הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?

שמי אביבית

הסיפור האישי של אביבית משה שבחרה בחיים וחצתה את כל מקומות החרדה. כיום היא מטפלת הוליסטית ורפלקסולוגית בכירה והיא מתחילה לנהל באתר פורום בנושא התמודדות עם חרדה ודיכאון. אתן מוזמנות לפורום
מאת: אביבית משה
28/06/2007

הסיפור שלי התחיל בספטמבר 1964 ליתר דיוק ביום ראשון ה-13 בשעה 18:30.

נולדתי לאחר שעות ארוכות וקשות, לאמי ולי, בחדר לידה של בי"ח העמק בעפולה. נולדתי עם מצוקה נשימתית וחוברתי לחמצן, הייתי נפוחה, מלאה בשערות ואבי חשב לקנות לי כלוב. לאחר זמן מה אובחנה פריקה באגן הירכיים משני הצדדים, ואלו הנתונים.
מסע חיי החל.
מהר מאד בחרתי להתקיים והתחלתי לנשום בעצמי. את ילדותי ונערותי חייתי בקיבוץ. עד היום נדמה לי שנשמתי בחרה מקומות קשים עבורי על מנת שבבוא היום אלמד משהו על בחירות באור.

הקיבוץ היה מקום אליו מעולם לא הצלחתי להתחבר. חוויתי שם קושי, ניכור ובדידות ויצרתי לעצמי עולם דמיוני עשיר שאפשר לי קיום והתמודדות עם פחדים.
ילדותי הייתה מוקפת בירוק, בעצי פרי, בעצי אלון וברושים, בילדים ועגלות ובחיים משותפים בבית הילדים ובביקורים תקופתיים אצל אורטופדים -  מנתחים שהיו חסרי רגישות ואמרו דברים מפחידים על עתידי ועל היכולת שלי להביא ילדים לעולם וללכת ללא תמיכה. דברים אשר השפיעו קשות על היציבות הפנימית שלי לאורך השנים והעשירו את פחדי. 

תוכננו עבורי סידרה של ניתוחים לשיקום אגן הירכיים. את הניתוח הראשון עברתי בגיל 9 חודשים, ולפי בחירת נשמתי והורי לא היו עוד ניתוחים. אך האיום שנוצר עבורי במקום ההוא ליווה אותי שנים רבות.
חשתי דחויה ואחרת, שונה ומבוישת וכל תפילתי הייתה שלא יבחינו בי.
הייתי ילדה יפהפייה עם מודעות לייחודיות שבי אך המחסומים היו רבים ולא הצלחתי להרים את ראשי.

לאחר שחרורי מהצבא ולפני שהתחלתי את לימודי בביה"ס לסיעוד, התחלתי לחוות התקפי חרדה שהלכו והתגברו עד כדי שיתוק וחוסר תפקוד. שכבתי במיטה והרגשתי שאני הולכת למות. חוויתי פחד מוות בכל הרמות. הקיום שלי עמד בסכנה. לא ראיתי מוצא מאותו כלא פנימי אותו יצרתי. במקום כל כך חשוך, בתחתית התהום משהו בי בחר לקום.
עם תרופות הרגעה ונוגדי דיכאון, טיפולים פסיכולוגיים, ופגישות תקופתיות עם פסיכיאטר, קמתי על רגלי והיקום שלח אלי את בן זוגי שיראה לי מקום של אהבה.
קיבלתי אהבה ללא תנאי, וחייתי דרכו. האנרגיה שלי באותן שנים הופנתה כמעט כולה לחרדה ולהתמודדות עימה.

כשהחלטנו להינשא וללדת ילד הובהר לנו שלא ניתן עם התרופות אותן לקחתי להיכנס להריון. כיוון שהיה בי רצון עז ללדת ילד ולהוכיח לעצמי שעם כל הבעיות והדברים האיומים שאורטופדים אמרו לי ולהורי - אני אלד.
הפסקתי באחת עם כל התרופות, ונכנסתי לתקופה קשה ביותר שכללה תופעות גמילה וחרדות והתקיימתי על כוחו של רצון.
שם חלה התפנית  בחיי וגיליתי את הרפואה האלטרנטיבית. היא לא השלימה עבורי דבר, היא פשוט הייתה האלטרנטיבה למה שידעתי וחוויתי עד אותו יום.
קיבלתי תמיכה הומיאופתית והתחלת

י להבין את החיבור בין הגוף לנפש. התחזקתי והתחלתי לצאת לבדי, לנשום, לחייך ולהרגיש (התרופות מאד מכהות תחושה וחייתי כך שלוש שנים ברציפות).
נכנסתי להריון בקלות כהרף עין. זו הייתה מתנת היקום לרצוני, וילדתי את ביתי הבכורה בלידה רגילה, פשוטה, קלה וללא תפרים כשחדר הלידה מוקף בהילה שלא אשכח לעולם. חוויתי חיבור לחיים שלא הכרתי בחיי אלו.
עברתי במסעי מטפלים רבים בניסיון לפצח את קוד החרדה, תמיד בשיתוף ובתמיכה של בעלי, והתחלתי להתחבר לחוכמה הפנימית שבי ולתת לה להוביל אותי. ילדתי את ביתי השנייה וגידלתי את בנותיי במחשבה שזה מה שביכולתי לעשות וזה הרבה.
עלי לציין שיום יום במשך שנים ביקשתי עזרה – הייתי עומדת באוויר החופשי ומבקשת שאם מישהו ביקום הזה שומע אותי שיעזור לי.
נכנסתי להריון שלישי לא מתוכנן וביתנו השלישית פתחה את הדלת והברכה נכנסה לחיינו...
העזרה הגדולה לה ייחלתי במשך שנים הגיעה דרך תקשור, ולמדתי משהו על אמונה, תפילה ובקשה.

נפרדתי מהחרדה בקושי רב. הבנתי שהיא משרתת בי את הפחד לחיות ולהתקדם ועלי לחצות אותה. גם במקומות שויתרתי עליה היא עדיין לא ויתרה עלי והמשיכה בניסיון לתפוס את מקומה כמרכז חיי. אך אני בחרתי בחיים ויצאתי לדרך. חציתי את כל מקומות החרדה שבי והתחלתי לרזות, לעשות יוגה, לצאת ללימודים, לנהוג, לטפל ללמד ולהעביר סדנאות ועוד דברים רבים קטנים כגדולים. וכל זאת על ידי עשייה, מימוש וחיבור לחכמה, ליכולת, ליופי ולעדנה הפנימית שבי.
מזה מספר שנים שאני מטפלת הוליסטית ורפלקסולוגית בכירה- יש בי יכולת מיוחדת במינה לראות אדם במסע חייו דרך כף הרגל וללמד אנשים כיצד לעשות פריצה אישית ולבחור בחיים, כפי שבחרתי אני.

הקושי בחיי הם שיעורים מבורכים שנשמתי בחרה ללמוד אך אני לא הייתי מחוברת ולא הבנתי דבר.
אני נשבעתי לזכור את תחושת התהום והחרדה על מנת להיות שם עבור מטופלי במקום החוויה ולא להכהות את חושי בטיפול בהם.
אני נאמנה לעצמי ולמטופלי ויודעת שאין דבר העומד בפני הרצון כשאנו יודעים מה רצוננו. אני מאמינה ביכולת של כל נשמה לעשות פריצה אישית כפי שעשיתי אני, ואמונה זו עוברת למטופלי באהבה רבה.

מסע חיי והמאמרים שלי מפורסמים באתרי האישי.

בקרו בפורום החדש, בהנהלתה של אביבית משה, בנושא: התמודדות עם חרדות ודיכאון

_____________________________
אביבית משה- רפלקסולוגיה ודרכי הרוחנית.         

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
     תגובות
 
מעודד
, ירושלים  28/10/2009 19:08:43
מאד מאד מעודד לקרא את הכתבה... אני בעיצומם של מאבקים שלא קלים אבל אני יודעת שאסור לוותר ועודדת אותי שאני בדרך הנכונה... בקרוב אצלי "להיות אחרי"
תגובה לתגובה
מלאת הערכה ל.ת.
,   09/07/2007 13:21:07

תגובה לתגובה
  
+ ... ל.ת.
, חיפה, 09/07/2007 16:44:01

תגובה לתגובה
+ חן,חן... ל.ת.
, חיפה, 09/07/2007 16:43:23

תגובה לתגובה
מקסים ומרגש
,   09/07/2007 09:28:40
קראתי ודמעות עלו בעיני. הלוואי ואני אוכל לספר סיפור כזה על עצמי עוד מעט...אני מרגישה הזדהות - אני בדרך.
תודה על השיתוף!
תגובה לתגובה
  
+ ודאי שתוכלי!!
, חיפה, 09/07/2007 16:38:34
קחי את אמונתך,רצונך,ואומץ ליבך ותגיעי ליעדך!! הרבה הצלחה ותודה לך!
תגובה לתגובה
הצלחה בפורום
, נתניה  08/07/2007 22:24:10
קראתי את סיפורך שמאוד נגע לליבי.
כל הכבוד על התמדתך והתקדמותך
וכמובן יישר כח לבעלך שתמך עזר ועודד.
כמוך כמוני גם אני רפלקסולוגית ומבינה אותך ואת דרכך כי דרך הסבל ניתן להבין ולעזור אפילו יותר.
עלי והצליחי המשיכי בדרכך החשובה בבריאות בשמחה ומלא אהבה.
בלהה
תגובה לתגובה
  
+ תודה לך...
, , 09/07/2007 16:41:59
על המילים החמות.
עבודתי היא אהבתי ולכן היא שליחות, מקווה שגם אצלך זה כך.
הרבה הצלחה גם לך!!
תגובה לתגובה
לאביבית
,   06/07/2007 09:22:44
מאוד התרגשתי מסיפור שלך.
יש לנו הרבה דברים דומים.
גם אני עברתי ניתוחים בגיל צעיר והייתי תקופה ארוכה מאוד מוצפת בחרדות ופחדים.
לאט לאט הצלחתי להתגבר על החרדה (שפשוט שיתקה אותי).
מצאתי בפחד שלי פוטנציאל ענק - לדעתי זו החוכמה.
היום אני יכולה להגיד מנסיון שלי, שהתגברות על הפחדים - זה דבר הכי קשה, אך ברגע שמתגברים על הפחד ומתיידדים איתו-זה נדמה דבר הכי פשוט!
מאחלת לך בהצלחה בפורום!!

אגב, גם לי יש 3 בנות!
חיבוק
יוליה
תגובה לתגובה
  
+ תודה רבה!
, חיפה, 06/07/2007 13:49:04
והרבה הצלחה!
תגובה לתגובה
 
טורים נוספים  
שחרור מחרדה שחרור מחרדה
משפחה במשבר כלכלי משפחה במשבר כלכלי
המים בראי הרפלקסולוגיה המים בראי הרפלקסולוגיה
האדמה בראי הרפלקסולוגיה האדמה בראי הרפלקסולוגיה
בחירה או אין ברירה?  (ימי מלחמה...) בחירה או אין ברירה? (ימי מלחמה...)
להתרגש כל יום מחדש להתרגש כל יום מחדש

אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות
וייזנט - תוכנות לעסקים