בריחת שתן משפיעה על אחת מכל שלוש נשים בבריטניה (כלומר 33% מהנשים סובלות מסוג כלשהו של בריחת שתן) – מה שהצדיק צילומי סרט תיעודי בו צולמו נשים מרחבי המדינה, על מנת להעלות את המודעות לאי שליטה בסוגרים בקרב נשים. 45% מהנשים הודות כי שלפוחית שתן רגישה משפיעה על אושרן ויכולה להשאיר אותן בתחושת מבוכה עמוקה לגבי הגוף שלהן, שמרגיש מבוגר משנותיו.
בהשראת הסיפור של נשים אמתיות שסבלו מהתופעה, במאית הסרטים הבריטית פלורה ברקלי הפיקה סרט תיעודי שנקרא "הסיפור שלנו", ועוסק בנשים שחיות עם בריחת שתן שמדברות על מצבן.
מאחר והנשים חשות בושה, הן גם חוששות לקנות
מוצרי ספיגה המותאמים למבוגרים ומשתמשות במקום בפדים ובתחבושות אשר מתאימות למחזור החודשי, אמצעים אלו לרוב אינם מתאימים לבריחת שתן ואינם פותרים את הבעיה ולעיתים רק מחמירים אותה.
בריחת שתן עדיין נחשבת לטאבו בחברה, על אף שהיא נפוצה מאוד, בעיקר בקרב נשים לאחר לידה או נשים בגילך המעבר. ולמרות שכל כך נפוצה, נשים רבות עדיין לא מרגישות בנוח לחלוק את זה שסובלות מהתופעה, אפילו עם הקרובים להן ביותר.
המטרה של הסרט הייתה לנסות להעלות את הסוגיה לשיח הציבורי – כך שנשים לא יפחדו לדבר עליו וירגישו שהן חלק מבעיה גדולה שהרבה נשים סובלות ממנה.
iv>
בנוסף ללדבר על המצב ולהעלות אותו למודעות, ישנם
שינויים פשוטים למדי באורח החיים שנשים יכולות לנסות, כולל תרגילים תכופים לרצפת האגן, הפחתת שתיית משקאות המכילים קפאין, ומציאת במוצרים הנכונים והטובים ביותר להתמודדות.
מחקרים מראים כי נשים רבות שחוות בריחת שתן לאחר לידה סובלות בשקט. המחקר העלה כי שליש מאלה שפיתחו בריחת שתן לאחר הלידה התביישו לדבר על כך עם בן הזוג שלהן, וכמעט חצי מהן לא דיברו על כך עם חברים וקרובים אחרים.
לעיתים מקרים כאלה של בושה וחוסר שיתוף עם הסביבה עלולים גם להביא לדיכאון, הידרדרות המצב הבריאותי והנפשי. חשוב מאוד לעודד את אותן נשים לדבר על הבעיה על מנת שיבינו שלא מדובר באשמתן.
אם נצליח לשבור את הטאבו בכל הנוגע לבריחת שתן, יהיה אפשר להביא לשינויים שיביאו לשינויים דרמטיים בחיים של אלפי נשים גם בישראל. יש לקוות כי דיבור על הנושא יוכל להרגיע נשים בכך שהן לא לבד וכי הטיפול זמין וקיים.