היום הלכתי בים, חווה סוף כל סוף את החיבור האמיתי בין הנפש לגוף ובין הגוף לנפש - הנפש רוצה חופש תנועה בכל מאודה, והגוף נותן לה את מבוקשה. ובתוכי חגיגה נראית לעין, קרה לי נס!!
 
עשר שנים של תהליך הידרדרות איטי ומורגש ביכולת ההליכה שלי, בתנועה ובגמישות פלג הגוף התחתון. עשר שנים שכביכול הגשימו את הנבואה ששודרה לי בשחר ילדותי שבסביבות גיל 40 יהיה לי מאד קשה ללכת, ואולי אף אזדקק לכסא גלגלים. הקיר החשוך והמפחיד שמילא את נעוריי, וחיי בחרדות קשות, עמד לפתע מולי והואר כולו באור מלאכים דמויי אדם שבאו אלי כרופאים אנושיים ומקצועיים להפליא, כאחיות שסעדו אותי בבית חולים ובביתי. כפיזיותרפיסטיות מדהימות שחוו איתי את המעבר מקושי לחופש תנועה.כשפע חברים וקרובי משפחה שהתפללו לשלומי ועשו כמיטב יכולתם לסייע לי ולבני ביתי בכל שנדרש. ובעיקר ליוותה אותי תחושה של לידה. כן לידה מחדש!!
 
עמוד שידרה זקוף נשמר בגופי למרות כל התלאות והתנודות שעבר במהלך ימים רבים. ואני יודעת שבתוכי שמרתי על זקיפות קומה, לא וויתרתי ולא נתתי לעצמי להתייאש ויצרתי לעצמי מספיק גמישות פנימית כך שאוכל לעשות כל שרק ארצה בחיי למרות הקושי ברגליי, אך בעיקר למדתי לכבד ולאהוב את עצמי, ובימים של קושי רב וכאבים הזכרתי לעצמי שרוח האדם שבי חופשייה ומשוחררת ואוכל בעיני רוחי להגיע לאן שרק אחפוץ וזה בסדר לבקש עזרה ולקבל אותה.
למדתי הרבה על נתינה וקבלה- כמה קל לי לתת אך כמה קשה לקבל,

ואיזה רגשות קשים לעיתים זה מעורר.
 
כן, עברתי שני ניתוחים ברצף של השתלת מפרקי ירך, לא הובטח לי דבר אך הובטח לי הכול, כי ניתנה לי ההזדמנות!!! וכי בימי חיי אלו קיימת האפשרות לבצע השתלת מפרקי ירך מלאכותיים. השיקום אינו מן הקלים ולוקח זמן. התמזל מזלי עד מאד להיות מוקפת בתמיכה רבה וכך נתתי לעצמי את הזמן הדרוש לשיקום באהבה וסבלנות. התמסרתי לתרגול פיזיותרפי מתוך שמחה גדולה על שהגוף יכול!! חוויתי התקדמות מדהימה ומרגשת וראיתי איך אני מגשימה את החלום הגדול והקדום ביותר בחיי, ללכת חופשי.
 
ועכשיו אני נושמת! והנשימה עמוקה וטובה! מגיעה לכל תא ותא בגופי בשפע!! ואני מברכת את הדרך הכול כך מבורכת שבה פוסעות רגליי, ואומרת תודה!

למדור סיפורי חיים

__________________________
'סיפורים מהחיים' שלכן אנא שלחו אלינו למייל: [email protected]