כשמגיע אלי מטופל, בשלב השיחה המקדימה, אני מבקשת לדעת מדוע המטופל מבקש לעבור שחזור גלגולים. יחד אנו מגיעים לתשובה הכי מדויקת, אם אפשר: לבעיה אחת, דפוס התנהגות אחד, משפט אחד או מילה אחת - שיתארו בצורה הכי תמציתית את מה שאנו רוצים לבדוק בעת השחזור.
דבר זה חשוב כדי להזכיר בעת הצורך למטופל מה ביקש לדעת כשיצא למסע. לעתים, על-אף שלמטופל מאוד ברור במה הוא רוצה לטפל, הנשמה בוחרת במקומו!
מסתבר שהנשמה (למען הפשטות אני מכנה כאן כך את האני העליון של המטופל) הרבה יותר חכמה מאתנו, והיא זו שמכוונת את המטופל אל השחזור הרלוונטי מבחינתה, אף שהוא עצמו לא בחר בכך. המטופל יכול לרצות לבחור לטפל בבעיה אחת, אולם אם נשמתו חושבת שעד שהוא לא יטפל בבעיה אחרת הוא לא יוכל להתקדם בחייו או להשתחרר מדפוס מסוים, היא תכוון את הזיכרונות למקום אחר - כפי שנראה בסיפור הבא של מטופלת.
כשהנשמה בוחרת לטפל במשהו אחר
שרית, נשואה ואם לילדים קטנים, הגיעה אלי כדי לטפל בבעיית עור קשה. חברה אחרת שלה בה טיפלתי בבעיה דומה נזכרה בגלגול בו הייתה מצורעת ודחויה חברתית - כאשר השיעור שלה כאן היה להתמודד עם החברה ולא לברוח ממנה - ושרית עצמה חשבה שאם רק תצליח להיזכר בשורש הבעיה היא תיעלם.
בשיחה המקדימה היא הסבירה כמה היא סובלת ממחלת העור, כיצד היא נמנעת מללבוש בגדים קצרים ופחות או יותר סיכמה שזו הבעיה המרכזית שלה בחיים.
על-מנת שאוכל לעשות הקשרים לחייה הנוכחיים בעת השחזור ביקשתי ממנה לספר לי קצת יותר על עצמה. היא סיפרה על בעלה, ילדיה, והוריה. התברר שהקשר בינה ובין אמה נותק כששרית הייתה נערה, אמה פשוט עזבה את הבית. כששאלתי אותה כיצד היא מרגישה בקשר לנטישה, היא ענתה בשלווה שהיא התרגלה למצב הזה לפני שנים, כבר עברה טיפולים פסיכולוגיים בנושא והשלימה עם המצב. היא הסבירה שמבחינה לא היה טעם לבזבז אנרגיה בדיבור על העבר.
לאחר שלב ההרפיה הגופנית והדמיון המודרך, שרית הצליחה להיכנס אל הגלגול וראתה את עצמה כילדה קטנה, יושבת על חוף הים. בתחילה לא ראתה דבר סביבה, אולם לאחר כמה דקות הבחינה שמאחוריה היה בית עץ עם מדרגות בכניסה.
כשהיא ראתה את הבית היא התחילה לבכות ללא שליטה. היא נעמדה ליד המדרגות ולא הצליחה לטפס עליהן כדי להיכנס לבית.
עודדתי אותה לעלות אבל היא חזרה על המשפט: "אין לי זכות להיכנס לשם", והמשיכה לבכות זמן רב.
דיברתי אל לבה שיש לה כל זכות שבעולם להיכנס לבית ההוא, שהבית לא סתם עלה בזיכרונה אלא כדי שתכנס בו ותתחבר למשהו שנמצא בתוכו, ואחרי זמן רב היא אזרה כוח ונכנסה מבעד לדלת הבית.
בבית היו שתי קומות, בקומת הכניסה היה מטבח ובו עמדה אשה ובישלה. כשראתה את האישה היא התחילה שוב לבכות.
לאחר מכן היא עלתה למעלה אל החדר שהיה שלה, תיארה את הבובות שהיו לה על השידה ואת מיטת ילדותה.
"איך התחושה, להיות בחדר שלך?" שאלתי אותה.
"זה אושר" ענתה בדמעות "אני מאושרת שם".
אמרתי לה שהיא יכולה להיכנס למיטה בה חשה כל-כך מאושרת ולהתחבר לתחושות. היא נכנסה ואז ראתה את אמה נכנסת לחדר, יושבת לידה ומחבקת אותה. שוב החלה לבכות ללא שליטה.
 
;
שאלתי אותה שאלות על היחסים ביניהן, ואף שהיו עוד אחים ואחיות בתמונה, היא תיארה את הקשר שלה עם אמה כחזק ביותר.
נתתי לה שקט כדי להתחבר לאמה ולאהבה ששררה ביניהן והבחנתי לפי הבעות פניה שהיא אינה רוצה לעזוב את התמונה. הבנתי שלא היה טעם להתקדם בזמן אל המשך הגלגול, או לחפש את המקור לבעיית העור, שכן הנשמה שלה בחרה לטפל בפצע הרבה יותר כואב: יחסיה החסרים עם אמה בחייה הנוכחיים.
החלטתי לבצע את הריפוי בדיוק באותה נקודת זמן, כשהיא מוקפת באהבת אמה:
שאלתי אותה: "איזו אמא את לילדייך?"
"האמא הכי טובה" ענתה, עדיין בוכה.
"ואיך את ידעת להיות אמא כל-כך טובה, מעניקה? מאיפה הדוגמא?"
"אין לי" ענתה ואז הוסיפה "לפחות לא בחיים האלה, אני חושבת שזה מהאמא ההיא, מהאהבה שלנו".
"האהבה של האמא בגלגול ההוא הוטבעה בך כל-כך עמוק, שהיא לימדה אותך איך להיות אמא נהדרת לילדיך. הייתה לך את הדוגמא מהאהבה שלכן" אמרתי לה.
הסברתי לה שמבחינת נשמתה כבר הייתה לה אהבת האם האולטימטיבית. נשמתה לקחה עמה מהחיים ההם את האהבה האינסופית של אמה.
כשיצאה שרית מהגלגול ההוא, היא המשיכה לבכות זמן רב, אבל הפעם מאושר.
היא הצליחה להיזכר מהי אהבה אמתית, וידעה שהאהבה הזו כבר הוטמעה בנשמתה. היא מלווה אותה בכל אשר תלך, כי היא חלק ממה שהייתה, ולפיכך, ממה שהיא כיום.
***************
על-אף גילה המבוגר והיותה אמא בעצמה, הניסיון להבין את מניעי האם הנוכחית והטיפול הנפשי הארוך, הסתבר ששרית לא השלימה עם אבדן האם בחיים הללו כלל. הפצע הוסיף לדמם ועד שנשמתה לא הזכירה לה שהיא כבר ידעה אהבת אם מהי ושהיא ראויה לאהבת אם, היא חשה כמי שעשתה משהו לא בסדר, משהו שהרחיק את האם ממנה. משנזכרה שהיא כבר הייתה נאהבת בעבר, הצליחה לחוש ראויה לראשונה מאז הייתה ילדה.
אתן מוזמנות להתייעץ עם כרמלה לב-ארי בפורום שחזור גלגולים באסימון