמת הכנסייה היוונית אורתודוכסית.
- ועל המידע האינטרנט... לא הייתי סומכת בעיניים עצומות.