אם מנוסה אשר עברה את תהליך הלידה, יודעת היטב כמה חשוב להיות מרוכזת וממוקדת בעבודת לידה תקינה, תוך שימור מירב הכוחות לרגעים הקריטיים של הלידה. מומלץ לכל אישה לקראת לידה להיות מודעת לכך שגופה מכיל את כל אשר תצטרך למטרות חווית לידה מענגת. לידה לא חייבת להיות חוויה טראומטית, מפחידה או מסוכנת, אם היולדת ובן זוגה יידעו לעבוד תוך הקשבה לגוף וצרכיו, באהבה וברוגע.

גוף האישה מספק את כל התרופות לעבודת לידה מוצלחת. צריך רק לדעת כיצד להשתמש בהם.  הרפלקסולוגיה, בהיותה שיטת טיפול טבעית, עדינה ולא חודרנית, מסייעת בכל תהליך הלידה, ומטרתה לגרום לכך שהאישה תנצל את משאבי האנרגיה הנמצאים בגופה באופן טבעי ותלמד להמריץ אותם, על מנת להימנע משימוש בתרופות וחומרים כימיים אחרים כגון זירוז, הרדמה אפידוראלית, ועוד (אלא במקרי צורך או חירום).   הדוגמאות הבאות מעידות על יעילותו של הטיפול הרפלקסולוגי במהלך הלידה:

ויסות עוצמת הצירים  
הרפלקסולוגיה מאפשרת להגביר או להנמיך עוצמת הצירים בהתאם ל'יעילותם'. ציר חזק שלא מסייע לפתיחה אינו ציר 'מועיל', ולפיכך הפחתת עוצמתו תקל על היולדת בכך שתמנע בזבוז אנרגיה על ציר חזק שאינו תכליתי.

המקרה של גילה
גילה, בהריון ראשון, הגיעה לבית החולים בשבוע 40 +3 עם צירים חזקים ופתיחה של 2 ס"מ.
גילה חוברה למוניטור מייד אחרי קבלתה.
לאחר כשעה, לא היה שינוי בעוצמת הצירים. כמו כן, לא היתה התקדמות בפתיחה.
גילה הרגישה כאבים עזים, בעודה שוכבת, מחוברת למוניטור אשר הגביל את ניידותה, דבר שרק גרם להגברת תחושת הכאב.

יש מצבים בהם השיקולים הרפואיים לא תמיד תואמים את היכולות הנפשיות של המטופלים. במקרה של גילה, התחילו הרופאים לדבר בקול רם על אפשרות זירוז הלידה במתן פיטוצין. אמנם לפי המקרים המוכרים בחדר הלידה, הדבר היה מביא לצירים מיידיים ולפתיחה יותר מהירה, אך מצב זה היה בא על חשבון הטשת הכוחות של גילה וגם נגד רצונה שלא לקבל זירוז או הרדמה אפידוראלית.

האפשרות השניה היתה היה להנמיך משמעותית את עוצמת הצירים בעודה שוכבת במיטה ומחוברת למוניטור, באמצעות רפלקסולוגיה.
ההנחה היתה שעם הנמכת עוצמת הצירים ותכיפותם, תחושת הכאב תשתנה בהתאם, וכך תוכל גילה לנוח יותר זמן בין הצירים, וכן לשמור ולחדש כוחות לקראת השלבים הבאים של הלידה.

ההחלטה הוכיחה עצמה. זמן קצר לאחר התחלת העבודה על הנמכת עוצמת הצירים, הרישום הגראפי של הצירים במוניטור השתנה: במקום לתאר שיא ('פיק') של ציר חזק במיוחד, המוניטור התחיל לתת רישום של צירים נמוכים וקצרים בהרבה, דבר שהשתקף, כמובן, בהרגשה של גילה.

הטיפול הרפלקסולוגי התמקד בעבודה על מערכת העצבים המרכזית, מקלעת השמש ורחם.. לאחר כ-5 דקות כבר הורגשה הקלה שאיפשרה עבודת לידה נהדרת בהמשך. לאחר הפוגה זו, שנערכה כ-30 דקות, גילה היתה מסוגלת הרבה יותר לקדם את הלידה.

גילה ילדה בת יפהפיה בלידה שנערכה 6 שעות בלבד, ללא צורך בפיטוצין, אפידורל או אפיזיוטומיה.

המקרה של ורד
ורד הגיעה לחדר הלידה לאחר 36 שעות אישפוז במחלקת סיכון גבוה בהיעדר צירים, עם פתיחה של 2 ס"מ ולאחר ירידת מים.

הרופא החליט על מתן פיטוצין לצורך יצירת צירים וקידום הלידה.
ורד אסמטית ופוחדת שמתן הפיטוצין יכניס אותה למצב של קוצר נשימה והיפרוונטילציה. בנוסף, ורד מאוד מאוכזבת מהעובדה שהלידה לא תתרחש כמו שהיא חלמה, ללא שום התערבות, בצורה הטבעית ביותר. 

; בהתייעצות עם הרופא והמיילדת, הגענו להסכמה על ביצוע ניסיון ליצור צירים באופן טבעי, על ידי טיפול רפלקסולוגי. הרופא הסכים לדחות את תחילת מתן הפיטוצין בשעה.

עם הבשורה של דחיית הפיטוצין, ורד התעודדה והחלה לשתף פעולה בטיפול הרפלקסולוגי.
מייד לאחר תחילת הטיפול ורד הרגישה את הצירים הראשונים בתחושת שמחה, כמעט אופוריה, על כך ש"ניצלה" מהפיטוצין. הצירים התגברו ואפשרו לורד להתרגל אליהם בהדרגה, בעזרת שימוש בתנועתיות ונשימה.

לאחר כשעה של טיפול רפלקסולוגי, כבר היו לורד צירים תכופים, 'יעילים', ופתיחה של 6 ס"מ.
גם כאן לא היה צורך במתן פיטוצין, אך ורד הסכימה לקבל הרדמה אפידורלית בגלל הרגשה של תשישות וחוסר אוויר.

הטיפול כלל: עבודה אינטנסיבית על רפלקס בלוטת ההיפופיזה, לצורך הפרשת אוקציטוצין שיביא ליצירת צירים. הצירים התחילו מיד. עבודה על רפלקס הרחם, על מנת שקולטני האוקציטוצין יקלטו את ההורמון בצורה יעילה וכדי למנוע מצב של היפרטוניה של הרחם. עבודה על רפלקס הסימפיסיס פוביס, על מנת ליצור מצב של הגמשה והתרחבות. עבודה על הרפלקסים של מקלעת השמש, על מנת לתרום להרגעה ולהרפיה שיתרמו להפגת הכאבים. עבודה על הרפלקסים של חוליות הגב התחתון, כדי להרפות את פלח התחתון של הגוף.

סיוע בפעילות המעי

להפעלת המעי בלידה קיימים כמה יתרונות שייסעיו ליצירת צירים תקינים יותר.

קל יותר ונוח לגשת ללידה עם 'בטן ריקה'. נכון, וקורה, שנשים רבות מרוקנות את המעי בתהליך הלידה, אך לעיתים קרובות זה גורם לתחושה של אי-נוחות ומבוכה.

על מנת להימנע מחוקן לא רצוי בעת הצורך. גירוי של הרחם: התנועה הפריסטאלטית של המעי גורמת לגירוי של הרחם וזה מנצל את הגירוי הזה ליצירת אוקציטוצין, הנחוץ ליצירת צירים.

הרפלקסים המעורבים: רפלקסים של המעי הדק, המעי הגס והחלחולת.

החלק השני של המאמר רפלקסולוגיה בחדר לידה- יתמקד בדברים הקשורים להרגשה הכללית בלידה ואיך בעזרת הטיפול הרפלקסולוגי אנו עשויים לא רק לסייע בשמירת כוחות אלא גם להעניק הקלה בכאב, מיתון הרגשת כבדות ובחילות ומשהו מאוד חשוב: איך לסייע בלידת השלייה.



 >> רפלקסולוגיה בחדר לידה - חלק ב'
_____________________________________________
*משה קרוצ'יק הינו רפלקסולוג, דולה ומדריך הכנה ללידה, מייסד ויו"ר הפורום הישראלי לרפלקסולוגיה. מרצה בינלאומי ברפלקסולוגיה, המלמד רפלקסולוגיה בהיריון ובלידה בבתי ספר רבים לרפלקסולוגים במיילדות ברחבי העולם.
ניתן ליצור קשר בטלפון: 054-7341961, או במייל [email protected] או לבקר באתר המוקדש כולו לרפלקסולוגיה בהיריון ובלידה

כל הזכויות במאמר זה שמורות למשה קרוצ'יק -  2008