מחבלים בתוכנו....
"מחבלים" - מילה מאוד שגורה בלקסיקון הישראלי במדינת ישראל.
כאשר אנו מדברים על חבלה ועל מחבלים הכוונה שלנו לרוב, היא לטרוריסטים-
אנשים שבמזיד באים לפרק, להרוס, לשבור, לקלקל משהו בחייו של אדם או של חברה שלמה. אלו הם אנשים שהמטרה מקדשת עבורם את האמצעים, הרבה מעבר לחיי אותם אנשים שנפגעים מהפעולה עצמה.
אנשים אלו הוזנו ברעל בהכרח ומשום כך, כל מה שיש להם לתת לחברה הוא רעל, הרס, כפיות טובה ומוות. אלו הם אנשים שחוו טרור בחייהם האישיים, על כן לא מסוגלים לגלות אמפטיה, אהבה, חיבה, ראייה של האחר וקיומו כלל.
לגלות את האמת בתוכנו.
לצערי, גיליתי בחיי כי ישנם גילויי טרור בחייהם של מרבית האנשים סביבי הווה אומר: הרס, חוסר חיבה, חוסר ראייה וכבוד הדדי, חוסר באהבה בכלל ולחיים בפרט. ישנה חבלה בחייהם של מרבית האנשים וזה מופיע כאלימות בכל צורה אפשרית: מילולית, פיזית, נפשית ורגשית.
אין פלא, שאם חווינו הרס, חבלה, שבר או ניתוק מהמציאות – אלו הם הכלים והמזון שיש ברשותנו ועל כן, זה הופך אותנו למחבלים בעצמנו כלפי עצמנו וכלפי האחר, משום שהדבר מוטמע בחיינו כמו כל דבר אחר שירשנו בירושותינו, הנפשית, פיזית והרוחנית.
כחלק מעבודתי למדתי כיצד ניתן לזהות את המחבלים בחיינו ואת המחבל הפנימי אף הוא:
- כאשר מציעים לנו "אוכל תקין ובריא" בכל רמה שהיא, ואין ביכולתנו לזהות או להכיל אותו והדבר מפעיל בתוכנו דפוסים עתיקים והרסניים מן העבר, זהו סימן לכך שקיים עדיין בתת המודע שלנו מחבל פנימי.
2. כאשר רוצים להעניק לנו משהו יקר ערך כמו אהבה אמיתית ואין ביכולתנו לקבלה מכל סיבה, הדבר משקף לנו כי עלינו להמשיך בעבודת הריפוי של עצמנו ובכך להגדיל את הכוח המרפא בתוכנו על פני הכוח ההרסני, גם כאן קרוב לודאי מסתתר לו מחבל פנימי מן העבר.
- כאשר אנו מקבלים מתנה ואנו עסוקים בלהרוס ולחבל במתנה, הדבר משקף כי לא הורגלנו לקבל דברים חיוביים בחיינו וקרוב לודאי נאלצנו מגיל צעיר להשיג כל דבר לבד אי לכך אין ביכולתנו לנהוג.
- כאשר אנו מנסים להרוס גם לאחרים משהו תקין ובריא, סימן שאין באפשרותנו לראות את עצמנו ואי לכך אין ביכולתנו לראות את האחר ואת צרכיו.
במרחב שכזה אין מקום להכיל יותר מאדם אחד, אי לכך אנו נדרשנו לא להתקיים או
לא להימצא, ובכך אפשרנו לאותו אדם לצידנו להתקיים – שרודנות לשמה.
ההרס במקרים שכאילו, הוא כפול ומכופל משום שנגזלה מאיתנו הזכות להיות ילד, דבר שיוצר קושי בכל תחומי החיים ובפרט, בלהיות הורה בריא בעתיד.
כל אילו הם סימנים לכך שההרס העצמי שלנו גדול יותר מהרצון שלנו להחלים, הווה אומר המוות גדול יותר מהחיים בתוכנו.
מחבלים בחיי...
גם עכשיו, בשלב סיום התהליך הפנימי שלי, בשלב של איחוד עם נשמתי ועם האין סוף, מופיעים לי מחבלים בתוך חיי, מחבלים שמנסים לפגע, להכאיב ואולי אף להמית. זו מיומנות לזהות אותם, לדעת לומר להם לא – אין לכם מקום עוד בחיי.
סיפור חיי היה רווי באין סוף של מחבלים בתוך חיי ומחוצה להם. רק לאחרונה בעודי מתאחדת ומתחברת לאני האמיתי באופן שלם, גיליתי שאינני פטורה מעונשו של זה ולמרות כך עדיין קיימים בסביבתי הקרובה ביותר מחבלים שעדיין לא ריפאו את עצמם ומשום כך ולא במזיד מנסים לפגע אף אותי.
מחבלים אלו שקיימים בתת המודע שלנו מונעים מאיתנו להתחבר ל"שפע", "לאהבה אמיתית", לנחת בחיינו, להחלמה מלאה, לאהבה עצמית, כבוד לעצמנו ולסביבתנו, נאמנות לעצמנו והקשבה פנימית וחיצונית - לחיים עצמם כפי שהם, מבלי לצבוע אותם בצבעים, צורות, הגנות, פרשנויות ועיוותים.
כך בעצם גיליתי בעברי, כי הפכתי להיות מחבלת בתוך חיי במשך אי אילו שנים ושלקח לי שנים רבות להיפטר מכל המחבלים של חיי מהקטן ועד הגדול, הם הופיעו בדמות של "דפוסים", שנאה עצמית, קולות פנימיים של הרס, קולות שלי ושל אחרים מעברי.
עד לאחרונה האמנתי שאצליח להדוף מתוך חיי בכל צורה אפשרית כל סוג של אלימות והרס ובודאי לא האמנתי שלא יהיה בי הכוח להישאר נאמנה לעצמי ולסביבתי ובכך להגן על יקירי ובמקום זאת אף אני נוכחתי לדעת שבעולם כה אלים, אין באפשרותי ולעולם לא אצליח למנוע או להגן על יקירי באפן שלם, מפיגועים שונים ,לעיתים קשים, קלים, כואבים, אכזרים ולא מוצדקים מבחינתי.
הצער והכאב שזה הותיר בתוכי הוא גדול. אילו יכולתי לרפא את כל יושבי כדור הארץ הייתי שמחה להיות שותפה לכך, רק שתהליך הריפוי של עצמי הותיר אותי עירה ומפוקחת כי המלאכה רבה וכי יידרשו שנים של עבודה ואף גלגולים שלמים על מנת לתקן את כל הנזק, האלימות וההרס שבתוך חיינו.
להושיט יד לריפוי ולהחלמה.
למזלי הרב, בין המחבלים של חיי הגיח לו מלאך בדמות מציל והצליח לעזור לי להירפא מחדש. במשך עשר שנים נוספות של חיי, אותו מלאך ואני שמנו לעצמנו את ההחלמה שלי כמטרה עיקרית. הריפוי היה קשה, ארוך ומייגע אך הצליח לבסוף, עכשיו משהחלמתי מהפצעים, מהדקירות, מהפיגועים של חיי, יצרתי לעצמי בית מרפא משלי שבו יש לי חיים ועוד חיים ועוד חיים.
יש לי כלב ואף חתול, צמחים, חברים ואהבה לעצמי ואם הטעתי מישהו שבא עמי במגע, כי השומן או כל חלק אחר ממני או בחיי אינם חלקים ממני או מתוכי, אז התבלבלתם, כולם הם ילדים וחלקים בריאים ואהובים שלי ואני כאמם לא מאפשרת עוד ולא אאפשר עוד למחבלים מכל סוג להתקיים בתוך חיי בניסיון לפגע אותי או אותם גם יחד.
על כן, ברגשות חברות ואהבה ללא תנאי, כאב וצער, אני נפרדת כעת על מנת שתבחרו בריפוי ולא בחבלה, בחיים ולא במוות, רק אז תהיה לכם הזכות להיות חלק מחיי.
באהבה,
טלי כנפי- מטפלת אינטגרטיבית
פסיכותרפיה בשילוב אומנויות, גוף-נפש-רוח, הילינג.
מנחת סדנת "הבית הפנימי", מנהלת פורום לשינוי וגילוי עצמי באתר אסימון.