פתיחת עוסק פטור

כל המונחים העסקיים עשויים לבלבל, ובמיוחד עוסק פטור, משום שלא מדובר בעוסק הפטור ממס הכנסה, אלא עוסק פטור מתשלום מס ערך מוסף (מע"מ). כאשר אתם בוחרים להקים עסק קטן או בינוני, אתם חייבים להירשם כעצמאיים ברשויות המס – מס הכנסה ומע"מ. בשניהם חובה לפתוח תיק משום שמס ערך מוסף חייבים לשלם כולם. מי שפטור מכך, עוסק פטור, הוא מי שרמת ההכנסה שלו נמוכה מסכום שנתי מסוים, ולכן יש לבדוק מהו סך ההכנסות הצפוי שלכם ולפי זה להירשם.

בדרך כלל, כשפותחים עסק קטן אנשים מכוונים לסך הכנסות צנוע בשנה הראשונה ואף לתקופה של עד שנתיים. עם כל הרצון להרוויח, יש מקרים שבהם לוקח זמן לפתח את קהל הלקוחות שלכם ולכן אתם מסתפקים בהכנסות צנועות יחסית בשנתיים-שלוש הראשונות.

כאשר נרשמים ברשויות המס יש כמה קטגוריות רישום לצורכי מס על פי הכנסה. פתיחת עוסק פטור אפשרית רק למי שהכנסתו מגיעה עד 99,006 ₪ בשנת 2016, והסכום משתנה לפי קביעת רשויות המס בכל שנה. הסכום מחושב מחדש בכל שנה, ולכן הוא אינו מצטבר. עוסק פטור שהרוויח יותר מכך חייב בו ביום לדווח על כך לרשויות המס ולשנות את הרישום שלו מעוסק פטור לעוסק מורשה. עוסק מורשה הוא זה שמשלם את המע"מ, ולכן גם גובה אותו מלקוחותיו ומעביר למדינה.

אין אפשרות להמשיך עוסק פטור לאחר שעברתם סף זה. מצד אחד, זה אולי מטריח אתכם יותר מבחינת תשלומי מקדמות המע"מ, אבל מצד שני, זה אומר שהתחלתם להרוויח הרבה כסף וזה מצוין לכם. הרי במילא המדינה מאפשרת לכם לקבל החזרי מע"מ לפי סעיפים שונים על תשלומים שלכם. המע"מ לא נשאר אצלכם אלא עובר למדינה. יש להשלים את ההפרש בין החלק הפטור לחלק שעבר את הגבול המותר.

פתיחת עוסק פטור אינה אפשרית למי שעוסק במקצועות חופשיים, כמו עריכת דין, אגרונום, אדריכל, הנדסאי, עורך ומתרגם, יועצים למיניהם, רואי חשבון, רופאים ופסיכולוגים ובעלי מקצוע רפואי בכלל, חוקר פרטי, טכנאי שיניים, או כל מקצוע נוסף שנמצא ברשימה שהמדינה קבעה שאינו רשאי להירשם כעוסק פטור. 

הבדל נוסף נעוץ בצורת קבלת התשלום מהלקוחות. עוסק פטור יכול להגיש דרישת תשלום ללא חשבונית ונותן ללקוח קבלה. הוא מדווח פעם בשנה על מחזור העסקאות שלו ואינו יכול לקזז מע"מ מדו"ח ההוצאות השוטפות שלו שהוא מגיש לרשויות המס כדי לקבל החזר.