נשירת שיער- עד כמה זה יכול להלחיץ?

הקדמה

נשירת שיער! מה לא נכתב עליה? החוויה עצמה יכולה לגרום להיסטריה אמיתית. חבילות של שיער נוחתות בזמן המקלחת והחפיפה, להסתרק זאת פריבילגיה ולא דבר של מה בכך, כל הבית מתמלא בשיער, כל החיים פתאום סובבים סביב הנשירה ואנחנו רצים לנסות כל דבר שמבטיח לנו להפסיק אותה.

 

אתם בטוח לא לבד - נשירת שיער היא אחת התופעות הנפוצות ביותר - אבל את זה אתם כבר בטח יודעים ובאתם לשמוע מה בעצם עושים. העובדה שהיא כה נפוצה אינה עושה אותה פחות מבהילה, מציקה וחסרת מעצורים כפי שהיא יכולה להיות.

אז לא פעם סיפרו לכם שנשירה היא בעצם דבר נורמלי לחלוטין, שיער תמיד נושר כחלק ממעגל החיים שלו, ישנה התחדשות ותחלופה כל הזמן וישנן תקופות בשנה שהנשירה מתגברת - וגם זה נורמלי. אך נשאלת השאלה, מתי יודעים שנשירה הפכה למצב המצריך טיפול?
 

מהי נשירת שיער? מה זה טלוגן אפלוביום (Telogen Efluvium)? מהם הגורמים? מהו הטיפול המקובל? והעיקר: נשירת שיער בראי הנטורופתיה - האם יש כאן באמת פתרון?

מהי נשירת שיער?

ראשית, בואו נעשה הפרדה בין נשירת שיער אנדרוגנטית בגברים (בעיקר), שהגורם לה הוא לרוב תורשתי, לבין נשירת שיער חריפה המופיעה יותר אצל נשים, שהגורמים לה הם רבים. בהחלט יכולים להיווצר מצבים בהם אישה תחווה נשירת שיער אנדרוגנטית ("של גברים") עקב עודף הורמונים גבריים בגופה. במקרה זה, הנשירה תתבטא יותר באזור הקדמי מעל למצח - ב"מפרצים".

 

שערה יכולה להגיע לגיל חמש שנים ואף יותר. יש לה שלבים שונים בחייה: שלב בו היא צומחת (שלב האנגן), שלב ביניים קצר (שלב הקטגן) ושלב בו היא נחה לפני נשירתה (שלב הטלוגן).

 

כאשר שורש השערה אינו מקבל את ההזנה לה הוא זקוק השערה נושרת. הנשירה יכולה להיות מפושטת (הגורמים בהמשך) או מקומית כתוצאה ממחלה בעור הקרקפת למשל.

 

הנשירה המפושטת עצמה יכולה לקרות בשני מצבים:

1. נשירה עקב הפסקת שלב הצמיחה - ישנם גורמים כגון כימותרפיה והקרנות, שעשויים לגרום לעצירת צמיחת השיער ולנשירתו. ישנה פגיעה בשורש ובחלוקת התאים. ובמילים אחרות - מעבר משלב האנגן לשלב הטלוגן.

2. נשירה כאשר השערה נמצאת בשלב המנוחה - ישנם גורמים המביאים לסיום מהיר של שלב המנוחה שאמור להמשך שלושה חודשים לפני שהשערה עוזבת את הראש.

 טלוגן אפלוביום - Telogen Efluvium

טלוגן אפלוביום הוא כינוי לתופעה של נשירת שיער שמופיעה בפתאומיות ולא יודעים (בהתחלה) מה הגורם לה. רק לאחר בירור / היזכרות במה קרה מספר שבועות ואפילו חודשים אחורה, מוצאים שיש לה קשר עם מצב סטרס כלשהו (פיזי ו/או נפשי) שיכול להיות שכבר עבר והספיק להשכח.

 

אדם חווה מתח, סטרס, לחץ, דאגה, מחלה, פציעה, תאונה, לידה ועל פניו נראה שהגוף עובר זאת בשלום. ולפתע, שבועות ואפילו חודשים אחר כך, מופיע נשירת שיער. האדם כבר הספיק לשכוח את מה שעבר עליו אבל הגוף זוכר ומראה זאת.

 

דבר זה אומנם מרגיע מעט - לפחות במובן הנפשי, מאחר וכעת קיים הסבר לנשירה. מצב זה הינו זמני ויעבור מעצמו, אך הנטורופתיה יכולה לסייע רבות בזמן הזה בחיזוק הגוף, חידוש מהיר של צמיחת שיער חדש, שיפור מראה השיער ואיכותו, שיפור זרימת הדם והזנת שורשי השיער במרכיבים החיונים לו. הנטורופתיה גם מעניקה תמיכה נפשית ואף מאמינה שיש להתייחס למה שגרם לנשירה - גם אם עבר הרבה זמן מאותו אירוע. אין להזניח דברים מסוג זה וחשוב לוודא טיפול הולם ושלם.

גורמים נוספים

פרט לטלוגן אפלוביום ישנם גורמים נוספים לנשירה:

• תורשה כמובן - ניתן בהחלט להאט את התהליך, אם כי עד היום לא נמצאה שיטה למנוע אותו לחלוטין.

• חסרים תזונתיים - ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו.

• מחלות כרוניות (סוכרת, מחלות זיהומיות, היפרליפידמיה, מחלות לב ועוד)

• אנמיה

• סטרס, דאגות, לחצים.

• חוסר איזון הורמונלי : הריון, בלוטת תריס, גיל ההתבגרות, גיל המעבר -

להורמון הגברי טסטוסטרון יש תוצר לוואי הנקרא דהידרו-טוסטסטרון (DHT) שאחראי על איבוד שיער. הורמוניים גבריים אלה, מונעים מהדם להגיע כיאות לשורשי השיער ולהזין אותם על ידי כך שהם מכווצים את נימי הדם הקרובים לעור הקרקפת.

 

הורמון האסטרוגן מונע את השפעת ה- DHT , שומר על האיזון ההורמונלי ומונע את נשירת השיער. בגיל המעבר רמות האסטרוגן יורדות משמעותית ואז אין מניעה מה- DHT להפוך את השיער לדליל.

• שימוש בתכשירים שונים לשיער.

• עודף רעלנים בגוף.

• עישון - פוגע בזרימת הדם התקינה, רדיקלים חופשיים.

• בעיות עור הקרקפת.

• נטילת תרופות מסויימות כגון קומדין ותרופות הניתנות המצבים ממאירים.

• גורמים כגון איסוף הדוק מידי של השיער ומשיכה שלו, כיסוי ראש הדוק.

• גורמים המפריעים לזרימת הדם לקרקפת, למשל שרירים תפוסים.

הטיפולים

• חסימת / מניעת יצור ההורמון הגברי דהידרו טסטוסטרון - תרופה בשם פרופסיה.

• חיזוק שורשי השיער - מינוקסי / ריגיין - תרסיס של מינוקסידיל בריכוז 2% לנשים, 5% לגברים.

המינוקסידיל במקור יועדה לטיפול ביתר לחץ דם, כאשר ראו שהיא גורמת לצמיחת שיער היא הפכה לתרופה למניעה וטיפול בנשירה. יש לה את החסרונות שלה, בעיקרון היא לא פותרת את המקור לבעיה ובנוסף היא יוצרת מעטה לא נעים על השיער.

שבירת מיתוס

מטופלת שלי נהגה להימנע מלחפוף את ראשה, גם כאשר הסברתי שאין החפיפה מחמירה או גורמת לנשירה. חפיפה איננה מחלישה את שורשי השיער, השיער הנושר בחפיפה ינשור בכל מקרה עד שלא תטופל הבעיה, הכמות הנושרת מיוחסת לשיערות שנשארו על הראש, לא כי הן מחוברות לקרקפת אלא כי הן נתפסו בין השיערות האחרות. דווקא הימנעות מחפיפה, הגורמת לקרקפת להעשות שומנית ומלוכלכת, יכולה להחמיר את המצב.

בראי הנטורופתיה

נושר השיער? - בואו נאפשר לגוף לטפל בגורם לבעיה.  זו הדרך הנטורופתית במשפט אחד.

הגורמים לנשירה כאמור הם רבים והטיפול הנטורופתי ישתנה בהתאם לגורם! הנטורופת עורך תשאול יסודי על מנת להגיע לאבחנה. התשאול מאפשר להבין מהו הגורם לנשירה ולהרכיב תוכנית טיפולית אישית. כאשר הולכים לנטורופת, חשוב להביא בדיקות דם עדכניות כלליות, הכוללות גם את נתוני מצב הברזל, הפריטין, B12, חומצה פולית ומצב בלוטת התריס.

 

תזונה

 

ידוע שלחץ גורם לשחיקה והדלדלות של וויטמינים בגוף. נטורופת יוכל לכוון את התזונה כך שהגוף יקבל מזונות המכילים את כל הויטמינים ובייחוד ויטמין C וויטמיני ה- B  (ביוטין, B5, B6, אינוזיטול, חומצה פולית, פאבה ועוד). ויטמיני ה- B משפיעים גם על מערכת העצבים ולכן חיוניים אם קיים ברקע סטרס, לחץ, דאגות ומתח. 

 

אם אינכם צורכים בשר ועופות, חשוב להקפיד על צריכת חלבון מלא שמתקבל מהשילוב של דגנים עם קטניות - ראה לדוגמא מגאדרה (עדשים עם אורז), קינואה עשירה מאוד בחלבון מעולה, ניתן לשלב קטניות כגון: מאש, אזוקי (מדהימות וטעימות והכי פחות עושות גזים), עדשים מכל הצבעים, חומוס, אפונה ושעועית עם דגנים כגון: אורז, כוסמת, דוחן, קינואה...השילובים הם אינסופיים כמעט.

(להכרות עם מזונות אלה והרצאה על מהות הנטורופתיה צרו קשר 09-7677621)
 

השער דורש גם מינרלים כגון, סיליקה ואבץ. את אלו בקלות ניתן לקבל דרך המזון ואף מצמחי מרפא. אחד הצמחים העשירים ביותר בטבע המכיל סיליקה נקרא "שבטבט" ולכן תמצאו אותו משולב בפורמולות רבות המיועדות לטיפול בנשירה. במזון סיליקה מצויה בשיבולת שועל וקליפות הירק והפרי, אבץ מצוי בקטניות, נבט חיטה, אגוזים, שקדים, גרעיני דלעת, דגים ועוד.

 

צמחי מרפא

 

טיפול נטורופתי