על פסוריאזיס ונטורופתיה

הקדמה

אני מניחה שרוב חולי הפסוריאזיס שמעו לפחות פעם אחת בחייהם את המשפט "תלמדו לחיות עם המחלה". אז אני יכולה לספר לכם, שיש כאלה שפשוט נמאס להם לחיות איתה, נמאס להם לשמוע את המשפט הזה, נמאס להם לסבול בגללה, ללכת עם שיער פזור כדי שלא יראו אותה בעורף או עם בגדים ארוכים כדי שלא יראו אותה בחלקים החשופים.

 

ידוע לי שעד היום לא באמת נמצאה תרופה ותאמינו לי שאני חוקרת כל הזמן, אך הנטורופתיה מסייעת לסלול דרך, למצב שבו הפסוריאזיס לא תהווה יותר מטרד, להביא אותה למצב רגוע או רדום שבו היא לא נראית לעין. 

 

במשך שנים קראתי חומר רב ומחקרים שנעשו על פסוריאזיס, חקרתי כל מידע חדש שיצא על המחלה. מאמר זה הוא מסוג המאמרים שרציתי לכתוב זמן רב ואני שמחה לשתף אתכם בידע שצברתי עד כה.

 

מהי מחלת הפסוריאזיס? מה השכיחות באוכלוסיה וכמה מפתחים דלקת פרקים פסוריאטית? כמה סוגי פסוריאזיס קיימים? מהם הסימפטומים? מהו הטיפול הקונבנציונלי המוצא היום? והאם הנטורופתיה באמת יכולה לעזור?

מחלת הפסוריאזיס

פסוריאזיס בעברית נקראת ספחת יש שעדיין לא יודעים שהיא איננה מחלה מדבקת. זוהי הפרעה הבאה לידי ביטוי במשטחי עור אדומים ויבשים המכוסים תכופות בקשקשת לבנה - כסופה דביקה או יבשה. האזור הפגוע הוא יבש, נוקשה, כואב ויכול גם לגרד.

 

הגורם לביטויי המחלה הוא גידול מהיר מאוד של תאי עור המתחיל מהשכבה הבזאלית.  התחלקות התאים בפסוריאזיס היא כל כך מהירה - רק בשביל לסבר את האוזן לצורך השוואה: במצב הנורמלי תאי עור גדלים, מתחלקים ובסוף הופכים לקשקשים מתים בתהליך שאורך כחודש ימים. בפסוריאזיס לעומת זאת, הפיכת תא עור מהשכבה הבאזלית לקשקש, אורכת 3-4 ימים בלבד! בגלל הקצב המהיר, התאים הקשקשיים מצטברים על פני העור וכך נוצרת שכבת הקשקשת. כאשר מגרדים, עלולים לפצוע את שכבת הקשקשת וכך מתגלות טיפות דם.

 

קיים מימד נוסף בפסוריאזיס: מעבר לקצב הגידול המהיר של התאים, קיים תהליך התקרנות. תהליך זה אינו תקין והוא מביא את תאי העור למצב לא נורמלי שבו הם בעלי גרעין! תאי עור בריאים אמורים לאבד את הגרעין שלהם בתהליך התקדמותם לעבר האפידרמיס (שכבת העור העליונה שהיא עצמה מחולקת למספר שכבות), אך בפסוריאזיס, תאי העור מגיעים לאפידרמיס עם הגרעין בתוכם.

שכיחות באוכלוסיה

פסוריאזיס נפוצה הרבה מעבר למה שחושבים, היא פוגעת ב- 2%-4% מהאוכלוסיה, בעיקר בלבנים ואין הבדל בין גברים לנשים. התפרצות ראשונה של המחלה יכולה לקרות גם בגיל שנתיים וגם בגילאים המבוגרים 50-60, אך הגיל הממוצע עומד על 15-40.

ביטוי קליני

הצורה הכי שכיחה של פסוריאזיס נראית כמשטחי עור אדומים ומכוסים קשקשים, בדרך כלל סימטריים בשני צידי הגוף. מאוד חשוב לומר, שהמחלה מאוד לא צפויה. קשה מאוד לדעת מה יהיה הקצב שלה ואיפה היא תופיע. היא יכולה להתחיל במקום אחד, כגון הקרקפת ולהשאר רק שם, ויכולה לעבור ממקום למקום.

 

יש אנשים שסובלים מהתקף קצר ולא רואים את המחלה שנים רבות לאחר מכן, יש שסובלים מהתפרצויות המגיעות בגלים ויש שסובלים ממנה באופן קבוע.

 

ההתקפים יכולים להיות מתונים ויכולים להיות מאוד אלימים עד שאדם לא יכול לנוע בחופשיות מאחר ואחוז גדול מגופו מכוסה במשטחים אדומים, מודלקים, נוקשים ויבשים.

 

המקומות הקלאסיים להופעת פסוריאזיס הם בקרקפת, בגב, במפשעה, בחזה ובשטחים חיצוניים כגון, מרפקים, ברכיים וציפורניים. אך המיקום משתנה מאדם לאדם ובהתאם לסוג הפסוריאזיס.

(קרא בהמשך)

גורמים

הגורם לא באמת ידוע , אך אחוז גדול מהחולים מדווחים על קיום המחלה במשפחה, מכאן שיש אלמנט תורשתי די מובהק. גם אצל אלו שאינם מדווחים על קשר גנטי, עדיין אין לשלול אותו מאחר ולא תמיד ניתן באמת לדעת.

 

מה שבטוח, היום יודעים שקיים אלמנט דלקתי במחלה שאחראי, בין היתר, לאדמומיות של העור.

 

על פי הגישה הנטורופתית, ישנם גורמים נוספים לפסוריאזיס והטיפול במחלה אינו מסתכם בטיפול סימפטומטי אלא מגיע מהרובד העמוק של הפעלת מערכת הריפוי הטבעית שקיימת בגוף. (קרא בהמשך)

גורמים מחמירים

• כמעט כל חולה פסוריאזיס מכיר את ההשפעה והקשר שיש למצבי דחק וסטרס על המחלה. לחצים, דאגות, התרגשות, חרדה, מצבים נפשיים קשים יכולים בקלות להחמיר את המצב או אף להוות טריגר כגורם להתפרצותה.

• פציעות עור - יש חולי פסוריאזיס שבכל שריטה או חתך קטן, המקום הופך לפסוריאזי.

• פסוריאזיס מוטב בחשיפה לשמש (חשיפת יתר יכולה לגרום למצב ההפוך), לכן יכולה להיות החמרה בעונת החורף.

• אלכוהול ועודף משקל עשויים להחמיר מאוד את מצב הפססוריאזיס.

• נמצא שעישון עשוי להחמיר פסוריאזיס.

סוגי פסוריאזיס

Inverse psoriasis / Flexural psoriasis - פלקסוראל פסוריאזיס / פסוריאזיס הפוכה

סוג זה, במקום להופיע באזורים החיצוניים האופיניים כמו מרפקים, מופיע באזורים פנימיים, בקיפולי העור כגון, בית השחי, מתחת לחזה, טבור, מפשעות, קפל היד (הפוך למרפק), מאחורי הברכיים ועוד.הוא מאופיין במשטחים אדומים חלקים ומודלקים אך ללא הקשקשת האופיינית לפסוריאזיס וולגאריס. מטבע הדברים, סוג זה יותר שכיח ויותר חמור באנשים עם עודף משקל מאחר ובקפלי העור נוטים לסבול יותר מגירויים, שיפשופים והזעה.

 

Scalp psoriasis - פסוריאזיס קרקפתי

אצל לפחות חצי מחולי הפסוריאזיס יופיע הפסוריאזיס בקרקפת ואף בעורף. אצל חלק יופיע הפסוריאזיס על הפנים באזור הגבות, הרכות, בתוך ומאחורי האוזניים ובצידי האף.

 

Plaque psoriasis / psoriasis vulgaris - פלאק פסוריאזיס / פסוריאזיס וולגאריס

הצורה השכיחה ביותר. מופיעים פלאקים - רבדים בעלי בסיס אדמדם המכוסה קשקשת לבנה - כסופה. יכולים להופיע בכל מקום בגוף ואף לכסות את רובו. הרבדים הנגועים לא בהכרח מגרדים אך אם נוצרה שריטה במקום הוא יכול להפוך למודלק.

 

Erythrodermic psoriasis - אריתרודרמיה

מצב קשה, חמור ונדיר של אודם בכל הגוף עם גרד או כאב. אזורים מאוד גדולים של העור הופכים חמים, אדומים ויבשים.

 

Guttate psoriasis - פסוריאזיס טיפתי (גוטטה)

שמו מגיע מהצורה בה הוא בא לידי ביטוי: נקודות אדמדמות קטנות דמויות טיפה, יש הטוענים שהן נוטות להופיע בעיקר בגב, ובעיקר אצל ילדים וצעירים. במקרים רבים פסוריאזיס טיפתי מופיע לאחר מחלה בקטריאלית כגון דלקת גרון סטרפטוקוקאלית. מי שסבל מהתפרצות של פסוריאזיס טיפתי, בדרך כלל לא יפגוש שוב במחלה שנים רבות.

 

Pustular psoriasis - פוסטורל פסוריאזיס

סוג זה אינו נראה הרבה. ישנן פוסטולות - בליטות בכפות הידיים והרגליים שאינן מכילות מוגלה. מצב זה מצריך טיפול בבית החולים והוא בדרך כלל מלווה בחום וצמרמורות. 

 

Psoriatic arthritis - פסוריאזיס ארטריטיס - דלקת פרקים פסוריאזית

10% - 6% לערך (יש הטוענים שאחוזים גדולים מאלה) סובלים ממחלת פרקים של פסוריאזיס. ישנם נפיחות, אודם ודלקת במפרקים כגון רגליים, קרסוליים, ידיים, שורש כף היד, אגן, גב ועוד. יכול להיות קשיון, נזק לפרקים וכאבים חזקים.

 

הטיפול הנטורופתי מתייחס לאדם כמכלול ולא רק לסימפטומים ולכן יינתן טיפול מאוד אישי לכל אדם לפי מצבו. באופן כללי, ישנה התייחסות גם לדלקת ולכאבים וגם לפסוריאזיס וכל זאת נעשה באמצעות טיפול משולב של כל הכלים העומדים לרשות הנטורופת, למשל: תזונה, צמחי מרפא, פעילות גופנית, רפואת גוף-נפש ועוד.

 

Nail psoriasis - פסוריאזיס של הציפורניים

בדרך כלל בא לידי ביטוי כשקעים על גבי הציפורניים. הציפורניים עשויות לקבל גוון צהבהב, להפוך עבות יותר ובעלות נטייה להתפורר בקלות. יכול להיות מצב שבו האזור המקיף את הציפורן יהיה אדום ומודלק ואף מצב בו הציפורן מתנתקת ממקומה.

 

פסוריאזיס יכול להופיע גם באברי המין. גם כך המחלה מאוד לא סימפטית, אך מצב כזה, עשוי להוביל לקושי נפשי גדול ומצוקה איומה.

 

חולי פסוריאזיס רבים סובלים מחוסר בטחון עצמי וקשיים חברתיים, לכן כשמתרחשת הטבה במצבם הם מרגישים שקיבלו את חייהם בחזרה.

טיפול קונבנציונלי

לא ארד לפרטים בדבר הטיפולים הקונבנציונליים הקיימים מאחר ואם אתחיל לא אסיים. קיימים חידושים רבים כל הזמן ובגדול, מטרת הטיפול הקונבנציונלי היא לדכא את שגשוג התאים ולטפל בדלקת. במקרים מסויימים הדבר נעשה על ידי דיכוי מערכת החיסון.

 

איני חסידה גדולה של טיפולים אלו, ברובם הם בעלי תופעות לוואי קשות מאוד. אך ישנם מצבים שלא ניתן להימנע מהם ואי אפשר להתעלם מההקלה של אדם, שמרגיש טוב ו"נקי מפסוריאזיס" אחרי טיפול שכזה, גם אם זה זמני וגםו אם המחיר הוא מצב גרוע יותר בעתיד . ולכן, אם זה בלתי נמנע מבחינת האדם, חשוב שישלב טיפולים אלו יחד עם הטיפול הטבעי.(קרא בהמשך)

 

תופעות הלוואי מטיפול זה יכולות להיות קשות. הסתבר, שלא רק שהטיפול המקומי במשחות סטרואידליות גורם לנזק בלתי הפיך לעור, אלא אף מביא להחרפת המחלה עם הפסקת השימוש במשחות.

 

טיפולים סיסטמיים בתרופות כמו מתוטרקסט,

ציקלוספורין הם בעלי תופעות לוואי קשות.

יש היום תרופות "מתוחכמות" יותר - התרופות ה"ביולוגיות" שתפקידן לחסום באופן יותר סלקטיבי את התאים "הבעייתיים" במערכת החיסון שמחמירים את הפסוריאזיס. אך גם אלו מאוד בעייתיות.

 

רטינואידים, מבוססים על ויטמין A, אף הם אינם נטולי תופעות לוואי, ובנוסף על הכל גם יש להיזהר איתם אם מתכננים הריון.

 

טיפולים בפוטותרפיה מאוד נפוצים בארץ והירידה לים המלח בקיץ אף היא עניין של קבע, אך גם להם יש מחיר כגון, הזדקנות מהירה של העור וסיכון לסרטן העור.

 

תרופות חדשות המחלישות את המערכת החיסונית, חושפות את האדם לתחלואים רבים.

היום קיים גם טיפול בלייזר ואור המתמקד אך ורק באזורים הפגועים.

המבט הנטורופתי

התרכזות בטיפול חיצוני וסימפטומטי בלבד מקוממת אותי מאחר והמחלה הזו גרועה שבעתיים מבפנים. הטיפול הנטורופתי אומנם נותן מענה חיצוני, אך הוא מכוון בעיקר לטיפול פנימי. לעיתים, דווקא בגלל שהטיפול נוגע בשורש הבעיה, המצב עשוי להחמיר לתקופה מסויימת, אך דווקא כשהמצב מחמיר זה מרמז שזה יוצא ומתנקה החוצה מהמערכת, וכשהפנים מתנקה, החוץ מתנקה טוב יותר.

 

מבחינת הנטורופתיה קיימים מספר גורמים, פרט לגורם הגנטי, לפסוריאזיס:

 

מצב של רעילות במעיים ובדם

טוקסמיה -  רעלת דם. כאשר הגוף עמוס ברעלנים ולא מצליח להתמודד עם קצב ההפרשה שלהם אל מחוץ לגוף, נוצרת רעילות. במקרים רבים, הגוף נפטר מחומרים רעילים דרך העור ולכן ברוב מחלות העור, כולל בפסוריאזיס, הטיפול הנטורופתי הראשוני הוא ניקוי רעלים.
 

כאשר קיים זיהום פטרייתי (קנדידה) במעיים, גם מערכת העור תהיה מושפעת. הקנדידה עלולה לגרום למעיים דולפים אשר דרכם יכולים לעבור לדם חלבונים שלמים ומזון שעוד לא התעכל. הגוף מזהה אותם כפולשים ותוקף על ידי הפעלה של מערכת החיסון. הביטויים של מצב כזה יכולים להיות גם עוריים. קנדידה היא פטריה חשובה שנמצאת בגוף של כל אחד מאיתנו, הבעיה נוצרת רק כאשר היא משגשגת ויוצאת מאיזון. אחד הגורמים להתפשטות קנדידה הוא אנטיביוטיקה ובאמת, חולים רבים מעידים על החמרה גדולה מאוד במצב הפסוריאזיס לאחר שימוש באנטיביוטיקה.

 

עיכול חלבון לא תקין

כאשר אין עיכול מושלם של חלבונים במערכת העיכול, מי שנהנה מכך הם חיידקים הנמצאים במעיים. החלבונים הלא מעוכלים מהווים מצע נהדר עבור חיידקים אלו, אשר מייצרים חומרים רעילים, ביניהם פוליאמינים, המאיצים את קצב התחלקות תאי העור.  אצל חולי פסוריאזיס נמצאו רמות גבוהות של פוליאמינים.

 

בעיה בתפקודי כבד

אין זה חדש שלתפקודי הכבד יש קשר לפסוריאזיס. ניתן לקרוא על כך כמעט בכל מקום אפשרי המביא מידע על המחלה. הכבד הוא אחד האברים החשובים ביותר לניקוי וסינון רעלנים מהגוף והדם. כאשר הוא גדוש ומלא, תפקודו יפגע ורמת הרעלנים בדם תעלה ותשפיע לרעה על מצב הפסוריאזיס.  לכן, בטיפול הנטורופתי ישנה התייחסות חשובה לתפקודי הכבד.

 

שתיית אלכוהול

אלכוהול הוא נזק כפול מאחר ופרט לפגיעה בכבד, הוא גורם להגברה של ספיגת הרעלנים המצויים במעי. ההמלצה הכי חמה שאני יכולה לתת לחולי פסוריאזיס היא להתרחק מאלכוהול כמה שאפשר.

 

מצבי דחק, לחץ ומצוקה נפשית

כל חולה פסוריאזיס מכיר בוודאות את הקשר הנפשי להתפרצות או החמרה של המחלה וגם מודע לכך שהיא קיימת בדרגות חומרה שונות אצל אנשים שונים. ישנם אנשים הנכנסים ללחץ אדיר רק מלראות את הפסוריאזיס מופיע על גופם, הלחץ הזה וודאי שלא מועיל  ויש דברים רבים שניתן לעשות כדי לעזור לגוף להתגבר על המצב ולשפר אותו משמעותית.  סטרס נפשי, דאגות, מצוקה נפשית ואפילו התרגשות צריכים להילקח בחשבון, לכן אין ספק שסטרס מנגמנט (התנהלות והתמודדות עם סטרס) מהווה נקודת מפתח חשובה בטיפול. 

 

תזונה קלוקלת

לתזונה המכילה מזון משומר, מתועש, מעובד, חומרי צבע, טעם וריח יש השפעה ישירה על מצב הפסוריאזיס. הדבר תקף גם לגבי צריכה רבה מידי של שומנים מהחי וסוכרים המעצימים את המצב הדלקתי.

 

חסרים תזונתיים

אצל חולי פסוריאזיס קיימת נטייה לירידה ברמות ויטמין A ואבץ. בנוסף, מחקרים הראו שבגופם של חולי פסוריאזיס קיים עודף נחושת ביחס לאבץ.  זהו נתון שיש להתייחס אליו בתוכנית הטיפולית מאחר ואבץ משתתף בתהליכים רבים מאוד בגוף, בין היתר, הוא יודע לנטרל נחושת ויש לו השפעות נהדרות על מערכת החיסון ועל המצב הדלקתי.  

טיפים חשובים:

המשיכו בטיפול כמניעה - רבים מפסיקים טיפול עם היעלמות הסימפטומים. הייתי ממליצה על המשך תחזוק באופן קבוע, להמשיך לדאוג ולהקשיב לגוף.

 

אם קיים כעס בחייכם או שנאה ושמירת טינה, וותרו על הצורך להחזיק בהם ושחררו - הם פוגעים בכבד, במערכת החיסון ובמצב הנפשי. משפט אינדיאני אומר, ש"לכעוס ולשמור טינה מחלישים אותנו, ולא את האויב - זה כמו לשתות רעל ולקוות שהאויב ימות."

 

ישנה חשיבות עצומה לנושא של משחק חומצות שומן - רצוי ללמוד ולהבין איך חומצות שומן מסויימות  מגבירות את הגורם והתהליך הדלקתי ומחלישות את מערכת החיסון וחומצות שומן אחרות כגון GLA ו- EPA עוצרות את המחלה, מקטינות את הדלקת ומשפרות משמעותית את מצב העור.

 

צמחי מרפא - ישנם צמחים יעילים ביותר כגון ה- Glycyrrhiza אשר מכילה Glycyrrhetinic Acid שפעילותו דומה לפעילות הידרוקורטיזון והשפעתו טובה יותר מאשר קורטיזון מקומי. ישנם צמחים המסייעים ליובש, צמחים אנטי דלקתיים, צמחים מרגיעים ועוד. אחד הצמחים הנחקרים בשימוש חיצוני הוא צמח האלוורה וצמחחשוב נוסף הוא הכורכום, גם בשימוש חיצוני וגם בפנימי (וודאו שריכוזו בכמוסה הוא גבוה ואיכותי). כורכום כתבלין כמעט ואינו מכיל את המרכיב הפעיל כורכומין. הכורכום חשוב ביותר לשמירה וטיפול בכבד, הוא אנטידלקתי ובעל תכונות רבות נוספות.

 

שימו לב: הנטורופתיה לא מטפלת במחלה אלא באדם ולכן התאמת פורמולה מצמחי מרפא היא אישית ונעשית על ידי מטפלים מוסמכים. הפורמולות יהיו שונות בהתאם לאדם ולסיפור המחלה שלו. ישנם חולי פסוריאזיס עם נטייה לעצירות, ישנם חולי פסוריאזיס שהאלמנט הנפשי הוא גדול יותר, ישנם חולים שפיתחו דלקת פרקים ואז ההתייחסות בפורמולה תהיה שונה...ההתאמה של הטיפול היא אינדיווידואלית מאוד.

 

הרבו במנוחה ופרגנו אותה לעצמכם - אני מאמינה שחולי פסוריאזיס זקוקים לחיות את חייהם באופן רגוע ושלו, ולהקיף את עצמם באנשים רגועים מטבעם, ולנתב את חייהם למקומות שלא יעמידו אותם במצבי לחץ. ישנם בהחלט דברים שניתנים לניתוב ונמצאים בשליטתנו - הרבה תלוי בבחירות שלנו. לכן, העצה לחיות חיים שלווים, איננה הזויה כלל מאחר ואין זה תלוי רק במה קורה לנו, אלא בדרך בה אנו בוחרים להגיב. עניין של השקפה והתבוננות אני מניחה.

אם עבודתכם טובענית ומלחיצה - שימו את סדר העדיפויות ושיקלו מה יותר חשוב וגם אם בשלב זה אין באפשרותכם לערוך שינויים כלשהם בתחום, זכרו שתמיד ניתן לרכוש כלים נפלאים להתמודדות עם מצבי מתח (דמיון מודרך, שיטת EFT, נשימות, מדיטציה, הרפיה ועוד).

 

התזונה שלנו משפיעה על איך שנרגיש חד משמעית. לכן לימדו להקשיב לגוף - מה הוא אוהב ומה לא. עשו כך שהתזונה תהיה משהו שמתאים לאורח חייכם ושתוכלו להתמיד בה לאורך זמן.

 

השתדלו לא לגרד - לא כל פסוריאזיס מגרד, אך אם אתם נמנים על אלו שהגרודים בלתי נסבלים נסו לא לפצוע את המקום.  אני יודעת שלעיתים זה קשה וכמעט בלתי אפשרי, אך ניתן להקל על ידי לחיצות חזקות על המקום ונשימות.

 

הימנעו מכל תכשיר מבושם, קרמים למיניהם, שמנים וכיוצא בזה - אלו יכולים רק להחמיר את המצב.

תוכלו לעשות שימוש בשמנים טבעיים כגון, שמן זרעי ענבים או שמן זית (לצערי כאן יש בעיית ריח) בשילוב עם שמן ויטמין E.  קיימים היום בשוק סוגים רבים של סבונים טבעיים על בסיס שמן זית שאף מיועדים ספציפית לפסוריאזיס (מומלץ).  אם החלטתם להכין משהו לבד - תוכלו להשרות בשמנים פרחים של צמח המרפא קלנדולה שהוא אנטי-דלקתי ומרפא רקמות ואף קמומיל שמאוד מרגיע את העור.

 

אם אתם סובלים מפסוריאזיס עם נטייה לעצירות - יש לשים דגש חזק יותר בטיפול על תפקודי הכבד והאלמנט הנפשי. כאמור, בדקו האם קיים ברקע כעס, חוסר אונים או מצוקה שגורמת לכם להסגר ולשמור בבטן.

 

סוכר - אחד הדברים שמומלץ להימנע מהם בפסוריאזיס (בעיקר כאשר הוא פעיל) הוא סוכר על כל צורותיו. חוקרים משארים שבפסוריאזיס מתקיימת חוסר רגישות לאינסולין מאחר וקיימות רמות גבוהות של גלוקוז ואינסולין בדם. לכן, על מנת להגביר את הרגישות לאינסולין חשוב לשמור על איזון ברמות הסוכר גם על ידי הגברת המודעות לתזונה ופעילות גופנית. בנוסף, בפסוריאזיס ישנה חשיבות גדולה לתפקוד מערכת החיסון וסוכר נוטה להחלישה.

 

פעילות גופנית - איני יכולה להדגיש מספיק עד כמה היא חשובה!!!  עצם הנעת והזרמת הדם לכל הגוף מסייעת רבות לשיקום. בפעילות גופנית סדירה וקבועה הדם שזורם בעוצמה בגוף מביא איתו חמצן לרקמות וחיוני ביותר לפסוריאזיס. שימו לב: לפעילות גופנית יש שני יתרונות נוספים:

אם קיימים מצבים של שינויים במצב הרוח המלווים את הפסוריאזיס, כאן לפעילות הגופנית יש תפקיד מפתח. היא משפרת את המצב הפיזי והנפשי כאחד ותורמת לביטחון העצמי ולמצב רוח טוב. ובנוסף, פעילות גופנית מסייעת לירידה במשקל שעשויה להקל משמעותית על מצב המחלה.

לסיכום

הנטורופתיה מציעה טיפול מקומי ופנימי כאחד וישנם דברים רבים שניתן לעשות בתחום הטבעי על מנת לסייע בפסוריאזיס. הטיפול החיצוני - מקומי מיועד להקלה סימפטומטית ללא תופעות לוואי, והטיפול הפנימי מחבר בין גוף לנפש ומייחס חשיבות אדירה גם לתזונה, לשימוש בצמחי מרפא ותוספי מזון וגם לצמצום והתמודדות טובה יותר עם מצבי דחק, מתח ועומס. הנטורופתיה מלמדת הקשבה אמיתית לגוף, על מנת שנוכל לתת לו את הדברים להם הוא זקוק בכדי לחזור לאיזון ולטפל במחלה. אני מאמינה שניתן להניח לה להניח לנו.

 

איה הוד נטורופתית מוסמכת Rcp, חברה באגודה הישראלית לנטורופתיה ולתזונה טבעית, מרצה בנושאי הריפוי הטבעי, מנהלת קליניקה פרטית המתמחה בתזונה, צמחי מרפא, תוספי מזון, רפואה פונקציונלית, אוליגותרפיה, הומוטוקסיקולוגיה, רפואת גוף-נפש, שיטת EFT ודמיון מודרך. בעלת אתר בנושאי נטורופתיה ורפואה משלימה : http://www.ayahod.com ליצירת קשר עם איה: 09-7677621,  [email protected]