תסמונת הפרעת קשב וריכוז מגיעה בשנים האחרונות למימדי מגפה. תווית זו נקשרת למספר גדל והולך של ילדים.
מספר הילדים המקבלים רטאלין נמצא בעליה. נשאלת השאלה, האם אופנת האבחון הנמצאת בתנופה אינה גורמת למתן רטאלין בקלות יתר? נראה שמתייחסים לתרופה זו כאל תרופת פלא הפותרת את כל בעיות הילד בבית הספר. לתרופה זו ערך בטיפול בסימפטומים מיוחדים, אך היא אינה שיקוי פלא המסוגל להתגבר על כל בעיות החיים. למרות שהתרופה מנרמלת התנהגות ילדים, היא אינה מסלקת את הגורמים להתנהגות זו. כלומר, התרופה אינה מרפאת את התסמונת ואינה פותרת את הבעיות המסתתרות מאחורי התנהגות זו. במקרים רבים התרופה מספקת רק מענה חלקי לבעיותיהם של הילדים בעודם סובלים מתופעות לוואי מטרידות של תרופה זו. בספר "מדריך התרופות השלם" בהוצאת "ידיעות אחרונות" 1998 נכתב על הרטאלין: "החיסרון העיקרי של תרופה זו שהיא עלולה לגרום תלות רצינית והתנהגות בלתי צפויה". ועוד מציינים הכותבים: "בחלק מהילדים אשר נטלו רטאלין לתקופה ארוכה, נצפה פיגור בגדילה". תופעות אחרות שתוארו הן: איבוד תאבון, רעידות, הזעת יתר דופק מואץ, פרכוסים, קשיי הרדמות וטיקים. כל זאת בידיעה שהתרופה אינה מסלקת את הסיבות להתנהגות החריגה.
הרפואה הטבעית מציעה פתרונות טבעיים לסובלים מהפרעות קשב וריכוז, תוך חיפוש אחר הגורם לתופעה.
בדרך כלל, הורים המגיעים למרפאתי עם ילד שאובחן כסובל מהפרעות למידה עם או בלי פעלתנות יתר, קיים אצלם לחץ עצום לעשות משהו למען הילד לפני שיתחיל לקבל רטאלין. מצב אחר הוא של הורים המגיעים עם ילד שמקבל רטאלין , אשר רואים את תופעות הלוואי אחרי קבלת התרופה. אני מסבירה להורים שהילד סובל כנראה מבעיית בריאות סמויה כלשהי ותפקידנו לזהות את מהות הבעיה ולטפל בה.
במקרים רבים, הגורמים לבעיות הקשב והריכוז יהיו הפרעות בחילוף החומרים של הסוכר, אלרגיות למזון, אי סבילות למזונות שונים, אי סבילות לקופאין ולתוספי מזון שונים, חסכים תזונתיים , גורמים סביבתיים או תרבותיים או לחצים פסיכולוגיים שאינם מטופלים נכון.
נוכחתי, שלעיתים קרובות די בהתערבות תזונתית פשוטה כגון סילוק ג'נק פוד, סוכרים, מזונות מעובדים ומזוקקים ותוספי מזון (חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח) כדי לגרום לשיפור ביכולת הריכוז והלמידה של ילדים ומבוגרים.
מצב נפוץ הוא של ילד שאוכל ארוחת בוקר עתירת פחמימות כגון דגני בוקר מסוכרים, פרוסת לחם מרוחה בממרח שוקולד, סופגנייה וכדומה ומאוחר יותר הוא אינו מצליח להתרכז ולהקשיב. הסיבה לכך היא שסוכרים ועמילנים הופכים תוך זמן קצר לגלוקוז במחזור הדם. רמות גבוהות של גלוקוז בדם גורמות ללבלב להפריש כמות גבוהה של אינסולין כדי לספוג את הגלוקוז מהדם, האינסולין גורם לירידה מהירה ברמת הסוכר בדם וכדי להגן על הגוף מרמת סוכר נמוכה מדי, יפריש הגוף אדרנלין. רמה גבוהה של אדרנלין בדם גורמת לילד תחושת עצבנות, חרדה ומוכנות לפעולה. זהו ילד שיתפרץ מכל גירוי קל. תחושה זו עלולה להתרחש במשך כ-5 שעות – כלומר, במשך כל שעות הלימודים.
בבדיקה, אני נוהגת לשאול את ההורים לגבי הרגלי התזונה של הילד, לאחר מכן אני ממשיכה בבדיקת אלרגיות בעזרת מבחן שרירים. תגובתו של הילד לאלרגן או לחומר שקיימת אי סבילות כלפיו, תהיה חזקה יותר מתגובתו של מבוגר.
הילד מתקשה להתעלם מהתופעה היות וקשה לו לשלוט בתחושה הקשה, כאשר רעלן או אלרגן תוקף אותו - מצב שעלול להוביל לפגיעה ביכולת הריכוז והקשב שלו. לדוגמא, אצל מבוגר רגיש אכילת עגבנייה עלולה לגרום לכאב בטן או כאב ראש והמבוגר מבין שהגורם לאי הנוחות טמון בעגבנייה שאכל ושהרגשה זו תחלוף כעבור זמן. לעומתו, הילד לא יבין מה מקור התחושה הרעה והוא עלול להיכנס למצב של מתח ואפילו לתגובת זעם.
מכאן ניתן להבין שאיתור חסרים תזונתיים, הפחתת הצריכה של סוכר, חומרי צבע וטעם מלאכותיים ואיתור ומניעה של אלרגנים יביאו לשיפור ניכר בהתנהגות הילד.
בשנת 1992 פורסם ב Annal of allergy מאמר המסכם כי חסר תזונתי הנובע מתזונה לקויה ועתירת אלרגנים של ילדים בחברה המערבית, משפיע לרעה על האיזון הכימי של המוח וגורם לבעיות התנהגות, הפרעות קשב, התנהגות אובססיבית וקשיי למידה.
בספרו "השפעות תזונתיות על מחלות נפש", מסכם ד"ר מלווין וורבאך מבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה מאות מחקרים שנעשו בנושא הקשר שבין תזונה להיפר אקטיביות.
מחקרים אלו הדגישו את הקשר שבין תזונה, אלרגיות למזון ובעיות התנהגות של ילדים.
מחקרים אלו ואחרים מוכיחים שניתן לטפל בחלק גדול מהילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז בטיפול טבעי. ולכן מומלץ לערוך בדיקות נוספות לפני מתן ההמלצה לנטילת רטאלין.
.