כולסטרול

 

שומני הדם.

 

שומני הדם (ליפידים) העיקריים הנמצאים בנוזל הדם הם כולסטרול וטריגליצרידים.

 

מהו כולסטרול ?

 

כולסטרול הינו סוג של שומן, במקור המילה כולסטרול נגזרה משתי מילים יווניות : "כולה" שפירושה מרה ו"סטראוס" שפירושו מוצק.

השם כלוהסטראוס, (מרה מוצקה) נבע כיוון שהכולסטרול התגלה בנוזל המרה.

כולסטרול מצוי בזרם הדם ובכל תאי הגוף. הימצאותו של הכולסטרול בגוף חיונית :

1. בניית קרומי תאים.
2. יצירת הורמונים סטרואידים.
3. צמיחת קרום המיאלין.
4. חשיבות ביצירת מיצי מרה, ויטמינים מסיסי שומן:A D E K.

 

 

 

מה הם טריגליצרידים?

 

שומנים המורכבים מגליצרול המחובר לשלוש מולקולות של חומצות שומן. טריגליצרידים הם צורת אחסון האנרגיה העיקרית בגוף.

 

 

 

מקורם של שומני הדם.

 

תאי הגוף ניזונים מכולסטרול מ 2 מקורות :

1. ייצור עצמי ממקור פנימי בתוך תאי השריר ובכבד נעשה ע"י האנזים

 HMG-CoA-reductase (hydroxyl-methylglutaryl-coenzyme A)

כ 70% מהכולסטרול נוצר בגוף משומן ופחמימות.

2. מקור חיצוני – מהמזון, כ 30% מהכולסטרול מגיע לגוף ישירות מהמזון הכולסטרול נמצא במזונות כמו בשר, חלב מלא וביצים.

 

שומני הדם הכוללים : כולסטרול וטריגליצרידים אינם מסיסים במים,

הם נישאים בנוזל הדם המימי בהיותם קשורים לחלבונים מסוימים – קומפלקס זה מוגדר כליפופרוטאין הבנויים מליבה המוקפת במעטפת. הליבה מכילה חומצות שומניות בצורה של טריאצילגליצרולים (Triacylglycerols), ואסטרים של כולסטרול (Cholesteryl esters). המעטפת הינה בעיקרה שכבה יחידה של פוספוליפידים, והיא מכילה גם מולקולות של כולסטרול חופשי, וכן חלבונים מיוחדים המכונים אפוליפופרוטאינים (Apolipoproteins).

קיימים מספר סוגים של ליפופרוטאינים, הנבדלים זה מזה בגודלם, בהרכבם הכימי ובצפיפותם.

 

הצפיפות נקבעת על פי משקלם הסגולי – הווה אומר – היחס בין כמות החלבונים לבין כמות השומנים בחלקיק.

ככל שגדל חלקו של החלבון כך עולה צפיפותו של החלקיק.

ככל שעולה חלקם של השומנים כך יורדת צפיפותו של החלקיק.

 

הליפופרוטאינים בעלי הצפיפות הקטנה ביותר מכונים כילומיקרונים.

קליפתו של הכילומיקרון מכילה פוספוליפידים, כולסטרול חופשי וחלבונים הנקראים apolipoproteins הנחוצים להפעלת האנזים LIPOPROTEIN LIPASE לצורך שחרור הטריגליצרידים  מהכילומיקרונים.

סיווג הליפופרוטאינים על פי צפיפותם

 

ליפופרוטאינים בעלי צפיפות נמוכה מאוד (VLDL – VERY LOW DENSITY LIPOPROTEIN))

 

מורכבים מ-60% טריגליצרידים,15% כולסטרול- אסתר, מ-10% חלבון, ומעטפת של פוספוליפידים.

חלקיקי ה-VLDL מופרשים מהכבד, ומשמשים כפרקרסורים ליצירת ה-LDL ,עיי" הרחקת רוב הטריגליצרידים מה-VLDL.פעולה זו מתבצעת עיי האנזים lipoprotein lipase.

 

ליפופרוטאינים בעלי צפיפות נמוכה- "הכולסטרול הרע" (LDL-Low Density Lipoprotein)

 

מורכבים מ-10% טריגליצרידים,45% כולסטרול-אסתר,מ-25% חלבון,ומעטפת של פוספוליפידים.

בעקבות פעילות האנזים lipoprotein lipase, מתקבל LDL משיירי VLDL.

ה-LDL מוביל כולסטרול מהכבד אל שאר הרקמות בגוף,אחראי על אספקת כולסטרול של תאי הגוף, כולל תאי דופן העורק.

כאשר יש עודף של כולסטרול בגוף, פעילות מוגברת של LDL ,עלולה לגרום ליצירת משקעים של כולסטרול על דפנות כלי הדם,וכך מתפתחת בהדרגה טרשת עורקים,ועימה מחלות לב שונות.כך נגזר הכינוי "כולסטרול רע" ל-LDL.

 

ליפופרוטאינים בעלי צפיפות גבוהה-"הכולסטרול הטוב"(HDL-High Density Lipoprotein)

 

מורכבים מ-2% טריגליצרידים,18% כולסטרול-אסתר,50% חלבון,ומעטפת של פוספוליפידים.

ה-HDL מסלק עודפי כולסטרולמתאי הגוף, כולל תאי דופן העורק אל הכבד.

הכינוי "כולסטרול טוב" ניתן לו בשל פעילותו המגנה התבטאת ביכולת להוציא ולמגר עודפי כולסטרול מדופן העורק,מרקמות שונות,מתוך משקעים טרשתיים שבעורקי הדם אל הכבד.חלקיקי ה-HDL מגנים מפני מחלת לב כלילית ומהווים גורם נוגד קרישה.

עלייה בריכוז הטריגליצרידים בנוזל הדם מקטינה את ההובלה ההופכית של כולסטרול מהרקמות לכבד עקב ירידה ברמת ה-HDL .

ליפופרוטאין(a)

חלקיקים אלו בעלי צפיפות נמוכה ,הם עוברים דרך תאי האנדותל ומוסיפים לבניית הרובד הטרשתי בדופן כלי הדם.יתרה מזאת חלקיקי ליפופרוטאין(a) מפחיתים את פעילותם של אנזימים המפרקים קרישי דם,ולכן מגדילים תהליך קרישה, המגביר סיכון למחלות לב טרשתיות.

ריכוזו של הליפופרוטאין נקבע גנטית, ומושפע מינורי מתזונה,פעילות גופנית וטיפול תרופתי.

רמות של ליפופרוטאין(a) מעל 30 מ"ג\ד"ל עלולות ליצור מחלת לב כלילית.

 

חלבונים מסוג אפוליפרוטאינים

 

חלבונים אלו נקראים בקיצור Apo ,הם נמצאים בשכבה החיצונית של הליפופרוטאינים,חלקם מגינים מפני תהליכים טרשתיים, כגון:apoA-1(המרכיב החלבוני העיקרי של חלקיקי ה-HDL),חלקם מחמירים תהליכים טרשתיים, כגון:

1.:ApoB כל ליפופרוטאין האחראי להופעת מחלה טרשתית נושא מולקולה אחת של ApoB , לכן מדידת ריכוזו בפלסמה משקפת במדויק את כמות הליפופרוטאינים הגורמים להופעתו של נגע טרשתי בכלי הדם.

2.Apo(a)- בעל השפעה המקדמת מחלות לב טרשתיות.

3.ApoC3- מעכב את פעילות האנזים ליפופרוטאין ליפאז,מונע הרחקה מוקדמת של טריגליצרידים מהדם.ריכוז גבוה שלו על LDL ועל VLDL עלול לגרום למחלת לב כלילית.

4.ApoE-4-גורם לערכי כולסטרול גבוהים, עלול לגרום למחלת לב כלילית.

ככל שעולה היחס בין apoB ל-apoA-1 עולה הסיכון לחלות במחלת לב וכלי דם, באופן דומה הפרת האיזון ביןה-LDLל-HDL מהווה גורם סיכון להיווצרות תסמונת טרשת העורקים.

 

מהי טרשת עורקים?

Athero=עורק

Sclerosis=התקשות

הינה מחלה בה נחסמים בהדרגה העורקים בשל הצטברות חומר שומני על הדפנות הפנימיים של העורק,ותגובה דלקתית בה שוקע בדפנות העורק פלאק המורכב מכולסטרול LDL,מרכיבים שומניים וכדוריות דם לבנות, שנוצר בשל התהליך הדלקתי.

טרשת עורקים יכולה להתפתח בעורקים שונים בגוף.ניתן להבחין בין טרשת עורקים כלילית לבין טרשת עורקים היקפית.

בטרשת עורקים כלילית הטרשת פוגעת בעורקים המובילים דם ללב,ועלולה לגרום לתעוקת חזה ואוטם בשריר הלב.

בטרשת עורקים היקפית, הטרשת עלולה לפגוע בכל עורק בגוף,עלולה לגרום לקשיי הליכה(בעקבות חסימה בעורקי הגפיים),קשיי ראיה:(בעקבות חסימת עורקי העיניים).במקרים חמורים במידה ונסתם כלי דם המוביל דם למוח התוצאה תהיה שבץ מוחי או אירוע מוחי.

מהלך יצירת הנגע הטרשתי מתחיל עם חדירת LDL לדופן העורק, חמצונו והצטברותו בחלל.

בנוסף,ישנה הצטברות של טסיות דם,פיברינוגן,גורמי גדילה,ישנה התערבות של מקרופאגים שקולטים את השומן והופכים לתאי קצף.

תהליכים אלו גורמים להתפתחות הנגע הטרשתי, דבר המוביל לחסימת העורקים ולירידה באספקת החמצן לשרירים ולרקמות.

הנגע שנוצר עלול להפוך לבלתי יציב, וחלקים ממנו עלולים להינתק ולהיסחף אל זרם הדם, להגיע לעורקים הכליליים ולגרום לחסימתם ולאוטם שריר הלב.

כדי להמנע מהשלכות חמורות אלו, מומלץ כמניעה ראשונית(באנשים שטרם לקו בטרשת עורקים), לערוך בדיקות דם, לבדיקת פרופיל ליפידים.

 

בדיקת פרופיל ליפידים

פרופיל ליפידים הוא חלק מבדיקת הכימיה בדם.

בדיקה זו מחייבת צום של 12 שעות.

 

בדיקת מעבדה                                        טווח אידיאלי                          חריגים                     

כולסטרול כולל                                    120 עד 200 מ"ג\ד"ל

כילומיקרונים                                       0

VLDL                                               1 עד 30 מ"ג\ד"ל

LDL                                                  60 עד 160 מ"ג\ד"ל חולי לב,סכרתיים<100   

HDL                                                 מעל 40 מ"ג\ד"ל

יחס LDL ל-HDL                                פחות מ-3.5 מ"ג\ד"ל

טריגליצרידים                                     0 עד 150 מ"ג\ד"ל

 

בנוסף מומלץ לבדוק ערכים אלו:

• הומוציסטאין: רמות גבוהות מידי של חומצה אמינית זו, גורמות לשפעול ה-LDL ולתהליך של יצירת רובד טרשתי בדופן כלי הדם, מכיון שהיא מחמצנת חזקה.כדי להוריד רמות הומוציסטאין מומלץ לטפל בתוספי ויטמינים מקבוצה B.
• CRP=C-Reactive Protein:אחד המדדים העיקריים למצבים דלקתיים.רמת חלבון זה,המיוצר בכבד,עולה במצבים דלקתיים כגון: בטרשת עורקים.

בנוסף למעקב ובדיקת שומנים בדם ,חשוב לדעת את גורמי הסיכון לרמה גבוהה של שומנים בדם, ולנסות להמנע מהם ככל האפשר.

 

גורמי הסיכון לרמה גבוהה של שומנים בדם.

 

כולסטרול:

·         תפריט עשיר בשומנים:אכילה של שומן רווי(בשר שמן,חמאה,ביצים),צריכת שומן טרנס(שומן מוקשה שעבר תהליך כימי, שבו הפך משומן לא רווי לשומן רווי).

·         צמקת כבד.

·         סוכרת שאינה מטופלת כראוי.

·         תת פעילות של בלוטת התריס.

·         פעילות יתר של בלוטת יותרת המוח.

·         אי ספיקת כליות.

·         פורפיריה.

·         תורשה:בני אדם הרגישים גנטית למחלה הינם בעלי סיכון גבוה לפתח את המחלה מהר יותר.

·         עישון:העישון עלול להגביר ייצור רדיקלים חופשיים בגוף , העלולים לחמצן את ה-LDL בדם, ולגרום להצטברותו בדפנות העורקים.

·         השמנה:עודף משקל מהווה גורם סיכון.

טריגליצרידים:

·         עודף פחמימות פשוטות בתפריט.

·         התמכרות חריפה לאלכוהול.

·         סוכרת חמורה שאינה מטופלת כראוי.

·         אי ספיקת כליות.

·         תורשה.

·         תרופות מסוימות:אסטרוגנים,גלולות למניעת הריון,קורטיקוסטרואידים,רטינואידים

·         העדר פעילות גופנית

·         השמנה

·         עישון.

 

ישנם מספר דרכים לטפל ברמה גבוהה של ליפידים בדם.

קיים טיפול לא תרופתי, כלומר עיי" שינוי אורח חיים,או טיפול תרופתי.

 

טיפול תרופתי:

1.סטטינים.

2.מעכבי ספיגת כולסטרול.

3.פיבראטים.

4.רזינים.

5.ניאצין

6.אומקור

 

 

סטטינים

 

משמשים כקו ראשון לטיפול בהורדת שומנים בדם.

מנגנון:הסטטינים מעכבים את ייצור הכולסטרול בכבד,עיי" עיכוב האנזיםHMG-CoA Reductase=Hydroxy-MethylGlutaryl-coenzyme A.

העיכוב מבוסס על העיקרון של מבנה דומה של התרופה לאנזים רדוקטז, כך שהתרופה מעכבת את האנזים,ולכן גורמת להפחתת יצור הכולסטרול בתוך התאים,גם בתאי הכבד.

כפועל יוצא לכך,עולה מספר הקולטנים לכולסטרול, LDL ולכן הכולסטרול מתפנה מנוזל הדם אל תוך התאים, ומונע את שקיעת LDL מחומצן בדפנות העורקים.

השפעה עיקרית על שומני הדם:

·         הפחתת רמות גבוהות של LDL.

·         ירידה קלה ברמות הטריגליצרידים.

השפעות נוספות :

·         שיפור זרימת הדם בנימיות הדם.

·         הפחתת קצב איגור של כדוריות דם אדומות.

·         הפחתת צמיגות נוזל הדם.

זמני נטילת התרופות:בערב, לאחר ארוחה, וזאת מכיון שייצור מוגבר של כולסטרול מתבצע עיי" הכבד בין חצות לשעה חמש בבוקר.

תופעות לוואי:

·         במערכת העיכול:שלשולים,גזים, בחילות,כאבי בטן.

·         כאבי ראש.

·         פגיעה בשריר(מיופאתיה):אופיינית לכל סוגי הסטטינים.קיימות דרגות חומרה שונות,החל מעלייה ברמות האנזים CPK,ללא כל כאב.חולשה וכאבי שריריםעם או ללא עלייה ברמות ה-CPK,והתופעה הנדירה אך הקשה ביותר והיא:רבדומיוליזיס(הרס שריר).שכיחות המתלוננים על כאבי שרירים בלבד עלול להגיע עד 5-8 אחוז מהמטופלים,לעומת אחוז הרבה יותר זניח העומד על 0.2 אחוז עבור מתלוננים על כאבים וחולשת שרירים המלווה בעלייה ניכרת ברמות ה-CPK.הפגיעה בשרירים שכיחה יותר במינונים גבוהים של סטטינים.

·         פגיעה בתפקודי כבד:עלייה ברמות האנזימים:ALT ו-AST.תופעה זו עולה עם עלייה במינוני הסטטינים.עלייה קלה ומתונה ברמות האנזימים, עד פי 3, אינה מצריכה הפסקת טיפול בתרופה.

התוויות- נגד:

·         מחלת כבד פעילה.

·         הריון- כולסטרול חיוני להתפתחות העובר.

·         הנקה.

·         ילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.

התחלת השפעה:שבועיים,עשויים לחלוף 4-6 שבועות עד שההשפעה החיובית תורגש במלואה.

תגובות בין תרופתיות:

1.סופחי חומצות מרה- ישנה השפעת סינרגיזם בין תרופות אלו לסטטינים,עיי"עלייה משמעותית בייצור קולטני LDL,וסילוק מהיר של כולסטרול מנוזל הדם.

2.ליפיטור,סימבסטטין,מבקור עוברים פירוק בכבד עיי" ציטוכרוםP450 3A4 ,לכן שילוב תרופות אלו עם תרופות המעכבות אנזים זה יגבירו את רמת התרופות בדם ואת רעילותם:עלול לגרום לרבדומיוליזיס.

תרופות המעכבות CYP3A4: - Amiodarone Verapamil עבורן יש המלצה מפורשת:אין לעבור בחולים הנוטלים תרופות אלו את מינוני הסטטינים הבאים:simvastatin 20 mg,lovastatin 40 mg.

תרופות נוספות המעכבות CYP3A4:Itraconazole

Clarythromicin,Erythromycin,Ketoconazole,Cyclosporin,Niacin,Gemfibrozil.

מיץ אשכוליות\אשכוליות מעכב CYP3A4:המרכיב Furanocoumarin Dihydroxybergamotin מעכב אנזים זה,ולכן עלול לגרום בשילוב עם הסטטינים למיופטיה.

סוגי סטטינים:

 

Simvastatin((Simovil,,Simvaxon:

טווח מינונים: 10-80 מ"ג פעם אחת בערב אחרי ארוחה.

משך ההשפעה:24 שעות.

זמן מחצית חיים:1.4 שעות.

מטבוליזם:פירוק בכבד עיי" CYP3A4.

 

Pravastatin((Lipidal:

טווח מינונים: 10-40 מ"ג, פעם אחת בערב אחרי ארוחה.

משך ההשפעה:24 שעות.

זמן מחצית חיים:2-3 שעות.

מטבוליזם: פינוי עיי" סולפטציה, המטבוליטים מופרשים במרה ובשתן

 

Atorvastatin(Lipitor):

טווח מינונים:10-80 מ"ג, פעם אחת ביום, ללא קשר עם ארוחות.

משך ההשפעה:24 שעות

זמן מחצית חיים:14 שעות.

מטבוליזם:פירוק בכבד עיי"CYP3A4.

יעילות: בנוסף להפחתת כולסטרול כללי,LDL,יעיל מאוד בהפחתת טריגליצרידים.

 

rosuvastatin (Crestor):

טווח מינונים10-40 מ"ג, פעם אחת ביום.

הגבלות במינון: 5 מ"ג ביום שמור לחולים שנמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות מיופאתיה\רבדומיוליזיס:

·         גיל>65 שנים.

·         תת פעילות של בלוטת התריס.

·         אי ספיקה כלייתית.

משך ההשפעה: 24 שעות.

זמן מחצית חיים:19 שעות.

מטבוליזם:בכבד עיי"CYP2C9, 90% מתפנה בצואה ללא שינוי,.

יעילות:

1.בנוסף להפחתת כולסטרול כללי,LDL,יעיל מאוד בהפחתת טריגלצרידים.

2.יתרון נוסף במיעוט אינטראקציות בין תרופתיות.עם זאת יש משמעות קלינית לאינטראקציות עם קומדין(עלייה בINR),וציקלוספורין(עליה ברמות Crestor).

3.מולקולה הידרופילית- קיימת סברה, אשר לא הוכחה, כי תכונה זו מעידה על סיכון מופחת לנזק לרקמת השריר.

 

2.מעכבי ספיגת כולסטרול:

 

(Ezetrol) Ezetimibe

מנגנון:עיכוב סלקטיבי של ספיגת כולסטרול ב-brush border במעי הדק.

השפעה על שומני הדם:הפחתה במעבר הכולסטרול לכבד,הקטנת מאגריו בכבד והגברת פינויו מהדם.התוצאה היא הפחתה בכולסטרול הכללי וב-LDL.

מינון:10 מ"ג פעם ביום ללא קשר לאוכל.

זמן מחצית חיים:22 שעות.

יתרונות:

1.השפעה סינרגיסטית בשילוב עם סטטינים:איזיטרול בשילוב עם כל סטטין בכל מינון מפחית ב25% ערכי LDL.בשילוב עם סטטין מאפשר איזיטרול שליטה על שני מקורות הכולסטרול-"עיכוב כפול"-ובכך מובטחת ירידה מירבית של רמות ה-LDL.

2.מיעוט תופעות לוואי:כאב ראש, כאב בטן ,שלשול.

תגובות בין תרופתיות:

1.מתן משולב של כולסטיראמין עם איזיטרול מוריד בצורה משמעותית את כמות האיזיטרול שנספג בגוף, דבר שעלול להפחית את יעילות האיזיטרול.לכן יש ליטול איזיטרול לפחות שעתיים לפני או ארבע שעות אחרי נטילת קושר חומצות מרה.

אזהרות:

·         תרופה זו אינה מיועדת למתן בילדים ותינוקות מתחת לגיל 10 שנים.

·         מכיון שאין מידע חד משמעי לגבי בטיחות התרופה בהריון והנקה, אין לתת את התרופה בזמן הריון והנקה.

 

3.פיבראטים:

מנגנון:הפיבראט נצמד לקולטן התוך תאי Peroxisme Proliferator activated

receptor alpha(PPAR alpha)קולטן זה נמצא בעיקר בתאי כבד ובתאי שומן. בהיצמדותו אל קולטן זה בתאי שומן הפיבראט מפחית רמות של טריגליצרידים עיי" הגברת חמצון של חומצות שומן. הפעלה של PPAR alphaגם גורמת לביטוי של apoA- HDL רמותכמעליםשידועים 1 and apoA-2.בנוסף במנגנון זה ישנה הגברת ייצורו ופעילותו של האנזים Lipoprotein Lipase,בנימיות כלי הדם,ולכן מוגבר פירוקו של ה-VLDL ופינויו למרה.

מכיון שה-VLDL מכיל כמות רבה של טריגליצרידים,פעולה זו גורמת להפחתת ייצור הטריגליצרידים בכבד ולהפחתת שחרור הטריגליצרידים לזרם הדם.

כמו כן גורמים הפיבראטים להגברת קצב סילוק הכולסטרול מהרקמות.

השפעה על שומני הדם:עיקר ההשפעה מתבטא בהפחתת רמות גבוהות של טריגליצרידים,שיעור ההפחתה נע בין 20%-55%.בנוסף מעלים הפיבראטים את רמת ה-HDLבערך ב-10%.

תופעות לוואי:אי נוחות במערכת העיכול,כאבי ראש,כאבי שרירים וירידה בחשק המיני.

כדי להמעיט את תופעות הלוואי במערכת העיכול יש לקחת תרופות אלו עם האוכל.

התוויות נגד:

·         מחלת כבד חמורה.

·         מחלה כלייתית חמורה.

·         תסמונת נפרוטית

·         הריון והנקה.

תגובות בין תרופתיות: תרופות אלו עוברות פירוק בכבד עיי"CYP3A4 ולכן:

1.מגבירות את פעילותן של נוגדי הקרישה הפומיים:Warfarin,וגורמות לדימומים.

2.מגבירות את ההשפעה של אינסולין ושל תרופות היפוגליקמיות מקבוצת הסולפונילאוריאה.עלולות לגרום להיפוגליקמיה.אינטארקציה נובעת על רקע של דחייה מקישור לחלבון.

3.בשילוב עם סטטינים עלולים הפיבראטים לגרום לכאבי שרירים,פגיעה בשריר ואף לרבדומיוליזיס.

4.יש לחכות לפחות פרק זמן של שעתיים בין נטילת התרופה:Colestyramine לבין הפיבראט-זוהי אינטארקציה על רקע ספיגה.

תחילת ההשפעה:ההשפעה על רמות השומנים בדם נצפית רק לאחר מספר שבועות.

סוגי פיבראטים:

 

1.bezafibrate (Norlip):

מינון:

תכשירים לשחרור רגיל:200 מ"ג 3 פעמים ביום,לאחר ארוחה.

תכשירים לשחרור איטי:400 מ"ג פעם אחת ביום,לאחר ארוחה.

זמן מחצית חיים:שעתיים.

אזהרות: בלוקים באי ספיקת כליות ממושכת יש להעדיף תכשירים רגילים ולא בעלי פעולה מושהית,וכן להפחית את המינון ל-200 מ"ג פעם אחת עד פעמיים ביום.

במטופלים העוברים דיאליזה או המודיאליזה, יש להפחית את המינון עד ל-200 מ"ג פעם אחת ביום עד לפעם אחת לפעם אחת בשלושה ימים.

 

2.ciprofibrate(Lipanor):

מינון: 100 מ"ג פעם אחת ביום לאחר ארוחה.

זמן מחצית חיים: 76 שעות.

אזהרות: התכשיר מכיל לקטוז ועלול לגרום לאלרגיה אצל אנשים הרגישים ללקטוז.

 

3.Gemfibrozil (Lopid):

 

התוויה: מיועדת להורדת רמות גבוהות מאוד של טריגליצרידים, בדרך כלל מעל 2000 מ"ג לד"ל.  

מינון:600 מ"ג פעמיים ביום לפני ארוחה.

זמן מחצית חיים:1.1 שעות.

 

4.רזינים (קושרי חומצות מרה):

התוויה:טיפול נלווה לסטטינים בחולים אשר אינם משיגים את ערכי המטרה ו\או באלה שאינם מסוגלים ליטול סטטינים.

מנגנון:תרופות אלו נקשרות לחומצות המרה במעי הדק,סופחות אותם ומונעות את ספיגתן בסוף המעי הדק.כתוצאה מכך הן מקטינות את כמות חומצת המרה הנספגת מהמעיים בחזרה לגוף,וכך הן מקטינות גם את כמות הכולסטרול הנספג מהאוכל דרך המעיים.כפועל יוצא הכבד מגביר מנגנוני ויסות , שעיקרם הפעלת הקולטן ל-LDL שעל פני התאים לקליטה מוגברת של חלקיקי LDL מזרם הדם.

 

השפעות עיקריות על שומני הדם:הפחתת LDL כולסטרול בשיעור של 20%,לאחר חודש ימי טיפול.

תופעות לוואי: בחילות,עצירות,גזים,הרגשת מלאות ואי נוחות בקיבה.

תגובות בין תרופתיות:

1.תרופות אלו מעכבות ומקטינות את ספיגתן של תרופות אחרות מהמעיים.לכן יש ליטול אותן 4 שעות לפני נטילת תרופות אחרות,או שעה אחת אחרי נטילתן.

2. תרופות אלו מעכבות את ספיגת הויטמינים מסיסי השומן:A D E K.

סוגי רזינים:

 

Cholestyramine(Prevalite):

צורת שיווק: שקית אבקה בת 4 גרמים

צורת מתן: יש להמיס אבקה זו במים,או במיצים שונים של פירות,להמתין כשתי דקות לפני הערבוב ולשתות.

מינון: 4-8 גרמים(בין שקית אחת לשתי שקיות) 3פעמים ביום,לפני ארוחה.

תחילת ההשפעה:עשויים לחלוף שבועות אחדים עד שההשפעה החיובית תורגש במלואה.

משך ההשפעה:12-24 שעות.

זמן מחצית חיים: שעה אחת.

מינון מקסימלי ליום: 24 גרם ליום.

תופעות לוואי:  השכיחה ביותר עצירות,יתכנו קשיי עיכול וכאב בטן

הריון והנקה:כיון שהתרופה אינה נספגת היא בטוחה בהריון והנקה

אזהרות מיוחדות:

·         התרופה לא מומלצת לתינוקות וילדים מתחת לגיל 6 שנים

·         בקשישים תתכן סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי,ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

Colestipol(Colestid):       

צורת שיווק: שקית אבקה בת 5 גרמים.

צורת מתן:יש להמיס אבקה זו במים,או במיצים שונים של פירות,להמתין כשתי דקות לפני הערבוב ולשתות.

מינון:15 גרמים(בין שקית אחת לשתי שקיות),3 פעמים ביום,מייד לפני ארוחה.

תחילת השפעה: 8 שעות,ייתכן שיחלפו מספר שבועות או חודשים עד שההשפעה תורגש במלואה.

מינון מקסימלי ליום: 30 גרם ליום.

תופעות לוואי: עצירות,אי נוחות בבטן,גזים.עלייה הדרגתית במינון עשויה להפחית את שיעור תופעות הלוואי במערכת העיכול.

התוויות נגד:

·         חסימה מוחלטת של דרכי מרה.

הריון: אין להשתמש בתרופה זו בהריון,קולסטיפול גורם להפרעה בספיגה של ויטמינים מסיסי שומן,דבר שעלול להשפיע על העובר,מתן ויטמינים דרך הפה אינו פותר בעיה זו.

הנקה: התרופה אינה עוברת לחלב אם,במינונים רגילים אין השפעות שליליות על התינוק.

אזהרות מיוחדות:

·         אין לבלוע את האבקה היבשה מחשש לגירוי בוושט או התפתחות בעיות נשימה,לכן יש לערבב את האבקה היטב בנוזל לפני השימוש.

·         תרופה זו אינה מיועדת לילדים ותינוקות מתחת לגיל שנתיים.

·         בקשישים תיתכן סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי,ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

·         עלול להפחית את הספיגה של הויטמינים:A D E K מהמעיים.

·         נטיה מוגברת לדימומים עלולה להיווצר לאחר שימוש ממושך בקולסטיפול.

תגובות בין תרופתיות:

·         קולסטיפול מפחית את הספיגה של:פרופראנולול,הידרוכלורותיאזיד,טטראציקלינים,פורוסמיד,פניצילין G,הידרוקורטיזון,תרופות המכילות פוספאטים.לכן יש ליטול אותן לפחות שעה לפני או לפחות 4 שעות אחרי נטילת קולסטיפול.

·         עלול להקשר לדיגוקסין,לכן יש לבדוק רמות בדם של דיגיטליס.

·         יש להתאים מינון של התרופות :פרבסטטין,הורמוני תירואיד בשימוש משולב עם קולסטיפול.

 

5.ניאצין:

 

מנגנון: ניאצין הינו חומצה ניקוטינית הידועה בשם ויטמין B3,מפחית את שחרור חומצות השומן מתאי רקמת אחסון השומן לנוזל הדם ולכבד.פעולה זו מתבצעת עיי" עיכוב האנזים ליפופרוטאין ליפאז ברקמת השומן.בנוסף הניאצין מפחית את ייצור ה-VLDL בכבד באמצעות הפחתת המצע לבניית ה-VLDL בכבד.לכן גורמת תרופה זו להפחתת רמת ה-LDL שנוצר מ-VLDL.הפחתת ייצור ה-VLDL בכבד והפחתת שיחרורו לנוזל הדם גורם להפחתה ברמת הטריגליצרידים בנוזל הדם.

ניאצין מעלה יותר מכל תרופה אחרת את רמות ה-HDL,פעולה זו מושגת עיי" האטה בפינוי ה-HDL מהפלסמה כשרמות הטריגליצרידים גבוהות.

השפעה עיקרית על שומני הדם:

·         ירידה ברמות ה-LDL בשיעור של 20-25 אחוז.

·         ירידה ברמות הטריגליצרידים בשיעור של 20-50 אחוז.

·         עלייה ברמות ה-HDL בשיעור של 20-25 אחוז.

תופעות לוואי:

·         סומק ואודם בעור כתוצאה מהרחבת כלי דם הקרובים לעור,תופעה זו חולפת או פוחתת בתוך שבוע עד שבועיים.

·         עלייה ברמות חומצה אורית- מתרחשת בקביעות ועלולה לגרום לשקיעת גבישי חומצת שתן במפרקים וליצור התקפי שיגדון.

·         עלייה ברמות הסוכר- כשהסובלים מערכים גבוליים עלולים להפוך לסוכרתיים,וחולי סוכרת יידרשו להגדלת מינוני תרופות.

·         אי נוחות במערכת העיכול הכוללת : בחילות,כאבי בטן,שלשולים,ריבוי גזים.

במשך הזמן מפתח הגוף סבילות לתופעות לוואי אלו,אך הפסקת התרופה לפרקים ונטילתה מחדש  גורמת להחזרת תופעות הלוואי.

תגובות בין תרופתיות:

·         אספירין עלול להפחית את הפינוי של ניאצין.

·         הרזינים עלולים להפחית את הזמינות הביולוגית של ניאצין,יש לשמור על מרחק של לפחות 4 עד 6 שעות ביניהם.

·         שילוב בין סטטינים לניאצין עלול ליצור מיופתיה(כאבי שרירים).

 

סוגי ניאצין:

 

1.-Nicolarשיחרור מיידי\Niaspan-שיחרור מושהה:

מינון: מומלץ להתחיל במינון נמוך,כ-100 מ"ג ליום,פומית עם האוכל,ולהעלות את המינון מדי שבוע ב-100 מ"ג ליום,עד למנה של 500 מ"ג ליום.לאחר פרק זמן שבו הגוף מסתגל לתרופה ניתן להגדיל את המינונים ב-500 מ"ג לשבוע עד למינון הרצוי.

אופן לקיחה: יש לחלק את המנה היומית לשתיים או שלוש מנות ביום וליטול את התרופה עם הארוחות.

את תכשירי השיחרור המושהה מומלץ ליטול לפני השינה, כדי להפחית את זיהוי הסומק בפנים הנובע מתופעות הלוואי של התרופה.

מינון מקסימלי ליום: 3000 מ"ג ליום.

 

זמן מחצית חיים:60 דקות.

 

Olbetam(acipimox): נגזרת של החומצה הניקוטינית,יעילותה קרובה לזו של החומצה הניקוטינית, אך לתרופה זו פחות תופעות לוואי.

מינון: 250 מ"ג פעמיים עד שלוש פעמים עם הארוחה.

מנה מקסימלית ליום: 1200 מ"ג ליום.

זמן מחצית חיים: שעתיים.

התוויות נגד:

·         כיב פפטי פעיל.

אזהרות מיוחדות:

·         אין לשתות יינות או משקאות חריפים בתקופת הטיפול עם התרופה.

·         מומלץ לנטר תפקודי כבד,כליה,סוכר בדם בתקופת הטיפול בתרופה.

·         אין להשתמש בזמן הריון ו\או הנקה.

 

 

6.אומקור:

 

התוויה רפואית:אומקור ניתן לטיפול במצב של רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם,כתוספת לדיאטה,כאשר דיאטה לבד אינה מספקת.

מנגנון:אומקור מכילה חומצות שומן מסוג אומגה 3, לחומצות אלו יש אפקטים אנטיליפידמיים:צריכה של חומצות שומן אומגה 3 מסוג DHA+EPA בכמות של 3-4 גרם ליום מורידה את רמת הטריגליצרידיםב-34 אחוז בנבדקים עם רמות גבוהות של טריגליצרידים.בנוסף לחומצות שומן אלו יש אפקטים אנטי דלקתיים:חומצות שומן מסוג EPA+DHA גורמות לירידה ברמת ציטוקינים דלקתיים כגון TNF alpha ו-IL6, ירידה ברמת ה-CRP,פקטור דלקתי שרמה גבוהה שלו היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לטרשת העורקים.

תופעות לוואי:הפרעות במערכת העיכול:בחילה,הקאות,שלשול או עצירות,הרגשת טעם או ריח של דג,מחסור בויטמין E לאחר נטילה ממושכת.

מינון: פעם עד פעמיים ביום עם ארוחה בכדי למנוע הפרעות בדרכי העיכול.

תחילת השפעה: יש לחכות עד חודשיים מרגע הנטילה כדי לקבל השפעות מיטיבות על שומני הדם.

אזהרות מיוחדות:

·         אין להשתמש בתרופה כאשר הינך בהריון או מיניקה.

·         תרופה זו אינה מיועדת בד"כ לילדים,לתינוקות,למבוגרים מעל גיל 70 או לבעלי ליקוי בכבד או בכליות.

תגובות בין תרופתיות:

·         טיפול משולב עם סטטינים הינו סינרגיסטי ומייעל את השפעת הסטטינים.

·         במינון מעל 3 גרם אומקור ליום קיים סיכון גבוה לדימומים בשילוב עם מינון גבוה של תרופות מדללי דם כגון: Aspirin,Plavix,Coumadin.

 

 

אומגה 3 ניתן לצרוך גם כתוסף מזון והינו חלק חשוב מסידרה שלמה של מוצרים טבעיים שמיועדים לטיפול בדיסליפידמיה.

 

 

תוספי מזון לטיפול בכולסטרול

 

אומגה 3:

אומגה 3 אלו חומצות שומן ארוכות שרשרת (בד"כ 20,18 או 22 אטומי פחמן)

,מרובות קשרים כפולים ולכן נקראות חומצות רב בלתי רוויות.

המקור העיקרי לחומצות השומן מסוג אומגה 3 הוא דגי ים הגדלים במים עמוקים,כגון טונה,סלמון,מקרל,הרינג וסרדינים.חומצות השומן מסוג אומגה 3 מצויות בכמות מוגבלת גם בפשתן אגוזי מלך ואגוזי ברזיל.

שמן הדגים מכיל שלושה סוגים של חומצות שומן אומגה 3:ALA(Alpha Linolenic Acid),EPA(Eicosapentanoic Acid),DHA(Docosahexanoic.חומצות שומן אלה חיוניות לתפקודו האופטימלי של כל תא בגופנו,ולמרות זאת אין הגוף מייצרן,לכן אנו חייבים לקבלן מן המזון ו\או מתוספי תזונה.

לחומצות שומן מסוג אומגה 3 מספר השפעות העשויות לתרום להקטנת הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלות לב וכלי דם:

·         אפקטים אנטיליפידמיים:הורדת רמות טריגליצרידים.

·         אפקטים אנטיאריתמיים:מניעת הפרעות קצב קשות.

·         אפקטים אנטידלקתיים:ירידה ברמת ציטוקינים דלקתיים,ירידה ברמת ה-CRP,פקטור דלקתי שעלול ברמות גבוהות להוות גורם סיכון לטרשת עורקים.

·         ירידה בלחץ דם:עקב השפעה דמוית חוסמי ביתא על המערכת האדרנרגית.

 

·         אפקטים נוגדי קרישה:חומצת שומן מסוג EPA מתחרה עם חומצה ארכידונית במסלול ליצירת מולקולות פרותרומבוטיות כתרומבוקסאןB2 וכתוצאה מכך מעכבת איגור טסיות.

·         השפעה על סוכרת:הפחתת תנגודת הגוף לאינסולין.

·         הגנה על שריר הלב מפני איסכמיה:הקטנת צריכת החמצן של שריר הלב,שיפור הזרימה בעורקים הכליליים,הקטנת מידת הנזק לשריר הלב ושיפור התפקוד במצבים של איסכמיה.

המינון המומלץ לאוכלוסיה הכללית הוא כחצי גרם ליום,לחולים במחלת לב איסכמית-גרם ליום,ולחולים עם היפרטריגליצרידמיה- בין 2 ל4 גרם ביום.

אזהרות:חובת הפסקת טיפול כשבועיים לפני ניתוח.

 

פיטוסטרולים:

 

פיטוסטרולים הם סטרולים(ליפידים) המצויים באופן טבעי בשמנים שונים ממקור צמחי ובדגנים כמו תירס,שיפון וחיטה.גוף האדם אינו יכול לייצר פיטוסטרולים.המבנה הכימי דומה לזה של כולסטרול.קיימים שני סוגי פיטוסטרולים:סטרולים(בעלי קשרים כפולים בטבעת הסטרולית) וסטנולים(ללא קשר כפול כזה).

הדמיון המבני של הסטרולים והסטנולים לכולסטרול מאפשר להם לצמצם את ספיגת הכולסטרול בצינור העיכול,מנגנון זה של עיכוב ספיגת הכולסטרול במעי נעשה עיי" תחרות על המקום במיצלות המעורבות,שיצירתן דרושה לספיגת כולסטרול עיי" תאי המעי הדק.התוצאה:עיכוב ספיגת הכולסטרול,הן האקסוגני והן האנדוגני(שמקורו במלחי מרה) בכ-50 אחוז.מנגנון נוסף הינו רגולציה עיי" פיטוסטרולים של ביטוי טרנספורטרים,השואבים סטרולים(כולל כולסטרול) מהאנטרוציטים אל חלל המעי,כתוצאה מכך חלה ירידה בספיגה של הכולסטרול,כפועל יוצא ישנה עלייה בסינטזת הרצפטור ל-LDL בכבד וירידה ברמת ה-LDL בדם.

סטנולים צמחיים יעילים יותר בהורדת רמות מופרזות של כולסטרול בדם.

תוספת פיטוסטרולים לחולים המטופלים בסטטינים מאפשרת הורדה נוספת של 7-11 אחוז ברמת ה-LDL כולסטרול.הורדה זו דומה לזו המושגת בהכפלת מינון הסטטין.

לכן שילוב בין טיפול תרופתי(סטטין) ותוסף תזונה(פיטו-גארד)המכיל סטרולים עשוי להיות יעיל ביותר.

פיטו-גארד:הינו שילוב ייחודי של פיטוסטרולים ואומגה 3 המסייע במערך טיפולי כולל להורדת כולסטרול.כאשר האומגה 3 מורידה ערכי טריגליצרידים והפיטוסטרולים מורידים רמות LDL.

פיטוסטרולים מומלץ ליטול בין 2-3 גרם ליום.

מינון: 2 כמוסות פעם ביום עם הארוחה.

אזהרות: לא מומלץ לנשים בהריון,מיניקות או לילדים מתחת לגיל 5.

 

 

 

 

 

סינכול: תרכובת אורגנית המכילה מספר מרכיבים להורדת ליפידים בדם כגון:

אומגה 3- להורדת טריגליצרידים.

בטא גלוקן:הינו סיב מסיס המפחית את רמת הכולסטרול בדם הודות להפחתת ספיגתו מהמזון,בזכות קשירתו למלחי מרה.הסיבים מפריעים לספיגה חוזרת של מלחי מרה המיוצרים מכולסטרול,לכן אכילתם תורמת לאיבוד הכולסטרול בצואה ובדרך זו להפחתתו.מנגנון נוסף הינו עיכוב ביוסינטזה של כולסטרול בגוף.

פוליקונזול- הינו תערובת של חומצות שומן כוהליות ארוכות שרשרת המופקות משעווה צמחית.בעל השפעה נוגדת חמצון חזקה שמגנה על השומנים בדם מפני נזקים של רדיקאלים חופשיים,הפחתת יצור ה-LDL בכבד,ומצד שני הגברת פירוקו.

חומצה פולית:מפחיתה רמות גבוהות של הומוציסטאין,האחראי לחמצון הכולסטרול בדם.

ויטמין B6:נדרש למניעת יצירת הומוציסטאין.

מינון מומלץ: 2 כמוסות ליום,1 בבוקר 1 בערב.

 

 

 

ליפוטרופיק:פורמולה המסייעת לאיזון רמת כולסטרול טריגליצרידים ולניקוי כלי דם.תורמת לשיפור הזיכרון ומגבירה את היכולת הקוגניטיבית.בעלת ריכוז גבוה של כולין,אינוזיטול ומתיונין.

מינון מומלץ: 1-3 טבליות ביום עם הארוחה.

 

 

 

 

 

מוציויטל: מכיל סיבי צמח לחך הודי המסייעים להוריד ביעילות ליפידים בדם,בייחוד LDL עיי" הפחתה של ספיגת מלחי מרה עיי" קשירת המלחים במעי הדק ושינוי ביצירת המיצלות.כתוצאה מכך יותר מלחי מרה מופרשים בצואה.הם מסיטים את יצירת הכולסטרול ממסלול ליצירת ליפופרוטאינים למסלול יצירת מלחי מרה.

 

 

 

שום: מסייע בהפחתת רמות יתר של כולסטרול וטריגליצרידים בדם,בכך שממריץ הפרשת מיצי מרה עיי" כיס המרה ומפחית את ייצור הכולסטרול עיי" הכבד.בנוסף שום מפחית את היווצרות הפלאקים הטרשתיים בשיעור של 5-18% ומאיט את תהליך היווצרות הפלאקים אצל אנשים הנמצאים בסיכון.

אינודאיל 5600: מכיל כמוסות שום מרוכזות,מכילות מעטה ג"לטין כפול המונע את הריח החריף ומשהה את התפרקותה עד המעי הדק.

מינון לטיפול: כמוסה אחת בבוקר ואחת בערב לפני האוכל עם כוס מים.

מינון למניעה: כמוסה אחת בבוקר לפני האוכל עם כוס מים.

 

 

 

 

קו אנזים Q10

 

 

 

 

קו-אנזים 10-Q, הידוע גם בשם ubiquinone בשל צורתו הכימית.הוא מאופיין בעשרה איזופרנים ומכאן שמו.הוא נוגד חמצון דמוי ויטמין המיוצר על-ידי הגוף ומצוי בכל התאים.
ניתן לקבלו גם מן המזון - במזונות כגון סרדינים, אנשובי, ברוקולי, תרד, אגוזים ועוד - אך הצריכה הממוצעת מן המזון של 2 עד 5 גרם ביוםאינה מספיקה לייצור אנרגיה בתאים עיי" קו אנזים Q10 בעיקר  בשריר הלב שם הוא מצוי בריכוז גבוה במיוחד.
מאגרי קו-אנזים Q-10 בגוף פוחתים עם העלייה בגיל. גם שימוש בסטטינים גורם לחסר במאגרים עיי" חסימת הייצור הטבעי שלו,דבר המתבטא בעייפות,חולשת שריריםובכאבי שרירים.בנוסף  חסר ברכיבים כגון חומצה פולית, ויטמין 6-B, 21-B, חומצה פנטותנית, ויטמין C ואחרים, עלול לגרום לפגיעה בתהליך ייצורו בגוף.

חשיבותו לגוף ולהורדת כולסטרול רע נובעת משימוש בצורתו המחוזרת,בה הוא משמש כנוגד חמצון רב עוצמה,המתבטא במניעת חמצון שומנים בגוף,ביניהם את חמצונן של מולקולות ה-LDL,שלב מכריע בהתפתחות טרשת עורקים.

מינוןהתחלתי: המינון המינימלי האפקטיבי הוא 60 מ"ג ליום.

מינון מומלץ: 60-300 מ"ג ליום.

הערות: לא מומלץ ליטול לפני השינה.

ניאצין:

ניאצין ללא תופעת בעירה,צורה מתוחכמת של ויטמין B3 הקשור לאינוזיטול,אינה גורמת לתופעת "הבעירה" האופיינית לניאצין,כלומר לאדמומיות ותחושת חום בעיקר בפנים,לכן ניתן ליטול אותה במינונים גבוהים ללא חשש.

שימושים עיקריים:

·         הפחתת רמת כולסטרול.

·         הפחתת רמות טריגליצרידים.

מינון מומלץ:כמוסה אחת ביום עם הארוחה.

 

הפרדוקס הצרפתי:

 

כמוסות המכילות תמצית ענבי יין אדום של שתי כוסות יין ללא האלכוהול.הכמוסות לא ממכרות ולא מכילות סוכר.השם נגזר מהעובדה שמזונם של הצרפתים מכיל כמות גדולה של שומן רווי, אך התמותה שלהם ממחלות לב וכלי דם פחותה בהשוואה לשאר האוכלוסיה בעולם.הסיבה לכך נעוצה בשתיית יין אדום כחלק בלתי נפרד מהארוחה שלהם.

יין אדום מכיל את הפנוליםProanthocyanidins ו- Anthocyanosides
שהינם אנטי-אוקסידנטים חזקים במיוחד פי 50 מ ויטמין E ! ובעלי פעילות פרמקולוגית האחראית ל:
* מניעת חמצון הכולסטרול וכך למעשה נמנעת שקיעתו בדפנות כלי הדם.
* הסתיידות העורקים ויורד את הסיכון למחלות לב.
* תמצית היין האדום מסייעת להוריד את האגרגציה של הטסיות ומסייעת לדילול הדם

מינון מומלץ:כמוסה אחת ביום.

 

ניתן להמיר את הכמוסה בשתיה מתונה של אלכוהול, הווה אומר עד שתי מנות אלכוהול ליום לגבר,וצריכה של עד מנה אחת ליום לאשה.המלצה זו הינה חלק מהטיפול הלא פרמקולוגי המומלץ נגד כולסטרול.

 

המלצות לטיפול בכולסטרול(טיפול לא פרמקולוגי):

 

1.אלכוהול:מנה סטנדרטית אחת של אלכוהול מוגדרת בטווח בכמות שבין 10-14 גרמים.

התוויות נגד:

·         נשים בהריון.

·         שילוב עם תרופות לטיפול בסוכרת,תרופות אנטי היסטמיניות,תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית,מטרונידזול.

אזהרות: יש להימנע משתיית אלכוהול לפני נהיגה ברכב ולפני הפעלת ציוד מכני.

 

2.מיץ רימונים: יכול לעכב אנזימים הקשורים במטבוליזם של השומן ולשפר את היחס HDL ושומן כולל בדם ולעומת זאת להקטין את היחס בין LDL ושומן כולל בגוף.ההסבר נעוץ בהיותו נוגד חמצון חזק,ולכן יכול להגן על כלי הדם ולמנוע טרשת עורקים.

 

3.תזונה נכונה:

 

כמות השומן* שיש לצרוך ביום היא:
95 גרם לגברים ביום מתוכם 30 גרם שומן רווי
70 גרם לנשים מתוכם 20 גרם שומן רווי

* ניתן למצוא את כמות השומן היום כמעט על כל אריזה שקונים
   להלן רשימה של מזונות "עשירים" ו"דלים" בשומן רווי :

 

 

 

 

 

השפעת שומני המזון השונים על שומני הדם

 

 

"טיפים" להפחתת כולסטרול:

1.אכילת סיבים מסיסים במים כגון:פקטין הנמצא בחלק מהפירות,בירקות,בשיבולת שועל ובקטניות.סיבים מסיסים יוצרים מעין ג"ל הסופח אליו כולסטרול במעיים.

2.אכילת שתי מנות דג בשבוע(סלמון,מקרל,הליבוט,הרינג,טונה קבועה,סול ובקלה.) דגים אלו עשירים בחומצת שומן מסוג אומגה 3 ולכן מורידים רמות טריגליצרידים.

3.אכילת אגוזים(אגוזי מלך),עשירים בשומן חד ורב בלתי רווי,אגוזים מועילים בהורדת רמות טריגליצרידים וכולסטרול LDLושומרים על הכולסטרול HDL.

4.הימנעות משומן טרנס הנמצא במרגרינה,עוגות,עוגיות,צ"יפס,בורקס,בצק עלים הוא מקור בלתי נדלה לשומני טרנס כיון שהוא מכיל כמות נכבדת של מרגרינה קשה.שומן טרנס נוצר בתעשיית המזון ע"יי הפיכת שמן נוזלי לשומן מוצק בתהליך הידרוגנציה,בתהליך זה משנה מולקולת חומצת שומן חד בלתי רווי את הקונפיגורציה שלה ממצב ציס למצב טרנס-מולקולה קשיחה.חומצות טרנס מעלות ,LDL ,מורידות HDL ועל כן יש להימנע מצריכתם.

5.הפחתת כמות השומן במזון כך שתהווה 30 אחוז מסך הקלוריות היומיות,בנוסף רצוי להגדיל את כמות השומנים הבלתי רווים מסוג אומגה 3 וחד בלתי רווים(שמן זית ושמן קנולה)ולהקטין עד כמה שאפשר צריכת שומנים רווים.

 

4.פעילות גופנית:מעלה את רמות הכולסטרול"הטוב": HDL ,הדבר מתרחש בעקבות פעילות מתונה כמו הליכה סדירה.רמות גבוהות של כולסטרול כללי ורמות כולסטרול "רע" מסוג LDL נוטות לרדת בעקבות פעילות גופנית סדירה ומתמשכת,במיוחד אם מתלווה לפעילות ירידה במשקל,יתרון נוסף בהפחתה במשקל הוא יצור מופחת של כולסטרול בגוף,הפחתת טריגליצרידים והעלאת HDL.

הטיפ שלי:להלן רשימת התרופות האסורות עם מיץ אשכוליות\אשכוליות וזאת מכיון שתרופות אלו עוברות בכבד פירוק ע"יי ציטוכרום

3A4

מיץ אשכוליות מעכב ציטוכרום 3A4, וגורם לכך שפירוקן של תרופות שונות מעוכב, וכתוצאה מכך, רמתן בדם עולה מעבר לרצוי, דבר שעלול לגרום לתופעות לא רצויות. מיץ אשכוליות יכול גם לפריע בספיגת תרופות על ידי השפעה על תאי המעי. חשוב לציין שוב, שהחומרים שמצויים במיץ אשכוליות וגורמים לתגובות אלה, לא מצויים בהדרים האחרים.

תרופות שמומלץ להימנע מנטילה בו זמנית עם מיץ אשכוליות או שתיית מיץ אשכוליות בעת הטיפול בהן: