כוכי בללי 45 אם ל-4 ילדים (11,15,20,22), מטפלת מוסמכת לטיפול בקשיי למידה ותפקוד בשיטת אלבאום, למדה לקרוא רק בגיל 15. משך תקופת ילדותה היא הסתירה את הסוד ורק בגיל מאוחר יותר הבינה שהיא סובלת מלקות למידה. אף אחד מהמורים בבית-הספר, לא שם לב לכך. לקרוא היא למדה בכוחות עצמה. כיום היא מטפלת בעיקר בילדים עם קשיי למידה וריכוז. היתרון שלה הוא שהיא מבינה את הקושי שלהם ויכולה להסביר להם אותו. בללי חברה בעמותת סביבה תומכת זכתה, בפרס מימוש החזון העסקי מטעם העמותה ואתר אסימון.

"כילדה אני זוכרת שחשבתי שמשהו לא בסדר אצלי, דבר שאני צריכה להסתיר, כדי שלא יחשבו שאני סתומה. גם פחדתי, כי חשבתי שמשהו דפוק אצלי. אני זוכרת שבכיתה ב' כשהיינו צריכים להעתיק מהלוח הייתה לי בעיה עם זה. הילדים כל הזמן זרזו אותי  כדי שהקבוצה שלנו תהיה ראשונה, אבל בגללי הקבוצה תמיד הייתה במקום אחרון.  אף פעם לא הכנתי שיעורים ומאיזשהו שלב הייתי יותר בבית מאשר בבית הספר וזה לא עניין אף אחד. הורי עבדו מהבוקר עד הלילה, אחים שלי הגדולים היו עסוקים ואני נשארתי בבית. ואני אומרת: לעזאזל, איפה היו המורים. שבועות לא הגעתי לבית-ספר, אף מורה לא שאל איפה אני, לא התייחס. הילדים בכיתה התרגלו שפעם אני נמצאת ופעם לא. למבחנים לא ניגשתי.
הורי לא ידעו קרוא וכתוב, לא התייחסו לתעודות ואמרו לי שאני ילדה עצלנית. אסיפות הורים לא היו בלקסיקון הבית שלנו ואילו המורים לא דברו ולא אמרו שום דבר. זה מפליא אותי עד היום".

איך למדת לקרוא?
"רק בגיל 15 למדתי לקרוא, כי הבנתי שחיי יהיו נורמאליים רק אם אדע לקרוא. ראיתי  שכולם סביבי קוראים חוברות של הרומן הרומנטי, שהיו פופולאריות באותה תקופה, וגם אני רציתי.  באמצעות החוברות האלו למדתי לקרוא. קראתי מילה ועוד מילה. למרות שבחוברות  האלו היו הרבה תמונות ומעט כיתוב, לקח לי חודש לסיים חוברת. עם הזמן משך הקריאה התקצר והגעתי למצב שסיימתי חוברת בשבוע.  לאט, לאט התחלתי לקורא גם את שלטי שמות הרחובות. הלכתי וקראתי אות, ואחר כך עוד אות,  עוברת שוב באותם רחובות ומצרפת אות לעוד אות".

מה עשית בצבא?
"כשהתגייסתי לצבא, חשבתי שבעקבות המבחנים הקדם צבאיים שעשיתי יעלו על הבעיה שלי. המצחיק הוא ששובצתי  להיות פקידה. לבוס שלי אמרתי שאין לי סבלנות לכתוב ולהקליד והוא חשב שבאה לו איזה חיילת מופרעת ועזב אותי. שוב, אף אחד לא התייחס לבעיה שלי".

הצלחה ראשונה - רישיון הנהיגה
"אחרי שהתחתנתי בעלי אמר לי שאני חייבת להוציא רישיון  נהיגה כי הוא לא מתכוון לקחת אותי כל הזמן, מכל מקום. לא הייתה לי ברירה. ישבתי ימים ולילות, למדתי לתיאוריה ועברתי במכה ראשונה.  הייתי כל כך גאה בעצמי. זה היה המבחן הראשון שעשיתי והצלחתי בו. רק  שנים מאוחר יותר הבנתי שאם הצלחתי לעבור תיאוריה במכה ראשונה, אני לא כל כך מפגרת".

במה עבדת?
"עבדתי בכל מיני עבודות שבהם לא הייתי צריכה לקורא ולכתוב. תמיד הרגשתי לא שייכת והבנתי שאני צריכה משהו מעבר לזה. הבנתי שעבודות אלו הם לצורך פרנסה והן לא היעוד שלי. בשלב מסוים הקמתי עם חבר מפעל לבצקים קפואים של ג'חנון ומלאווח. הייתה לנו סחורה מעולה שאותה הצלחנו למכור אפילו לאל-על. במטוסים אכלו את המלאווח שלי. המפעל נסגר בגלל ניהול כושל. אחר כך עבדתי כמזכירה של רו"ח והכנתי החזרי מס. הייתה לי פקידה שכתבה במקומי הכול".

השינוי
"כשעברנו לגור באשדוד נתקלתי בפרויקט של השלמת השכלה מטעם לשכת התעסוקה. אמרתי לעצמי שזאת ההזדמנות שלי בחיים. אם לא אלמד עכשיו הלך עלי. החלטתי להתחיל ללמוד מלאה בספקות והצלחתי ובגדול. לא האמנתי שאני מסוגלת ככה להצליח. בשיעור הראשון למתמטיקה שאלתי את המורה איך לומדים מתמטיקה והיא אמרה שיש מחשבון.  הייתי אלופה ובמקצוע זה. בבגרות הוצאתי 95.  לעבור את הבגרויות בשבילי זה היה 'הוואו' של החיים.  ראיתי שאני לא סתומה אך, הילדה הקטנה שבי נשפה לי בעורף ורצתה יותר. בשבוע האחרון ללימודים המורה למתמטיקה שאלה אותי מה את ממשיכה לעשות. אמרתי לה שבשמחה הייתי ממשיכה ללמוד אבל אני לא יודעת מה. להמשיך ל

אוניברסיטה נראה לי מאוד רחוק ולא מציאותי. ואז, המורה אמרה לי משהו ששינה לי את החיים. היא הפנתה אותי למודעה בעיתון של מכללת אלבאום ואמרה לי שזה נראה לה שיתאים לי. התקשרתי, קבעתי ראיון ואבחון ואמרו לי שהתקבלתי. שכר הלימוד היה כל כך גבוה שלא האמנתי שאעמוד בו. ואז, בעלי אמר לי: טוב התקבלת לכי ללמוד, יהיה בסדר. וכך התחלתי ללמוד.
היה לי מאוד קשה, הלימודים מאוד קשים ואינטנסיביים. ישבתי עם חברות ימים ולילות ולמדתי והצלחתי ובגדול. היום אני מטפלת  בשיטת אלבאום".

איך את מרגישה עם השינוי?
"אני רואה בעצמי ניצחון. אני אדם שניצח את כל חוסר היכולות שלו. זה כמו אדם עיוור שהתחיל פתאום לראות. השיטה עזרה לי מאוד להיות יותר ממוקדת וקשובה. הריכוז שלי יותר טוב, היום, אני לא נלחמת בעצמי, לא כועסת על עצמי, אני מתמודדת עם הקשיים שלי".

איך השינוי שעשית השפיע על הבית?
"זה הפך את הבית שלי לגמרי.  פעם הייתי מאוד ממורמרת, כעסנית וצעקנית. התלוננתי  כמה קשה לי וכמה אני לא יכולה. היום כשאני נזכרת בזה עוברת בי חלחלה. בעקבות הלימודים, החיים שלי קבלו גוון אחר. היום אני אדם רגוע, שלו, שמח וקשוב מאוד.
בעלי מאוד נבהל בהתחלה מהשינוי. הוא שלח אותי ללמוד ופתאום הוא ראה שקורה לי משהו בחיים. היום, כשהמצב נרגע, הוא מברך על השינוי ואומר: קבלתי אישה חדשה, שאפשר לחיות איתה. יש לי בן זוג מקסים הוא עבר איתי הרבה.
בן אדם ששלם עם עצמו, שמנצל את פוטנציאל שלו הופך להיות אדם רגוע, שלם ושלו.
היום  אני יכולה להגיד שאני ממצה את חיי ב-100% ואני שלמה עם מה שאני עושה וזאת ההנאה הכי גדולה שלי בחיים".

מה היתרון שלך בטיפול בילדים ומבוגרים?
"אני מטפלת בשיטת אלבאום. הייחודיות שלי היא שאני מטפלת מתוך הקושי שעברתי בעצמי. אני מבינה את המטופלים שלי, לא מידע שקשה להם, אלא ממש מהמקום שלהם. אני מבינה את הקושי, מסבירה להורים של המטופל מה שהמטופל עצמו לא יודע להסביר. אני פורטת את הקושי לפרוטות, מסבירה מאיפה זה מגיע ומה צריך לעשות כדי שהקושי יעבור. אם מטופל מבין למה יש לו קושי, פתרנו את רוב הבעיה.
אני מטפלת בעיקר ילדים. מבוגרים פחות פונים אלי כי הם אומרים: מה אני אטפל בעצמי עכשיו. הם לא מבינים שאפשר לחיות אחרת ויותר טוב אחרי שפותרים את הקושי".

מה החזון שלך?
"החזון האמיתי שלי הוא להקים בעוד כמה שנים קליניקה גדולה שבה יטופלו ילדים שהיום לא יכולים לקבל טיפול, כי להורים שלהם אין מספיק כסף".

משהו  שאתה גאה בו בתחום עיסוקך שלך?
"כל שינוי של מטופל נותן לי אנרגיות עצומות. כל תרגיל חדש שהוא שמצליח לעשות, בשבילי זה וואו גדול. זה נותן לי המון אנרגיות חיוביות ואמביציות להמשיך. טיפלתי בילדה שכל הזמן הרביצה היו צריכים שני מורים כדי להרגיע אותה.  היום היא יושבת ולומדת ואין תלונות. הילדה ניצלה גם מתרופות פסיכיאטריות. אחרי כאלו פידבקים, אין טוב מזה".

איך את משלבת בין בית למשפחה?
"הקליניקה שלי בבית ובני הבית התרגלו לעובדה שיש מטופלים והורים שמתארחים בסלון. זה כבר נטמע בבית. הם שותפים להצלחות שלי ורואים את השינויים שחלים אצל המטופלים שלי".

מה הכיף שלך?
"לקבל את עצמי כמו שאני. לראות התפתחות של ילדים ומטופלים שלי. לראות את המשפחה שלי מאוחדת, נינוחה ושלווה. אני אדם מאוד משפחתי. המשפחה עומדת אצלי במקום ראשון ואני משקיעה בה ההרבה אנרגיות".

מה החלום שלך?
"להמשיך לעבוד, לטפל ולעזור לאנשים להתגבר על הקשיים שלהם, כי זה לא נכון לברוח מהקושי. אני רוצה להגיע לכמה שיותר אנשים שיחוו את ההצלחה והשינוי כמוני ושאאפשר להם לחיות חיים יפים ושלווים יותר".

משהו שלא יודעים עליך
"אני לא יודעת אם היום יש דבר כזה".

סרט מומלץ
 "איש הגשם"

ספר מומלץ
"ילד שלי מיוחד", עירית חגי, הוצאת מודן