כל מה שאת צריכה לדעת על דיכאון והטיפול בו

מי מאיתנו לא חוותה במהלך חייה עצב, דכדוך או סתם מצב רוח רע, ולא מכירה שינויים בעוררות ובמצב הרוח לקראת קבלת ווסת, על רקע פרידה מאהוב או אפילו בשל ריבוי מטלות היום יום? כולנו הרי מכירות את הרגע הזה שאנחנו אומרות לעצמנו או לאנשים בסביבתנו: "איזה דיכאון!" או "אני ממש בדאון מזה!". ובכל זאת, לא כל מצב רוח ירוד הוא דיכאון. במאמר זה נסביר מהו דיכאון, אילו סימנים יכולים לעזור לך לזהות שכדאי לך לפנות לעזרה מקצועית, ומהן האופציות הטיפוליות העומדות בפנייך.

דיכאון היא תופעה פסיכולוגית נפוצה בעולם המערבי, בעלת מרכיב גנטי. לפי הסטטיסטיקות, לפחות  1מתוך 10 אנשים בעולם לוקים בדיכאון במהלך חייהם, כאשר נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים לחוות דיכאון (בערך פי 2).  לרוב כשאומרים "דיכאון" מתכוונים לאבחנה של "דיכאון מז'ורי" או "דיסטימיה".

דיכאון מז'ורי מתאפיין במצב רוח ירוד ו/או קושי לחוות הנאה, המופיעים לאורך רוב היום, בתדירות כמעט יומיומית במהלך של לפחות שבועיים. דיכאון זה יכול להתאפיין בדרגות עוצמה שונות ועם סימפטומים מגוונים שיכולים לפגוע בתפקוד היומיומי. סוג דיכאון פחות אקוטי אך לא פחות קל להתמודדות הינו דיסטימיה – מצב כרוני של דיכאון, בו הסימפטומים אינם חמורים והוא נמשך מעל שנתיים. לרוב, בקרב הסובלים מדיכאון ישנה גם צריכה של חומרים משככים כמו אלכוהול, סמים ותרופות משככות כאב. ישנם סוגי דיכאון נוספים עם מאפיינים ייחודיים כגון: דיכאון לאחר לידה, דיכאון קדם וסתי ועוד.

בחיינו יש רגעים רבים של עצב, דכדוך, עייפות וחוסר מוטיבציה. חשוב להבהיר כי עצם קיומם של תחושות ורגשות שליליים אינו ראייה לכך שמדובר בדיכאון אלא ראייה לכך שאנחנו אנושיים. כמו כן, לעיתים תחושות ורגשות שליליים שנראים לצופה מהצד כמו סימנים "דמויי דיכאון" הינם טבעיים לחלוטין, כאשר מדובר בתגובה לאובדנים והתמודדויות מורכבות, והם מהווים חלק מההסתגלות של האדם למצב החדש. 

עם זאת, אם את חווה לפחות חמישה סימנים מתוך הבאים, כדאי שתפני לעזרה מקצועית על מנת להתייעץ האם את סובלת מדיכאון, ובמטרה לקבל טיפול מותאם. במיוחד אם אחד מאותם סימנים הינו מצב רוח ירוד או קושי לחוות הנאה (אנהדוניה), והם מתקיימים במשך רוב היום למשך תקופה של שבועיים ויותר,  וגורמים לך לתחושת מצוקה משמעותית תוך פגיעה בתפקוד החברתי והתעסוקתי.  

מצב רוח ירוד - האם את חווה מצב רוח ירוד, ומלוות אותך תחושות מדכדכות של ריקנות עצב  או חוסר אונים?

עניין - האם את מתקשה לחוש הנאה ולהביע עניין בפעילויות, שבעבר נהנית מהן?

משקל ותיאבון - האם שמת לב לשינויים במשקל שלך וברמת התיאבון? האם לאחרונה עלית או ירדת במשקל באופן משמעותי ובזמן קצר?

שינה - האם את חווה שינויים בשינה? למשל -  מתקשה להירדם וישנה שעות ספורות, או בכלל להפך - מתקשה להתעורר וישנה במשך שעות ארוכות בצורה שלא אופיינית לך? 

עוררות - האם את חווה שינויים בעוררות הפיזיולוגית שלך האם את חשה אי-שקט פסיכו-מוטורי או האטה בקצב התנועה שלך?

עייפות - האם את חשה לאחרונה כל הזמן עייפה וחסרת אנרגיה?

חוסר ערך - האם את חווה תחושות של חוסר ערך ואשמה?

ריכוז - האם את חווה קושי לחשוב ולהתרכז בדברים? 

אובדנות - האם עולות בך מחשבות חוזרות על חוסר טעם בחיים, מוות והתאבדות?

נשים כאמור נמצאות בסיכון גבוה יותר לדיכאון בהשוואה לגברים, וזאת הן על רקע שינויים הורמונאליים לאורך חייהן (ווסת, הריון, לידה ומנפאוזה), והן בשל גורמים חברתיים ותרבותיים. דיכאון אינו "מחלה נשית", אך ניתן לומר שחלק מגורמי הסיכון המאפיינים אותו ייחודיים רק לנשים, ולכן תשאול ובדיקות לגבי היבטים הורמונליים עשויים להיות נחוצים באבחון דיכאון אצל נשים. 

כמו כן, מאחר והסימנים שמאפיינים דיכאון יכולים לנבוע גם ממגוון בעיות רפואיות (כמו חסר בוויטמינים, פעילות-חסר של בלוטת התריס ועוד) חשוב מאוד שאם את סובלת מהסימנים המצוינים, שתיגשי קודם כל לרופא המשפחה להתייעץ לגבי מצבך. ייתכן והשלב הראשוני יהיה סדרת בדיקות כלליות על מנת לשלול קשיים גופניים שיכולים לגרום לסימנים של דיכאון לצד בחינה של הפרופיל ההורמונלי שלך.

אל תישארי לבד עם דיכאון! קודם כל, קשה מאוד לשאת את החוויה הדיכאונית לבד, וחשוב מאוד לשתף אדם קרוב במה שחווים. אחד מהסימנים של דיכאון הוא חוויה של חוסר חשק וטעם, תחושה שאת לבד בעולם ואיש לא יוכל להבין. חשוב לזכור שלא לשתף אחרים במה שעובר עלייך עשוי להגביר את הדיכאון. שנית, חשוב מאוד  לתת מענה טיפולי לדיכאון כמה שיותר מהר כי יש לו השלכות נרחבות על הבריאות הנפשית והפיזית שלך. 

כפי שאפשר לשים לב, הסימנים של דיכאון מתבטאים בהיבטים מגוונים: היבט פיזי (למשל שינויים בעוררות, בתיאבון ובשינה), היבט קוגניטיבי (למשל: שינויים בריכוז, ומחשבות על חוסר ערך ואשמה), היבט רגשי (למשל חווית דכדוך וייאוש) והיבט התנהגותי (למשל הפחתה בעשייה). לכן, חשוב לתת מענה טיפולי שכולל התייחסות לכל ההיבטים הנ"ל.

ראשית, כאמור, חשוב לשלול קיומם של היבטים רפואיים. לאחר מכן, חשוב לפנות לייעוץ פסיכולוגי על מנת לאמוד את הרקע לדיכאון וחומרתו, ולשקול איזה טיפול נפשי הכי מתאים ויעיל, והאם כדאי להתייעץ עם גורם פסיכיאטרי לגבי טיפול תרופתי לדיכאון. 

ישנם מגוון טיפולים פסיכולוגים שנמצאו יעילים לטיפול בדיכאון, אך צריך לזכור שלא מטפלים ב"דיכאון" אלא בגבר או אשה שסובלים מסימפטומים של דיכאון. הרקע לדיכאון והגורמים המחוללים אותו מאוד משמעותיים לקביעת טיפול מיטיב. שני הטיפולים המומלצים כיום לטיפול בדיכאון הם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ופסיכותרפיה בינאישית (IPT). שני טיפולים אלו הם טיפולים ממוקדים, אך בעוד שב-CBT המוקד הוא המחשבות וההתנהגות של האדם ויצירת שינוי בדפוסים המוכרים, בפסיכותרפיה בינאישית מתמקדים ביצירת שינוי בקשרים הבינאישיים של האדם. 

כמובן שיש מגוון סוגים של טיפולים שונים כמו טיפול דינמי, תרפיה מוכוונת מיינדפולנס, טיפול באוריינטציה אקזיסטנציאליסטית, ומגוון שיטות טיפוליות המומלצות לשילוב בטיפול אינטגרטיבי. כמובן שכל טיפול צריך להיות מותאם למטופלת לצרכיה ולרצונה, ולהתייחס למגוון האספקטים של הדיכאון. למשל, תזונה ופעילות גופנית הם כשלעצמם מאוד מפחיתים סימפטומים של דיכאון, ולכן חשוב שתהיה התייחסות אליהם גם במסגרת הטיפול. נתמקד כאן בהסבר על CBT.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא שם כולל למגוון סוגי טיפול בהם מתמקדים לרוב בזיהוי ובאתגור של סכמות חשיבה ומחשבות שליליות וטעויות חשיבה שמגבירות את החוויה הפנימית השלילית ומשפיעות על ההתנהגות (נקרא גם CBT גל שני), מדגישים אקטיבציה התנהגותית ומעודדים אי-הזדהות עם אירועים מנטליים והגמשת קשב (נקרא גם CBT גל שלישי). 

קחו לדוגמא את דניאלה. היא עובדת במוקד מכירות, וכל פעם שהיא לא מצליחה למכור היא נוטה לומר לעצמה שהיא "לא שווה" וש"היא לעולם לא תצליח בחיים". כל פעם שהיא אומרת לעצמה את הדברים האלה, היא חשה מועקה ומתח בגוף, ויוצאת ליותר הפסקות בעבודה כדי לעשן סיגריה ולהירגע. כך גם יש לה פחות מכירות, והיא מתחילה לקבל הערות מהבוס שלה על כך שהיא מושקעת פחות בעבודה מאחרים. יכול להיות שדניאלה לא צריכה לעבוד כמוכרת, ואולי יש עבודות שיותר מתאימות לכישוריה. עם זאת, ייתכן מאוד שהפוטנציאל של דניאלה כאשת מכירות לא מצליח להתממש לאור המחשבות שמתעוררות בה כשמשהו לא מצליח. מחשבות אלו גורמות לה למצוקה נפשית, לסטרס גופני, ולהתנהגות לא אדפטיבית לוויסות מתח (הפסקה, סיגריה), שאולי מקלה עליה באותו הרגע, אך יוצרת קשיים אחרים בחייה.

העבודה עם דניאלה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי תהיה לזהות את המחשבות האוטומטיות שלה לגבי עצמה, למפות את סכמות החשיבה שמופעלות אצלה, ולאתגר אותם. כחלק מהטיפול, היא תתבקש לעשות ניסויים התנהגותיים, לבחון אלטרנטיביות למחשבות האוטומטיות, לתרגל הגמשת קשב ואי-הזדהות עם המחשבות שלה, לשאת רגשות לא נעימים מבלי לברוח מהם, ללמוד להשהות שיפוטיות, לתרגל חמלה עצמית ועוד ועוד.

היכולת לזהות ולשיים תהליכים מנטליים, מבלי להזדהות איתם, מפחיתה את היותנו מופעלים מהם, ומרחיבה אתה יכולת שלנו לבחור התנהגויות שמתאימות לנו ומקדמות את ה-WELL BEING שלנו.

למאמרים מקצועיים בנושאי דיכאון היכנסו לאתר בטיפולנט - פורטל לשירותים פסיכולוגיים המאגד אנשי מקצוע מתחומי הטיפול ומידע מקצועי בתחום