רונית רינת היא אישה מרשימה. אין ספק שהיא אישה יפה. היופי שהיא שמקרינה הוא יופי בעל עומק, כזה שבא מבפנים, מלא אופי. בשנת 1964 היא נבחרה לסגנית מיס תבל ומאז חייה עברו מספר מהפכים והתפקחויות. לאחר שהות ארוכה בארה"ב חזרה לארץ והקימה את עמותת מעגל הקשבה. כיום היא פועלת ומקדמת את נושא ההקשבה בארץ. היא מנהלת זוגיות טרנס אטלנטית ומעבירה ביחד עם בן זוגה החי בניו-יורק סדנאות לזוגיות בארץ ובניו-יורק.
רוניתת נולדה בחיפה לאבא יליד טבריה, דור חמישי בארץ ולאמא יוצאת פולין. היו אלו נישואין בין אדם שורשי אוהב טבע לאישה אצילית, אוהבת תרבות ואומנות.
מהוראה לדוגמנות
בתקופת התיכון רצתה להיות מורה. "נרשמתי למכללת גורדון והייתי מאושרת שקבלו אותי". כשהעתיד נראה ברור ומבטיח פגשה רונית, בחופשת הקיץ, חברה שהציעה לה להצטרף אליה לשיעור דוגמנות. כך הגיעה למורה צרפתיה שלימדה דוגמנות. "הייתי ביישנית, גבוה, שטוחה והלכתי עם כתפיים כפופות. היא אמרה לי שתלמד אותי דוגמנות בחינם, אם אסכים להשתתף בתחרות דוגמניות". רונית השתתפה בתחרות בפינגווין, שהיה בזמנו מוסד, בנהרייה. להפתעתה הקהל בחר בה אותו ערב למלכת הדוגמניות. הפרס היה נסיעה לפריז לקורס דוגמנות בן יומיים.
בעקבות הזכייה, המשפחה החליטה לצאת לטיול באירופה שבמהלכו הגיעה רונית לקורס בפריז. בבית הספר לדוגמנות התרשמו ממנה והיא צולמה לתמונת דוגמנות עם בגד ים, שני חלקים. בזכות אותה תמונה, רונית זכתה להתפרסם בכל אירופה והיא בת 17 בלבד.
כשחזרה לארץ היא הלכה בהתרגשות להתחיל את לימודי ההוראה. ביום הראשון ללימודים המנהל קרא לאימא שלה, הראה לה את התמונה של רונית בבגד ים ואמר לה שזאת לא דמות של מורה בישראל וסילק אותה מהלימודים.
"הייתי בדיכאון ולא רציתי לצאת חודשים מהבית. חברה טובה של אימא שלחה תמונה שלי לתחרות מלכת היופי הארצית. הוזמנתי למבחנים ונבחרתי להיות מועמדת בתחרות. נשאבתי לזה. כנראה שזה היה יד הגורל".
רונית עוצרת לרגע את שטף הסיפור ומספרת על מקרה שאירע כמה שנים קודם.
"בגיל 14 ביקרתי אצל דודה שלי שקראה בקפה. בקפה שלי היא ראתה שני כתרים על הראש שלי ואמרה לי שאגור מעבר לים. אמא שלי ששמעה זאת פרצה בבכי. אני אמרתי לה: איזה כתרים, מה את בוכה וזהו. שכחנו מזה". עבור שנים הסתבר שהדודה לא טעתה. רונית נבחרה בגיל 18 למלכת היופי של ישראל ולסגנית מיס תבל.
"מה שאהבתי בבחירה שלי זה שאני הולכת לייצג את העם שלי, את הארץ ולא שאהיה דוגמנית או שחקנית", אומרת רונית. "לא הייתי מחוברת לעצמי, באותה תקופה, אלא הייתי עדה לעצמי. היה סביבי המון רעש ובלגן אבל לא התרגשתי מזה. זה לא היה חשוב לי כל כך. הדלת להוראה נסגרה בפני, דלת חדשה נפתחה בפני, אז הלכתי בה."
אפשר לעשות שינוי
אחרי הזכייה רונית נסעה וייצגה את ישראל בחו"ל משך חצי שנה. "הייתי צריכה להופיע, להקריא נתונים סטטיסטיים ולנאום על כמה הארץ זקוקה לכספים. שנאתי את זה.
רונית החליטה לעשות שינוי ולייצג את הארץ בצורה נכונה ואמיתית שתתאים לה. "באחת הפגישות של הבונדס הלכתי, הסתכלתי על האנשים והתחלתי לספר על הסבים והסבתות שלי. דרך הסיפורים האישיים אנשים התחברו אלי ובסופו של דבר זה הסתכם בתרומות". לאחר מחויבות של חצי שנה, רונית חזרה ארצה והתגייסה לצבא.
אהבה מעבר לים
באחת הפגישות בקליפורניה, רונית פגשתי רופא מיילד בשם ג'ק וינטראוב, שעתיד להפוך לבעלה. "ג'ק היה גבר נאה, מקסים ומבוגר ב-20 שנה ממני. המשכתי בנסיעות שלי והוא היה שולח לי זרי שושנים צהובות". למרות הקשר שהתפתח רונית רצתה לחזור ארצה ולהתגייס לצבא.
ג'ק הגיע ארצה אחריה והציעה לה נישואין. אחרי עשרה ימים הם התחתנו והיא נסעה לחיות איתו בארה"ב. "נולדו לנו שלושה ילדים. היה לי כל מה שרציתי, תהילה וכסף אך, בפנים הרגשתי, חלל ריק".
טעם החיים
"יום אחד מצאתי את עצמי נוסעת באוטו על הכביש המהיר, חושבת שאם זה מה שיש בחיים, לא איכפת לי למות. הרגשתי שאם הכל חיצוני אין טעם לחיים. הלכתי למטפל שעזר לי להסתכל ולקבל את הצללים והאורות שבי. כדי להכיר באור שלי הייתי צריכה לשחות בג'יפה. לבסוף גיליתי את נשמתי, את האוצרות שבי את הטוב ואת הרע. סוף, סוף ראיתי את האמת שבתוכי".
מעגלי ההקשבה
"הייתי נשואה מעל 30 שנה והייתה לי בעיה של תקשורת עם בעלי ובכלל עם העולם. החלטנו ללכת לסדנא בשם ""flash and spirit שהועברה בתירגול מעגלי הקשבה.
"בעקבות הסדנא הבנתי שקבלתי מתנה. מעגלי ההקשבה היה הדבר שחיפשתי כל חיי. היופי של המעגלים הם הפשטות שלהם. הם מאפשרים למשתתפים לספר את סיפור חייהם ובלי
שיפוטיות. מעגל הקשבה מאפשר לנו להקשיב לקול הזה בתוכנו ולקולות של הסובבים אותנו. לפתוח את הלב לסיפור שלנו, לפתח ולחזק את יכולת ההקשבה והדיבור מהלב ולאפשר לתשומת לב, סבלנות והבנה חדשה לבוא לידי ביטוי.
את המתנה הזאת שקבלתי אני רוצה להעביר הלאה. זאת מתנה שכל אחד זקוק לה. אחרי אותה סדנא רונית למדה והתמחתה בנושא המעגלים.
סגירת מעגל
"בעקבות הסדנא עשיתי עבודה עם בעלי ג'ק. כל מה שהיה מתחת לשטיח, עלה למעלה, כי הייתה לנו דרך לדבר האחד עם השני באמת. הקשבנו האחד לשני עם המון חמלה. ג'ק נפטר 3 שנים אחרי והרגשתי שסגרתי איתו מעגל בצורה משלימה ומלאת אהבה, סליחה, קבלה, חמלה והעצמה. זה בא מהמקום של ניקיון ושחרור". שנה אחרי שבעלה נפטר רונית החליטה לחזור לארץ.
יש לי חלום
"החלום שהגעתי איתו לארץ הוא שכל ילד, בכל כיתה, בכל בית ספר בישראל יתחיל את היום עם מעגל הקשבה שבו ישאלו אותו איך הוא מרגיש איך את מרגישה. הוכח שילד ששומעים ומקשיבים לו ונותנים לו מקום, מצליח יותר בלימודים וכן, רמת האלימות בבית ספר יורדת. מעגלי ההקשבה אגב, הוכנסו לרוב בתי הספר בלוס- אנג'לס. נכון לינואר 2009 כ-750 אלף תלמידים בלוס אנג'לס משתתפים במעגלי הקשבה בתמיכה ובסיוע של עיריית לוס אנג'לס, אשר אימצה את המעגלים ומרחיבה את הפעילות בבתי הספר שבתחומה".
עמותת מעגל הקשבה
בארץ פיתחה את עמותת מעגל הקשבה, שפועלת בכל הארץ. העמותה הצליחה להכניס מעגלי הקשבה לבתי ספר שהופכים לבתי ספר מקשיבים ויש כבר ערים שלמות שמתחילות להצטרף, דוגמת ראשון לציון שבה עובדים בשיטה זו כבר חמש שנים. מעגלי ההקשבה נכנסו מתנ"סים, קופות חולים, בית חולים הדסה, בית ספר לאחיות, קיבוצים, עסקים, מועצות, בתי סוהר ועוד. "כל אחד זקוק ללמוד להקשיב לעצמו בלי שיפוט ומשם להקשיב לאחרים", אומרת רינת. מעגל הקשבה היא דרך טובה לפתרון קונפליקטים ולכן העמותה העובדת בשיטה זו עם קבוצות מעורבות של יהודים וערבים.
פרק ב'
"לפני שחזרתי לארץ הייתי אצל מגדת עתידות שאמרה לי שאני הולכת לפגוש את הנשמה התאומה שלי. אחרי שובי לארץ, התקשר אלי, יום אחד, מוטי פלג ואמר לי שהוא חלם עלי 40 שנה ויודע שאני אהיה אשתו.
התחלתי להתכתב איתו, דברנו בטלפון, היו לי כל מיני סימנים שאמרו לי להמשיך עם הקשר. יום אחד קיבלתי חבילה שלא ציפיתי לה. הייתי אמורה לטוס באותו לילה לילדים בארה"ב ולא היה לי זמן לקחת אותה. חברה התקשרה וקבענו להיפגש ליד הדואר. נזכרתי בחבילה והוצאתי אותה. כשפתחתי את החבילה מצאתי בה דיסק. בדרך לשדה תעופה במכונית התחלתי להאזין לדיסק שהיה עליו שיר שמוטי כתב לי. הקשבתי לדיסק ובכיתי למילות השיר שאותו כתב עבורי עוד לפני שהכיר אותי: "איפה את אישה, איפה את ילדה, איפה את הנשמה שחיפשתי". פתאום צלצל הטלפון ועל הקו היה מוטי. אמרתי לו שאני מקשיבה לשיר ובוכה והוא אמר שצריך להיפגש.
כעבור 4 ימים הם נפגשו. "המפגש עם מוטי הביא לחיבור נשמתי ומאז אנחנו ביחד ולחוד ועושים יחד עבודה במעגלים עם זוגות בארץ ובארה"ב. אנחנו מתרגלים ומלמדים זוגות כיצד להקשיב לקול שלי ושל בן הזוג בלי שיפוט וללמוד להקשיב לקול של היחסים. איך לעבור מהקול שלי לקול שלנו".
במה את גאה?
"אני גאה בעבודת מעגלי ההקשבה המדהימה שקורת בארץ ובכל המנחות והמנחים שעושים עבודה נפלאה. והולכים איתי בדרך של מעגלי ההקשבה. כמו כן, אני גאה בכך שהלב שלי נפתח היום, שהלב שלי פועם ומרגיש ושאני מחוברת אליו ואל הנסתר שבחיים. אני מלאת שמחה כשאני אומרת 'אני אוהבת אותך' והלב שלי מתמלא בתשוקה שמחה והודיה. אני גאה בכך שלמדתי לאהוב את עצמי דבר איננו מובן מאליו. היום אני מחוברת למלכה שבי ולילדה שבי וזה המקום שאליו אני מזמינה נשים להתחבר אליו. אני גאה, מעבר לגאה, בשלושת ילדי ובני זוגם ובשמונת הנכדים שלי ובמוטי המקסים והמדהים שלי, שאני כל כך אוהבת אותו".
10,000 נשים מקשיבות
"אני מאמינה שהנשים צריכות להתחבר ולעשות שינוי בעולם", אומרת רונית. כיום היא מתכננת פרויקט שמטרתו היא ליצור 500 מעגלי נשים בהם ייקחו חלק כ-10,000 נשים מכל רחבי הארץ. מטרת הפרויקט היא להקנות לנשים את כלי ההקשבה ולהפוך אותן לשגרירות הקשבה. בדרך ההקשבה והדיבור מהלב, מאמינה רונית, נבנים גשרים ונוצרות מערכות יחסים הרמוניות. הארץ שלנו זועקת להקשבה שיכולה לגשר על מחלוקות ותביא הרמוניה לאזור. רונית רואה בנשים את מובילות השינוי החברתי שיכולות לעשות את ההבדל.