כשהייתה קטנה, רצתה יפעת קריב להיות אורה נמיר. כן כן. אי שם באמצע שנות השמונים כשילדות אחרות חלמו להיות מדונה או לפחות אילנה שושן, הייתה ילדה ישראלית אחת שנשאה את עיניה אל אורה נמיר. בנתיים הילדה הלכה רחוק אבל נשארה קרוב לתחום וכיום היא רצה ברשימה עצמאית בבחירות לרשויות המקומיות בהוד השרון. יפעת קריב רוצה להיות חברת מועצת העיר וסגנית ראש העיר. הילדה שראתה באורה נמיר את האישה "החזקה, המובילה, שכולם ראו ושמעו אותה" הפכה בנתיים לאישה כזו בעצמה. קריב, רק בת 34, כבר הספיקה למלא תפקידים בכירים בעמותת עלם, בארגון ג'וינט ישראל וב"מעגל נשים" הארצית בישראל.

"לא לבד בעיר" הוא שם הקמפיין של קריב, שקשה מאוד להשיג אותה בימים אלו. קריב מתרוצצת בין חוגי בית לישיבות ופגישות, ובין לבין היא גם אמא לשני ילדים ואשת איש:
"לא הייתי יכולה לעשות את מה שאני עושה ללא התמיכה שאני מקבלת מכולם: בן הזוג שלי, אמא שלי וחמותי, וחברות טובות שגם הן קרייריסטיות וכולנו עוזרות אחת לשנייה עם הילדים. זה לא אפשרי בלי עזרה".
עזרה היא אחת ממילות המפתח שחוזרת באופנים שונים בשיחה עם קריב. אחרי ילדות מלאה פעילות בתנועת הנוער של הנוער העובד ובביה"ס א.ד. גורדון בתל אביב, כולל מילוי תפקיד ציבורי כמזכירת חברת התלמידים הבינה קריב שהיא רוצה ללמוד עבודה סוציאלית: "רציתי לעבוד עם אנשים, לעזור, לטפל, להיות למען אנשים. שבע שנים למדתי איך לעזור, להקשיב, להכיר את נפש האדם".

קריב מעידה על עצמה שכבר כילדה הייתה פעילה מאוד בתנועת הנוער ואף התנדבה בצער בעלי חיים. הצורך ליזום, להנהיג, להשפיע ולשנות היווה את 'חומר הבעירה' שלה כבר אז: "אתה כנראה נולד עם זה, עם המשיכה להנהגה, המשיכה להוביל. היה לי כבר אז רצון חזק להילחם על מה שצריך, לשנות את מה שצריך לשנות וזה רק הלך והתחזק". קריב סיימה בהצטיינות תואר שני בעבודה סוציאלית והקדישה את התזה לבני הנוער שפגשה בעבודתה בעמותת עלם, בני נוער במצוקה אותם איתרו ומצאו ברחובות הערים הגדולות: "הבטחתי לבני הנוער שמה שראיתי, חוויתי ושמעתי- אביא לעולם המחקר. במשך שנה הסתובבתי בלילות, גם כשהייתי בהיריון, ותיעדתי את מה שראיתי. קראתי לתזה 'בני נוער במצבי ניידות (כלומר ללא בית א.א), החיים ברחוב ומהרחוב'". קריב לא השאירה את המסקנות רק על הדפים. במסגרת תפקידיה בעמותה היא פיתחה את "ניידות הלילה" המאתרות בני נוער בסיכון ובמצוקה ואת המיזם "ערים בלילה" שעסק בעזרה לקטינים המנוצלים מינית ומסחרית; "אפשר לומר שבחמש  השנים האחרונות אני מקדישה את חיי לפיתוח מיזמים לאוכלוסיות הצעירות במדינת ישראל", מגדירה קריב את הליבה של פעילותה.
עד לאחרונה היא שימשה כעובדת  בכירה של  ארגון ג'וינט ישראל, שם ניהלה את תוכניות הצעירים, ופיתחה והובילה תוכניות ארציות ייחודיות, עם התמחות בשלטון המקומי והארצי.
במסגרת תפקיד זה הקימה ק

ריב יחד עם עשרות רשויות מקומיות בארץ עשרים וחמישה  'מרכזי צעירים' לקידומם בתחומי התעסוקה, השכלה גבוהה, התרבות ההתנדבות והפנאי. בימים אלו מקדמת קריב חקיקה והקמת רשות ממלכתית למען צעירים: " לצערי, הצעירים אינם חלק מסדר היום החברתי לאומי במדינת ישראל. בני 18 עד 35, אנשים צעירים  

 

מקבוצות שונות באוכלוסיה מוצאים את עצמם לבד, ללא מקום שיכול לתת הכוונה, עזרה, ייעוץ ומידע. בכל העולם המערבי, באנגליה, גרמניה, הולנד, אוסטרליה- מתייחסים לצעירים כקבוצה שהמדינה צריכה להשקיע בה. מי אחראי לזה שכל כך הרבה צעירים משכילים עוזבים את הארץ? אני מאמינה שחייבים לעשות מהפך חברתי למען צעירי ישראל כי עתיד המדינה תלוי בהם. מישהו צריך שזו תהיה האג'נדה שלו".

לאחרונה, לקראת הבחירות, הגיעה אל קריב קבוצה של תושבים, חלקם הורים ואנשי חינוך  שביקשו ממנה להצטרף אל הדגל ולקום ולעשות מעשה למען הוד השרון ותושביה. בראש הקבוצה עומד ד"ר יואב רוזן (ד"ר לחינוך) שרץ לראשות העיר. קריב רצה בראש רשימה עצמאית ותשמח להיות סגנית של רוזן: " אני שואפת לתפקיד ביצועי. אני אשת ביצוע והאג'נדה שלי חברתית חינוכית. אני רוצה לייצג קודם כל את אוכלוסיית ההורים שבעצם מרגישים לבד, למשל, כשהם מבקשים לקדם יוזמה חינוכית או חברתית ומוצאים את עצמם לבד מול המערכת ללא כתובת שאפשר לפנות אליה. אני רוצה לייצג את אוכלוסיית הצעירים שגם לה אין כתובת או מישהו שמטפל בה כי זה בראש סדר העדיפויות שלו, ואני מקווה שיהיו לקבוצה הזו כמה כיסאות במועצה כדי שנוכל להשפיע ולשנות".

קריב מודה שהיא "אישה שאפתנית שמאמינה שאפשר לשנות, להשפיע ולהזיז. נכון שלהיות אישה זה קשה יותר כי את צריכה להוכיח שאת טובה כפליים. אני צריכה להוכיח שאני לא נמצאת בתפקיד הבכיר שלי בגלל שאני אישה אלא בגלל שאני אשת מקצוע מהטובות ביותר בתחום שלי, וכן, אני גם מבינה מה זה רשות מקומית ואיך לנהל תקציבים של מיליוני דולרים ואני גם אמא שמבשלת ומקפיצה לחוגים".
"מאיפה הכוח לעמוד בהכל?", אני שואלת את קריב, גם מנקודת מבטי האישית כאמא וכאשה עובדת: "הכוח שלי בא מאנשים, אלו שמאמינים בי שאוכל להשפיע ולשנות, ואנשים טובים שאני פוגשת, כל הזמן. הנה, לפני כמה ימים נגשה אלי אישה בבריכה ואמרה לי, "את לא מכירה אותי אבל אני קוראת עלייך. את אישה אמיצה ואני אצביע בשבילך". זה כל כך ריגש אותי כי אני מרגישה שהמסר שלי הוא מסר אמיתי, לא של עסקנות. אני באמת שם. הכי חשוב לי שאנשים ימצו את הפוטנציאל האישי שלהם, שכל אחד יגע למקסימום הפוטנציאל שלו לפי אמות המידה שלו".