מיטה משפחתית - בעד ונגד

בשנים האחרונות, יותר ויותר הורים בוחרים לאחר לידת התינוק בלינה משותפת. למעשה, זאת התלבטות הנוגעת לכל ההורים הטריים - מה עדיף: להלין את העולל במיטת ילדים בחדר תינוקות המעוצב בצבעים רכים או מגע ישיר במיטה משפחתית? השיקולים קשורים גם לנוחות ההורים, אך גם לתפיסת עולם חינוכית ולהשפעות תרבותיות.

נהוג לומר שהלינה המשפחתית המשותפת היא טרנד חדש. למעשה, ההפך הוא הנכון: השינה של הילדים בחדר נפרד זאת המצאה מערבית מודרנית של המאה ה-20. לפני כן היה נהוג לישון הורים וילדים באותו חדר ולפעמים גם באותה המיטה, בדומה לנהוג עד היום בארצות ובתרבויות שונות ובהן יפן, דרום אמריקה, וחלקים נרחבים מאסיה ואפריקה. המנהג אינו שייך לתרבויות שבטיות מסורתיות בלבד. גם בארץ, עד שנות ה-50, משפחות שלמות התגוררו בחדר אחד. אך מה שבעבר היה אולי אילוץ כלכלי, הפך היום לבחירה מודעת, מתוך תפיסת עולם.

לתאוריה של עקרון הרצף, היתה השפעה משמעותית על התפתחות "הטרנד החדש" של מיטה משפחתית. האמריקאית ג'ין לידלוף חיתה במשך כמה שנים בקרב בני שבט היקואנה ומתוך התבוננות באורח חייהם ניסחה עקרונות מנחים לגידול ילדים מאושרים ורגועים. אחד העקרונות הבולטים הוא מילוי הצורך הבסיסי של התינוק להימצא בקרבה פיזית מתמדת עם הדמות המטפלת בחודשים הראשונים לחייו. עקרון הרצף מצדד בנשיאת התינוק במנשא עד גיל זחילה ובלינה משותפת עד שהילד עוזב את מיטת ההורים מרצונו החופשי.

 

הלינה המשותפת עונה על הצרכים הבסיסיים של התינוק שהם מגע, חום, קירבה פיזית לדמות המטפלת (בדרך כלל האם) ואפשרות לינוק כאשר הוא חפץ בכך.

אימהות רבות מוצאות את הסידור נוח, היות והן לא צריכות לקום מהמיטה באמצע הלילה כדי לגשת לתינוק הבוכה, אלא יכולות להניק בשכיבה ואז להמשיך לישון.

המיטה המשפחתית היא תשובה לאינסטינקט האימהי החזק המורה לה להגן על התינוק ולשמור אותו קרוב אליה. זהו צורך לא רק של התינוק, אלא גם של האם עצמה.

גם כשאתם ישנים מחוץ לבית, יוצאים לחופשה משפחתית בצימר או לנופש בבית מלון, לא תצטרכו לדאוג לתנאים או סידורים מיוחדים לפעוט – הוא פשוט רגיל לישון במיטה המשותפת.

ככל שהפעוט גדל, עולה הצורך של ההורים בפרטיות. אין ספק שנוכחות הפעוט במיטה משפיעה על חיי המין של הזוג. יחד עם התרחבות התא המשפחתי, לעתים הגבר חש עצמו "בחוץ", בעוד שהאישה מפתחת אינטימיות חדשה עם התינוק באמצעות ההנקה. חשוב לדעת שאלו תחושות טבעיות, ולמצוא את הדרך ליצור אינטימיות גם בין בני הזוג.

מעל גיל שנה, ילדים יכולים כבר ללמוד לישון לילה רצוף. יש הסבורים שכאשר הילד ישן קרוב לאימא הוא נוהג להתעורר בלילה לעתים קרובות יותר, כיוון שהוא מריח את החלב ולרוב מורגל באפשרות לינוק.

שאלת הבטיחות הפיזית וההשפעות הרגשיות של הלינה המשותפת הן שתי סוגיות לגביהן קיימת מחלוקת. מבחינה רגשית, יש הטוענים ששינה במיטה נפרדת חשובה ליצירת גבולות ותחושת עצמאות. מצד שני, יש הסבורים כי דווקא הלינה המשותפת יוצרת, לטווח הארוך, ילדים בעלי בטחון עצמי בריא. כאשר בשלבים הראשונים של החיים, הצרכים הבסיסיים של התינוק מסופקים, הוא גדל מתוך אמון בסיסי שאוהבים ומקבלים אותו. זה מה שייתן לו בעתיד את האפשרות לפתח עצמאות. הוא ירגיש בטוח להתרחק מהאם והאב, כיוון שהוא יודע שיש לו לאן לחזור.

מבחינה בטיחותית, יש הורים שחוששים בהתחלה לישון קרוב לתינוק. יכולים לעלות פחדים שונים, למשל החשש שבטעות אמחץ אותו בלילה, או אכסה את ראשו בשמיכה. משרד הבריאות אינו ממליץ על לינה משותפת, בטענה שזו עלולה להגדיל את הסיכון למוות בעריסה. למעשה, הסיכון קיים כאשר ההורים אינם שומרים על כללי בטיחות. על מה כדאי להקפיד כשבוחרים בלינה משותפת? מומלץ להשכיב את התינוק קרוב לאמא, ולא באמצע בין שני ההורים. על מנת למנוע נפילות, מומלץ לעבור למזרונים על הרצפה. כמו כן, בדקו שהמיטה מספיק רחבה לשלושתכם ושהמזרון קשיח. חשוב להקפיד על מודעות מלאה, למשל לא לישון במיטה עם התינוק לאחר שתיית אלכוהול.

לסיכום, אמהות רבות מגלות שלאחר הלידה אופי השינה שלהן משתנה והן מצליחות להיות במודעות למה שקורה עם התינוק גם תוך כדי שינה. לכן הן מרגישות בטוחות יותר לישון צמוד לתינוק, דבר המאפשר להן להרגיש מה קורה אתו, לשמוע אותו נושם, להתעורר מיד כאשר הוא מראה סימני מצוקה. כמו בכל החלטה בהורות, גם לגבי הלינה במיטה משפחתית או נפרדת, הקשיבי לעצמך ולקול הפנימי שלך, ופחות לתאוריה זו או אחרת.