ח"כ אורית זוארץ, נציגת קדימה היא יושבת-ראש ועדת משנה למאבק בסחר בנשים, חברה בוועדה לקידום מעמד האישה וממלאת מקום בוועדת החוץ והבטחון. היא משמשת גם כיושבת-ראש השדולה לשילוב וקידום נשים ואימהות בעולם התעסוקה, יושבת-ראש השדולה למען אנשים עם מוגבלויות, יושבת-ראש השדולה לקידום יחסי יהודים-ערבים, יושבת-ראש השדולה לשילוב נשים בצוותי מו”מ וועדות ציבוריות, חברה בשדולה למאבק בגזענות, חברה בשדולה למען השלטון המקומי, חברה בשדולת חברי הכנסת לקשרי דתיים - חילונים וחברה בשדולה הסביבתית-חברתית. רינת מעוז פגשה אותה לשיחה על פיננסים וקידום מעמד האישה.
איך את רואה את מעמדן של הנשים בעולם הפיננסי בארץ?
"המעמד של נשים בעולם הפיננסי הוא חסר. הדבר בא לידי ביטוי בעיתונים הכלכליים בארץ. מאז שהפכתי לפמיניסטית פעילה ואקטיבית התחלתי לספור כל יום את ההתייחסויות שיש בגלובס ובעיתונים כלכליים נוספים לנושאים שקשורים לנשים במדורי הכלכלה. המספרים משקפים את המציאות שבה אנחנו חיות.
יש מעט מידי נשים פעילות בתחום הזה. יש אמנם הרבה נשים שעוסקות בעולם הבנקאות, הביטוח ושוק ההון אך הן לא מגיעות לתפקידים בכירים. הן נמצאות בדרג הזוטר ובדרג הביניים. לדעתי, נשים צריכות שאוף להיות בעמדות מפתח ובעמדות השפעה שיאפשרו להן לשלוט בהון. היום ההון מוחזק בעיקר על-ידי קבוצות של גברים".
מה את חושבת שצריך לעשות כדי לעודד נשים מן השורה להתקרב לשוק ההון ולנהל את הכסף שלהן בעצמן?
"אני חושבת שצריך להתחיל משלב מאוד מוקדם של:"מי מפחדת מכסף". הנשים הן אגף הרכש הכי טוב במדינת ישראל, כוח הקניה העיקרי בארץ, אך כשאנו מדברות על הניהול הפיננסי בתוך הבית והמשפחה יש הרבה מאוד רתיעה. ברוב במקרים בן הזוג מתעסק בכל הנושאים הכספיים. היו כמה סקרים שנעשו על ביטוחים של נשים וביטוחים של גברים וראו שגברים הרבה יותר מעורבים בפוליסת הביטוח שלהם ויותר מודעים להטבות ולניהול הכסף שלהם מנשים. נשים יודעות שהן מכוסות ממקום העבודה אך לא תמיד יודעות מה יהיה בסופו של יום כשהן יפרשו לגמלאות וכמה כסף יהיה להן.
לדעתי צריך להכניס לתודעה הציבורית את כל נושא ניהול הכספים בתא המשפחתי. אפשר לעשות את זה בתור הכנה לזוגיות ולמשפחה כי רואים היום הרבה מאד זוגות שמגיעים לקונפליקטים על רקע כלכלי. אפשר הכניס נושא זה לבתי הספר התיכונים וגם אפשר ביציאה מהצבא לאזרחות.
לאחר מכן גיל הביניים, בסביבות גיל 45 ובגיל השלישי צריך גם לתת הכוונה והדרכה.
במקרים רבים נשים מתגרשות או מתאלמנות בגיל השלישי ועד לאותו שלב הן לא עסקו בנושאים הכספיים. במקרה זה צריך לתת הכוונה והדרכה לגיל השלישי בצורה מרוכזת".
האם לדעתך הממשלה צריכה לתת סיוע לנשים שרוצות ללמוד כיצד לנהל את הכסף שלהם?
כלים שהממשלה נותנת אינם דווקא דרך משרד האוצר או דרך התמ"ס, אלא דרך המשרד לשירותים חברתיים לשם מגיעות נשים שנקלעות למשבר. משרדים האלו עושים הרבה פרויקטים של העצמת נשים ומנהיגות נשים. הבעיה היא ההנגשה. בשדולה לקידום נשים שאני עומדת ברשותה בכנסת, מצאתי שאחד הדברים המרכזיים הוא שקיימים פרויקטים בנושא, אך הם לא מונגשים לנשים וזה אחד הדברים ששוחחנו עליהם עם שר התמ"ת בדיון האחרון. צריך לטפל בכך וגם לפתח תוכניות חינוך של ידע, בשלבים המוקדמים של החיים, לפני שנשים נכנסות למעגל קסמי
ם שקשה מאוד לצאת ממנו. האחריות של המדינה היא ליצור מערכות שיוכלו לקדם נשים לעצמאות כלכלית ולהנגיש את המידע לנשים.
כיצד צריך לדעתך לפעול כדי לשפר את מעמדן של הנשים בארץ?
בשלב הראשון חייב להיות שינוי בתודעה של משרדי הממשלה בנוגע לחשיבות הימצאותן של נשים בעמדות השפעה ובעמדות קבלת החלטות. ברגע שנשים יהיו שם יהיה יותר קל להתנהל בזירה. צריך לקחת מלכתחילה בחשבון שלנשים יש מה לתרום. לדוגמא: היה פורום של 25 נשים בכירות בתחום האנרגיה של מדינת ישראל וכולן בעלות הכשרה והשכלה גבוהה בתחום.
בנוסף, חשוב שיידעו כי בשדולת הנשים הקמנו מסד נתונים של נשים שכולן משכילות, מוכשרות ומנוסות בעלות כל התארים והמדדים הנדרשים כדי למנות אותן כמנהלות בכירות.
בדיון עם שר התמ"ת, התאחדות התעשיינים ושדולת הנשים בארץ העברנו אוגדן של 170 נשים ממגוון תחומים: כלכלה, הנדסה, אנרגיה ומכל עולמות התוכן.
נציג התאחדות התעשיינים אמר לי שהוא מברך על כך, משום שכל שנה הוא מקבל אוגדן רק של גברים.
אחד הנושאים שאני מקדמת היום הוא הקמת מאגרי מידע מסוג זה עם קבצים של נשים שיכולות לתרום למשא ומתן המדיני ולעמדות ההשפעה בתחום הכלכלי. פרטיהן של הנשים צריכים להיות נגישים למקבלי ההחלטות. לעיתים כשהיינו שואלות מדוע אין נשים בוועדות השונות היו אומרים לנו: "פשוט אין נשים מתאימות".
בהקשר זה, שמחתי לשמוע שהרשות לקידום מעמד האישה אימצה את הרעיון הנ"ל והיא מקימה מאגר של נשים בישראל שיכולות להשתלב בתפקידים בכירים. חובתה גם לדאוג שנשים תשולבנה בוועדות ציבוריות בתוך משרדי הממשלה על מנת שיוכלו להשפיע.
חשוב להבין שכוחנו היא בהתארגנותנו.
בכנסת את משמשת כיושבת ראש הוועדה לקידום נשים ואימהות בעולם העבודה. מהם הפעולות וההישגים שלכם עד כה?
שדולה הנשים פועלת כשנה והבנו שאחת הבעיות העיקריות היא שילוב וקידום של נשים, בעיקר אימהות, בעולם התעסוקה. הנתונים מצביעים על כך שהנשים הן הראשונות להיפגע כשיש משבר כלכלי, משבר בחברה, במיוחד אם הן בהיריון או אימהות. לפי הנתונים נשים מורידות את אחוז המשרה שלהן ברגע שהן יולדות ומכאן יש ירידה באחוז המועסקות מדי שנה.
הבעיה היא שמדינת ישראל מתייחסים לנשים בעולם התעסוקה כמקשה אחת. אנו בשדולת הנשים עשינו מיפוי מיוחד לקבוצות של נשים בחברה הישראלית מבחינה רב תרבותית ופילחנו על פי צרכים של כל קבוצה את המאפיינים החברתיים, התרבותיים והגיאוגרפיים, על מנת למצוא היכן החסמים שלהן בכניסה והחזרה לשוק העבודה ובקידום בעולם התעסוקה. לדוגמא האפשרויות של הנשים בפריפריה מבחינת התעסוקה הן אחרות מאלו של הנשים במרכז.
בשלב השני בדקנו איך עולם התעסוקה מותאם להורות ולתא המשפחתי ולאחר מכן ניהלנו דיון ממוקד על נשים ערביות בעולם התעסוקה. בדיון זה גילינו לראשונה 2 חסמים ראשונים:הראשון הוא הכרת המחשב והשני הוא השפה העברית.
בדיון עם שר התמ"ת שהתקיים במושב הזה שוחחנו על מערכות תומכות לנשים, העלנו את נושא מעונות היום, ואת מערכות החינוך. בדיון זה השתתפה גם הנציגה של נציבות שירות התעסוקה ובעקבות הדיונים בשדולה הוחלט שהראשון לספטמבר יהפוך להיות יום בחירה. אומנם זה שינוי קטן, אבל משמעותי מאוד להרבה מאוד הורים שיום זה חשוב עבורם.