הופעה בטלוויזיה היא הזדמנות חד-פעמית להעביר מסר חד וממוקד בפני מגוון גדול של אנשים, שלא חלמנו להגיע אליהם לפני כן; וכל זאת חינם אין כסף. עם זאת, מי שאינו יודע את
כללי ההופעה בתקשורת, או כיצד להעביר מסרים בתקשורת, יגלה שהטלוויזיה יכולה גם להזיק מאוד.
בטלוויזיה יש מקום למסר אינטימי בפני קהל, אנחנו משתמשים ב"קול" מקצועי וביכולת סיפור דרמטית, תוך שימוש בהרבה מלים ציוריות על-מנת להרשים את הקהל. אך
להופעה בטלוויזיה יש קודים ברורים; המצלמה חושפת אותנו במערומינו - לא מוכנים, מגמגמים, ממצמצים בעיניים, או חושבים לרגע מה לענות. אם ברצוננו לרתק את הצופים, עלינו לתכנן מסר ממוקד, קצר ופשוט. אם לא נקפיד על כך, נסתכן בכך שהצופה יזכור את מצמוץ העיניים, במקום את המסר.
אני רואה בראיון טלוויזיוני מעין קרב מוחות, שבו המנחה ינסה להגיע לאינפורמציה ייחודית, לסחוט סקופים, להוציא מידע צהוב, לעורר רגשות ולגרום למרואיין להיחשף ואפילו להזיל דמעה. בסופו של דבר, יש לזכור כי על שני הצדדים לספק את הסחורה: ראיון טוב ועוצמתי מצד המנחה הטלוויזיה, לצד חשיפה אישית ושיווק הולם של הנושא לשמו המרואיין חשף את עצמו בפני המצלמה.
עשה ואל תעשה בראיון טלוויזיוני הנה מספר דוגמאות המוכרות לכולנו מהתקשורת, מהם הרכבתי את הלקסיקון שלי לתקשורת:
•
אהוד ברק: נאום ההתפטרות שלו מהממשלה בשנת 2000 שודר בטלוויזיה במשך יותר מתשע דקות. המסר היה כבד, מסורבל וארוך. יש לי סטודנטית שברחה מהכיתה באמצע. בתקשורת רצוי לתת מסר קצר, קצוב ואפקטיבי.
•
ציפי לבני: לבני ידועה כאחת שמנסה לנהל את הראיון: יש שאלות שהיא עונה עליהן ויש שאלות שלא. המנהג הזה מציג אותה כנוקשה, כמנהיגה שאינה יכולה להתאים את עצמה למצבים משתנים.
•
אביגדור ליברמן: בראיון בטלוויזיה יש מקום לוויכוחים אבל לא עם המנחה. בכל מקום בעולם פוליטיקאי שמתראיין נותן כבוד למרואיין. בארץ לפעמים נדמה שהפוליטיקאי עושה טובה שבא, דוגמה לכך נתן ליברמן כשקם באמצע ויכוח בשידור חי ועזב את האולפן. התנהגות זו הציגה אותו כמתראיין שאינו מכבד את המעמד של הראיון.
•
בנימין נתניהו: מכיר היטב את חוקי המדיה ופועל על פיהם. הוא המקצועני שבין הפוליטיקאים הפועלים היום בארץ והוא יודע להקשיב לשאלה עד הסוף, לענות בקצרה ואז לעבור לאגנדה שלו.
ישנה מגמה חיובית בא
חרונה של כניסת עיתונאים לפוליטיקה, כגון: אורי אורבך, שלי יחימוביץ, גדעון רייכר, דניאל בן סימון. מדובר בדוברים רהוטים הנכנסים למעגל הפוליטי, ואין לי ספק שהם יכתיבו נהלי תקשורת טובים יותר.
הופעה בפני קהל או ראיון בטלוויזיה מהווים הזדמנות חד-פעמית להעביר את הרעיונות החיוביים שלכם, להבהיר נושאים "חמים", להסביר אי-הבנות, להחדיר בהדרגה מסרים לתקשורת, או לעורר תשומת לב מצד לקוחותיך או הממונים עליך.
בהצלחה!
כותבת הפוסט:
אורלי רביד - דוקטורנטית לרטוריקה ו
אמנות השכנוע ומומחית בהכשרה ל
הופעה מול קהל ובאמצעי התקשורת.
בין לקוחותיי מוסדות ואנשים פרטיים שמתוקף עבודתם מרצים בפני קהל, מתראיינים או עורכים מצגות. כמו כן, אני עובדת עם אנשים לפני ראיונות עבודה - בכירים או אחרים. לסובלים מפחד קהל - עבודה ייחודית המשלבת טכניקת NLP.