צילום: ישראל הדרי

נשים שחוו רעלת הריון, ובעיקר כזו המתפתחת בשלבים מוקדמים של ההריון, מהוות היום את קבוצת הסיכון החדשה להתפתחות מחלות לב וכלי דם, ותוחלת החיים שלהם מתקצרת. לאחרונה בזכות התפתחות המדע ניתן לזהות את הנשים הנמצאות בסיכון. הדבר אפשרי באמצעות בדיקת דם מקדימה לגילוי סמנים הקשורים בהשרשת השליה

האסון שקרה לאחרונה בו אישה צעירה בת 23 מקריית ספר, נפטרה מרעלת הריון יומיים לאחר שהגיעה עם פרכוסים לבית החולים ואף אסון דומה שקרה לפני מספר חודשים בנהרייה, בו אישה נפטרה לאחר הלידה בגלל רעלת הריון, הם אסונות מצערים במיוחד. מסיפור המקרים, כפי שפורסם בכלי התקשורת, עולה כי שתי הנשים הגיעו לבית החולים בשלב מתקדם של המחלה, שאילו זוהתה קודם לכן, קרוב לוודאי שהצוות הרפואי היה מצליח לטפל בהן ולהביא לתוצאות אחרות.

בעידן המודרני, ועם התפתחותה של הרפואה, בשורה על הריון מהווה את הצעד הראשון בסדרת בדיקות, בירורים ומעקבים, אשר ילוו את האישה ההרה במהלך ההריון. חלקם בעלי חשיבות מרבית וקריטית להצלחתו ולהבטחת בריאות האם והעובר. רעלת הריון הינה אחד הסיבוכים הקשים בהריון. המחלה מופיעה בדרך כלל לקראת סוף ההריון, אך נגרמת עקב כשלון בהשרשת השליה בדופן הרחם כבר בתחילת ההריון, המחלה מתבטאת בעליה פתאומית בלחץ הדם, פגיעה בכליות או בכבד וכן באיברים פנימיים נוספים ולעתים גם להתפתחות קרישי דם. בשיאה רעלת הריון גורמת לפרכוסים, שבץ מוחי ומוות. כאשר הסכנה להתפתחות סיבוכים אלה מחייבת להפסיק את ההריון, ואם הסיבוכים מתפתחים מוקדם הילד נולד פג, משקלו קטן, ויש סכנה לחיו עקב אי בשלות רקמות.
 
שכיחות המחלה גבוהה יותר אצל נשים בהריון הראשון, אצל נשים בהריון מאוחר, מעל גיל 37, או בהריון אצל בנות הנעורים, אצל נשים הסובלות מהשמנה, סוכרת, ואף בהריונות עם תאומים או שלישיות, הנפוצים מאוד בקרב נשים שעברו טיפולי פוריות. על פי נתוני הערכה במערכת הבריאות, אחת מכל עשרים נשים תחלה ברעלת הריון. נכון להיום, לא נמצא טיפול שיכול למנוע באופן מוחלט את התפרצות רעלת הריון ורק הרחקת השליה מהאם באמצעות לידה מפסיקה את המחלה. נשים שחוו רעלת הריון, ובעיקר כזו המתפתחת בשלבים מוקדמים של ההריון, מהוות היום את קבוצת הסיכון החדשה להתפתחות מחלות לב וכלי דם, ותוחלת החיים שלהם מתקצרת. גם ילדיהם נמצאים בסכנה למחלת הסוכרת ולהשמנה בגיל צעיר.

לצערנו עדין לא נמצאה תרופת הפלא למניעת רעלת הריון, אך יחד עם זאת מחקרים מדעיים מצביעים על תועלת בטיפול מוקדם בתרופות פשוטות ומוכרות לדילול דם אצל חלק מהנשים אשר נמצאות בסיכון לפתח את המחלה.

לאחרונה בזכות התפתחות המדע ניתן לזהות את הנשים הנמצאות בסיכון. הדבר אפשרי באמצעות בדיקת דם מקדימה לגילוי סמנים הקשורים בהשרשת השליה. הבדיקה נקראת בדיקת חלבון שלייתי ומתבצעת החל מהשבוע ה – 7 להריון. נשאלת השאלה האם כדאי לבצע את הבדיקה בהעדר תרופת פלא? על מנת לדון בשאלה הרת הגורל הזו יש לדעת שמחקרים מדעיים רבים הוכיחו כי הרגלי תזונה, סגנון חיים וגורמים סביבתיים נמצאו קשורים בעליית שכיחות המחלה. לכן, גם בהעדר תרופת פלא, הקפדה על תזונה נכונה ועל אורח חיים בריא תורמת להקטנה שיעור המחלה ומצמצמת את חומרתה.
 
כך למשל, מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת ריו גראנדה דל סול, שבברזיל, אשר פורסם בכתב העת המדעי ליתר לחץ דם בהריון, היוצא בארצות הברית קבע כי צריכה קבועה של תוספי סידן במהלך ההריון מורידה ב- 78% את הסיכון לרעלת הריון, עוד נמצא במחקר כי נשים אשר פיתחו רעלת הריון סבלו ממחסור בסידן, כאשר ממוצע צריכת הסידן היומי שלהן עמד על 0.75 גרם בלבד, לעומת נשים שאצלן לא התפתחה. עוד עלה מהמחקר כי הכמות המומלצת של סידן לנשים בהריון היא 1 – 1.3 גרם ליום וכי באמצעות צריכת תוספי סידן ניתן להקטין משמעותית את הסיכון להתפתחותה של התופעה.

במחקר אחר שנערך על ידי המחלקה הגניקולוגית בש

יתוף מחלקת היולדות בפקולטה לרפואה באוניברסיטת אוטווה שבקנדה, נמצא כי בקרב נשים שבמהלך הריונן צרכו באופן קבוע תוסף חומצה פולית בכמות יומית של 1 מ"ג, שכיחות רעלת הריון נמוכה ב-  63% בהשוואה לקבוצה שלא צרכה חומצה פולית.

עוד נמצא כי הקפדה על תזונה עשירה באומגה 3 (המהווה שם כללי לקבוצת חומצות שומן חיוניות ולא רוויות) במהלך ההריון ובמיוחד בתחילתו, היא בעלת חשיבות מכרעת במניעת רעלת הריון ובמיוחד רעלת הריון מוקדמת ומונעת לידת פג. חומצות שומן רב בלתי רוויות אלה, הן המקור לפעילותם של הפרוסטגלנדינים, שהינם חומרים אנטי דלקתיים, אשר חיוניים לקליטת ההריון בדופן הרחם ואחראים למניעת דלקות ודחייה של קליטת העובר בדופן הרחם.

אף ממחקר שנערך באוניברסיטת וושינגטון בשיתוף עם המרכז הרפואי השוודי במדינה זאת, עלה כי אצל נשים אשר אכלו מאכלים העשירים יותר בסיבים תזונתיים המצויים בפירות, ירקות סובין, שיבולת שועל, בסובין חיטה ובדגנים מלאים. בשיעור של כ- 21.2 גרם ביום, הייתה ירידה של 67% בסיכון לפתח רעלת הריון לעומת הנשים שצרכו סיבים בכמות של  11.9 גרם שהיו ברבע הכי נמוך.

מחקר מדעי חדש ומרתק מסוגו שנערך במשך 4 שנים במרכז לאפידמיולוגיה של אוניברסיטת ייל בארצות הברית, בדק את הקשר שבין צריכת שוקולד לבין רעלת הריון. החוקרים בדקו והשוו את הסיכון לרעלת הריון בין הנשים שהעידו על צריכת 1-5 מנות שוקולד בשבוע ומסקנתם הייתה כי צריכת שוקולד במהלך ההריון מסייעת להורדת הסיכון להתפתחות רעלת הריון. מניתוח תוצאות המחקר, הצטיירה תמונת מצב דרמטית ומרתקת אשר הצביעה על קשר בין צריכת שוקולד של יותר מ - 5 מנות בשבוע לבין ירידה בסיכון לרעלת הריון והתברר כי אכילת חמש מנות או יותר של שוקולד בשבוע מביאה לירידה בסיכון לרעלת הריון ב- 60% לעומת צריכת מנה אחת של שוקולד בשבוע.

לצערנו מאחורי תוספי מזון אלה לא עומדות חברות תרופות עם מערכת הסברה אינטנסיבית . אבל המחקרים מראים כי אורח חיים בריא ותזונה מותאמת חשובים ועוזרים במניעה של רעלת הריון. על כן חשוב שבמיוחד נשים בסיכון להתפתחות המחלה יקפידו על צריכה נכונה של רכיבי מזון שיעזרו להם לצלוח בשלום את ההריון. בנוסף ולסיכומו של דבר, הדרך הטובה ביותר לפתח מניעה וריפוי היא באמצעות הגילוי המוקדם. ככל שרעלת הריון מתגלה בשלב מוקדם, כך עולים סיכויי המניעה הריפוי והטיפול. פריצת הדרך המדעית בתחום פותחה לאחרונה על ידי הסטארט אפ הישראלי דיאגנוסטיק טכנולוג'יס. בזכות הפיתוח ניתן לראשונה בעולם, לקבוע האם האישה נמצאת בסיכון לחלות ברעלת הריון, כאשר שלב הגילוי המוקדם מתאפשר הרבה לפני הופעת הסימנים. הזיהוי מתאפשר בזכות חלבון ייחודי לשליה הנקרא PP13 ומצוי אצל נשים בהריון בלבד. הבדיקה לזיהוי החלבון היא בדיקת דם פשוטה, בשם בדיקת חלבון שלייתי, הניתנת כאמור לביצוע החל מהשבוע השביעי להריון.

לאחרונה קיבלה החברה את אישור משרד הבריאות ואף חתמה על הסכם הפצה בישראל עם חברת מרקורי אשר החלה במשא ומתן עם קופות החולים, על מנת להכניסה לסל בדיקות ההיריון המורחב. עד אז, ניתן לבצעה באופן פרטי באחד מסניפי רשת המעבדות זר בכל רחבי הארץ, במחיר של 390 שקלים או לרכוש שובר מוזל לביצוע הבדיקה במחיר של 340 שקלים,. הבדיקה מאפשרת לחזות את העלול להתרחש כשישה חודשים מאוחר יותר. חיזוי מוקדם של הסכנה להתפתחות רעלת הריון נועד להבטיח מעקב הריון הולם ונקיטת אמצעים למניעה של התפרצות המחלה והקטנת הסיכון.

הכותבת היא בעלת תואר דוקטור להתפתחות מערכת העצבים, המתמחה בביוטכנולוגיה ובפיתוחים מדעיים על בסיס שליה וכן מכהנת כמנכ"ל חברת הסטארט אפ הישראלית דיאגנוסטיק טכנולוג'יס העוסקת במציאת שיטות לאבחון מוקדם של מחלות וטיפולים למניעת התפתחותן.