יש שתי גישות לבצע את הפעולה הזו: הרמת סינוס פתוחה וסגורה. כאן בעמוד תמצאו מידע רלוונטי על כל אחת מהגישות, פירוט של היתרונות והחסרונות, ועוד.

מהם ההבדלים בין הרמת סינוס פתוחה וסגורה?

ההבדל המרכזי בין הרמת סינוס פתוחה וסגורה הוא אופן ביצוע ההליך: הרמה פתוחה מתבצעת על בסיס חתוך זעיר מחוץ לפה, בעוד שבשיטה הסגורה מתבצעת לאחר שהכירורג הדנטלי מייצר את החור הנחוץ להרמת הסינוס בתוך הפה, וליתר דיוק בנקודה שבה חסרה אותה שן שתושתל בסוף התהליך.

איך מתקבלת ההחלטה באיזו גישה תתבצע הרמת הסינוס?

הבחירה בין הגישה הפתוחה לבין הגישה הסגורה נתונה לרופא המומחה שמבצע את ההליך כולו. הרמת הסינוס נועדה כאמור לאפשר השתלת שן או שיניים, והסיבה לביצוע הפעולה המקדימה היא שעצם הלסת לא עבה מספיק כדי לקלוט את השתל. בפרט עלולה להופיע בעיה כזו כשההשתלה היא בחלק העליון. אם עצם הלסת באזור הרלוונטי דקה מדי, ההשתלה תחדור את רצפת הסינוסים שממוקמת ממש מעל לעצם הלסת העליונה – ותגרום נזק לסינוסים. הרמת הסינוסים ועיבוי העצם מונעת את הבעיה הזו, ובהתאם להיקף הבעיה מחליט הרופא על שיטת ההרמה: כשהעיבוי הדרוש צנוע יחסית, תתבצע הרמת סינוס סגורה, ובמקרים שבהם נדרש עיבוי משמעותי תועדף הרמת סינוס פתוחה.

מידע רלוונטי לגבי הגישה הסגורה

הרמת סינוס סגורה מתבצעת דרך חור בקוטר של 3-5 מ"מ בעצם הלסת העליונה. דרכו מקבל הכירורג הדנטלי גישה אל רצפת הסינוסים, כשההרמה עצמה נעשית בעזרת צינורית שבקצה שלה יש בלון או מכשיר ייעודי אחר. עיבוי העצם מושג באמצעות חומר במרקם של גרגרים, וחשוב לציין שבחלק גדול מהמקרים מיד עם הרמת הסינוסים תתבצע גם ההשתלה עצמה.

זהו כמובן יתרון משמעותי, ובכל מקרה מובטח עוד יתרון והוא שההליך מתאפיין במינימום פולשנות.

החיסרון הוא שמידת העיבוי מוגבלת ולכן פתרון זה לא מתאים לכל מצב. כמו כן נדרשת מיומנות גבוהה יותר בביצוע הפעולה (אם כי באופן טבעי כדאי לבחור באיש מקצוע מנוסה מאוד בכל מקרה של הרמת סינוס פתוחה וסגורה).

מידע רלוונטי לגבי הגישה הפתוחה

כשהעיבוי הנחוץ של עצם הלסת הוא יותר מ-2 מ"מ, תועדף הגישה הפתוחה. בגישה זו המנתח פוער מעין "חלונית" בצידה החיצוני של הלסת העליונה, דרכה הוא מרים את רצפת הסינוס וכך מחדיר את חומר העיבוי. בתום הפעולה נסגרת החלונית ולאחר מכן נדרשת המתנה של כחצי שנה עד 9 חודשים עד להשתלה עצמה. מטרת ההמתנה היא לאפשר איחוי מושלם של העצם הקיימת עם העיבוי, על-מנת שיהיה בסיס יציב מספיק לקליטת השתל.

היתרון המשמעותי ביותר הוא שהמנתח יכול לראות באופן ברור את האזור שבו הוא מטפל, והחיסרון הבולט הוא הסיכוי הגבוה יותר לתופעות לוואי.

כמה זמן אורכת הפעולה בכל אחת מהגישות?

המכנה המשותף של הרמת סינוס פתוחה וסגורה הוא משך הטיפול – כ-30 דקות, וכמו כן בשני המקרים ההליך הדנטלי מתבצע תחת הרדמה מקומית. אמנם בשיטה הפתוחה יש יותר תופעות לוואי בדרך כלל, אבל תקופת ההחלמה דומה ואורכת כשבוע. במהלך פרק זמן זה חשוב לא לבצע פעילות פיזית מאומצת. קומפרסים קרים ימנעו נפיחות ומשככי כאבים יקלו על הכאב.