מילוי אחר הדרישות התזונתיות שמצבי מתח ולחץ מטילים על הגוף, חייב להיות המשימה הראשונה בתכנון כל דיאטה מבלי להתחשב למי היא מיועדת, וזאת כאשר עלינו להתמודד עם כל מחלה, ללא כל קשר לטיבה. כאשר תגובת הגוף למצב המתח מובנת והתפריט משתנה בהתאם, בדרך כלל תושג בריאות טובה.

מהו מתח?
כל מצב המזיק לגוף או הורס וגורם למותם של מעט או הרבה תאים מוגדר כמתח. כאשר הגוף מקבל את מה שהוא צריך מבחינה תזונתית, יתוקן המצב במהרה, אך אם תהליך התחדשות הבניה איטי לעומת הרס התאים, מהווה פוטנציאל למחלה.
תוצאה של מתחים בלתי פוסקים, דאגה, עבודת יתר, חוסר שינה, פעילות גופנית מועטה, התקפה של וירוס או חיידק, כויות וכן תפריט לא מתאים, תגרום למחלה.
בעקבות מחוללי המחלה עלולים להיוצר בעיות נוספות שעל הגוף להתמודד, כמו-חוסר תאבון, בחילה, הקאות, התייבשות ואיבוד של מרכיבי תזונה חיוניים בשתן או כתוצאה מספיגה לקויה של המזון.
על פי רוב קשה יותר להבריא גוף שניזוק, מאשר לתחזק גוף הנמצא במצב טוב, אי לכך ובהתאם לזאת יש צורך בכמויות גדולות יותר של מרכיבים תזונתיים על מנת להבריא את הגוף שנפגע מהמתחים הרבים הגורמים לחולי או מהתגובות הגופניות השליליות האחרות שהן תוצאה ישירה של מתח ולחץ.

על פי מחקרים שנעשו בחיות מעבדה, ראו שהמתח והנזק שנגרם מחשיפה לקרני רנטגן למשל או תרופה מסוימת, הגדילה את הצורך בחלבונים, חומצה לינולאית, וויטמינים מקבוצת ה-B,C,A.
עובדה זו נכונה כפי הנראה גם על בני אדם.
לגוף יש את היכולת לתקן ולשקם עצמו, וזאת אם וכאשר יסופקו לו ובשפע כל מרכיבי התזונה הדרושים לשיקומו. דרישות אלו גוברות דווקא בשעה שהאכילה קשה לחולה והתפריט שמתאים לאדם הבריא אינו מתאים לאדם החולה.

תגובת הגוף למתח
אלפי מחקרים מדעיים הוכיחו כי הגוף מגיב לכל סוג של מתח באותה דרך, וזאת מהרגע בו מופעל המתח והלחץ .מרגע שהגוף נלחץ מכל סיבה שהיא, בלוטת יותרת המח מפרישה לדם שני הורמונים בשם ACTH ו-STH אשר דרך זרם הדם מגיעים אל

שתי בלוטות הנמצאות מעל הכליות וגורמים להן להפריש דרך הקרום החיצוני קורטיזון, קורטיזול וחומרים אחרים. כמו כן החלק הפנימי של בלוטות אלו מפריש אדרנלין ונוראדרנלין.
הורמונים אלו מכינים את הגוף במהירות רבה למצב חירום "הילחם וברח", ועל כן הגוף מתחיל לגייס לשם כך את כל מה שהוא נחוץ על מנת לעמוד במלחמה. חלבונים מוצאים ממקום אחסונם הראשוני כמו בלוטת הטימוס ובלוטת הלימפה והופכים לסוכר, הדרוש מיידית לשרירים ולמח, יתרת הסוכר נאגרת בכבד בצורת גליקוגן לשעת חירום.
לחץ הדם עולה, סידן מופרש מהעצמות, שומן מועבר מרקמות השומן, כמות רבה של מלח מצטבר בגוף וכן שינויים נוספים מתרחשים בגוף, וכל זאת על מנת שיוכל הגוף לעמוד במצב אליו נקלע..

אם המתח נמשך, יעבור הגוף למצב בו הוא יבריא עצמו בעזרת כל החומרים העומדים לרשותו. כאשר התזונה נאותה ולגוף יש מאגרים של רכיבי מזון ברמה מספקת, הרי שאדם כזה יוכל לעמוד במשך שנים בלחצים עצומים בלא שיגרם לו נזק רב. לעומת זאת אדם שחסר את היכולת והתשתית הנאותה של כל מרכיבי התזונה הדרושים לעמוד בלחצים והמתחים הרי שאז יופיע" שלב התשישות" בו מתפתחת מחלה ואפילו מאיימת סכנת מוות על גופו.
שני שלבים ראשונים (כוננות, התנגדות) אלו של המתח, יש בהם מן הנזק אך גם מן היכולת להתגבר עליו בהתמדה.
רוב המחלות פורצות בשלב השלישי (תשישות) כאשר ניסיון התיקון של הנזק נכשל. מתח חמור כמו ניתוח קשה תאונת דרכים קשה, כויות קשות יכול לגרום לאדם לעבור את שלושת השלבים ביום אחד.

תגובת הכוננות היא הנפוצה ביותר בשלבי המתח הקלים יותר והסכנה היא בתשישות בלוטת יותרת המח ובלוטות יותרת הכליה, על כן עלינו לתכנן את התפריט שלנו כך שהוא יעזור לגוף לשקם ולתמוך בבלוטות חשובות אלו, היות ובריאותינו ואף חיינו תלויים בהן.

_______________________________
אילנה רפלוביץ היא תזונאית קלינית טבעית