שני אירועים קשורים בחודש זה בנשים: יום האישה הבין לאומי שהתקיים ב-8 במרס ופורים הקרב ובא. פורים מזוהה, כמובן, עם מגילת אסתר אחד משני הספרים בתנ"ך הקרויים על שם נשים (הספר השני הוא מגילת רות), ולמרות זאת שתי המגילות פותחות בגבר ומסיימות בגבר. עיון בשתי מגילות אלו מלמד על כוחן, עוצמתן והשפעתן של הנשים.
במוקד מגילת אסתר שתי נשים הבאות משתי תרבויות שונות, כשגורלן מלמד על היחס השונה לנשים בכל אחת מהן. התרבות הפרסית מחד והתרבות היהודית מאידך.

ושתי – הפמיניסטית הראשונה
המלך אחשוורוש, מלך העולם, עורך משתה שמטרתו להרשים את שריו ולהראות להם את עושרו וגדולתו. המלך מבקש להביא את ושתי המלכה "בכתר מלכות", להראות את יופייה לפני אורחיו. האישה היפה היא חלק מאוצרותיו ,מעושרו ומגדולתו של המלך ולכן רוצה להתפאר גם בה. הוא מתייחס לאשתו כאל אובייקט מיני. ושתי מפתיעה בתגובתה "ותמאן ושתי", היא מסרבת לבוא.
מדוע מסרבת ושתי לבקשת המלך?

המקרא לא מוסר את הסיבה לסירוב. מה שחשוב למספר המקראי זה להרחיק את ושתי מהסיפור ולהכניס במקומה את אסתר. לסירובה של ושתי הייתה צריכה להיות סיבה מספקת, שהרי ידעה שבסירובה תסיים את הקריירה המלכותית שלה.
כדי להבין מדוע סירבה ושתי צריך לעיין בבקשת המלך. המלך מבקש להביא את ושתי "בכתר מלכות" יש אומרים, כשרק כתר מלכות לראשה, כלומר עירומה. רש"י טוען שושתי, שלא הגיעה למשתה משום שפרחה בה הצרעת (מחלת עור). לפי רש"י, ושתי רצתה לבוא ולהראות את יופייה ולהופיע עירומה במסיבת המלך אבל נבצר ממנה בגלל מחלת עור. הפרשן הופך את דמותה החיובית של ושתי לדמות שלילית, כדי שהקורא ימנע מהזדהות איתה ויתעב את דמותה, כל זאת כדי לפנות את הבמה לאסתר היהודיה.

על פיי המדרש הבינה ושתי שמדובר בניצול מיני להופיע עירומה בפני חבורת שיכורים ולכן סירבה, למרות שידעה שהדבר יעלה לה במלכותה. ושתי מסרבת משום שיש לה כבוד עצמי והיא לא מוכנה להופיע רק לצרכי יופי וכדי להיות חפץ ואובייקט מיני של המלך. היא מכירה בזכותה על גופה, היא לא מרגישה כמו חפץ המוצג לראווה או ככלי שעשועים, אלא כאדם בעל ערך עצמי. ושתי מרדה ברצון בעלה למרות הסיכון, דבר המלמד שהייתה לה דעה משלה. יש לציין, שכבר בראשית המגילה מגלה ושתי עצמאות מפתיעה כאשר גם היא עורכת משתה – משתה נשים. לא לשווא נקראת ושתי הפמיניסטית הראשונה.

סירובה של ושתי למלך נתפס גם כמרד בממסד הגברי בכלל ומהווה איום נגד החברה הגברית. המעשה של ושתי מסכן את מעמדם ועליונותם של הגברים בממלכה. הנשים יראו בושתי דגם לשחרור האישה. לכן יש להגיב על סירובה של ושתי בחומרה כך שענישתה תרתיע נשים אחרות מללכת בדרכה. רק גירוש ושתי ממשרתה וממעמדה יכול למנוע את רוע הגזירה של ביטול העליונות הגברית בממלכת פרס.
על פי החוק שנחקק הגבר הוא השולט ושפתו היא המדוברת בביתו. הבהילות שבה מתבצעת החקיקה האנטי פמיניסטית והנימוקים לקביעתה מראים שהגברים בממלכת פרס הרגישו מאוימים על ידי הנשים ונקטו צעדים חוקתיים כדי להחליש את מעמד הנשים ולהבטיח את המשך השליטה המוחלטת שלהם על הנשים.

אסתר – מקבלת את דין התנועה

למה הסכימה אסתר לבוא במקומה של ושתי? והרי הייתה צריכה להזדהות עם ושתי ודרכה שהרי ושתי הייתה אישה מוסרית, אישה בעלת עקרונות. המגילה מציינת במפורש שאסתר נלקחה בעל כורחה, ולא יכלה להתנגד או לברוח, כפי שנכתב: "ותלקח אסתר". (פרק ב' פסוק 8).
אסתר מצליחה למרות היותה סבילה. היא מרשימה את כולם והכול מזדרזים לשרת אותה. בראשית דרכה נשמעת אסתר להוראותיו של מרדכי, "לא הגידה אסתר עמה ומולדתה" – לא אמרה שהיא יהודיה בגלל שמרדכי אמר לה. אין לה שיקול דעת, היא סבילה, מרדכי אמר והיא מצייתת. היא מצייתת גם להגי, סריס המלך אחשרוורוש, שומר הנשים הנוטה לה חסד מיוחד. היא בוטחת וסומכת על עצתו גם לפני כניסתה אל המלך. 

אסתר היא בתחילה ח

סרת ביטחון, דמות הניתנת למרות הגבר באופן מוחלט. בכל זאת עצמאותה ניכרת בכך שהיא עושה את רצונו של מרדכי ולא את רצון המלך, גם לאחר שנבחרה להיות מלכה. לאחר שנה של טיפוח וטיפולי יופי נכנסת אסתר אל המלך ומרשימה גם אותו. אסתר נבחרה להיות המלכה במקום ושתי. היא נבחרה לא בגלל אישיותה, אלא בגלל יופייה. בחירתה של נערה יהודיה שמתחפשת ללא יהודיה מסתירה את שמה זהותה ומצליחה. סיפור סינדרלה.

על הקשר בין המלך למלכה בראשית נישואיהם לא מסופר דבר. היה זה קשר תפקודי בלבד. המלכה מחכה לקריאתו של המלך. מעמדה נחות כמו שאר הנשים. אפילו לבוא אל המלך בלי רשות אין המלכה רשאית, ואם בכל זאת תעז להופיע בפני המלך היא מסכנת את חייה. אסתר יושבת בארמון ולא מודעת למתרחש מבחוץ. מרדכי מבקש מאסתר לפעול אצל המלך לביטול גזרת המן להשמיד את כל היהודים. הוא רואה בה שותפה מלאה להצלת העם היהודי. אסתר מהססת היא ממעיטה בערכה ובכוחה למול המלך, שאין לה השפעה עליו. היא לא רואה את עצמה בתפקיד מדיני לאומי - כשתולה מדינית. אין לה גם תודעה של שדולה מינית. מבחינתה, היא נבחרה רק להיות מלכה.

רעיון השדולה המינית נאמר במפורש בדבריו של מרדכי "אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר... ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (פרק ד' פסוק 14). בסופו של דבר רווח והצלה יעמדו לעם היהודי בזכות התמסרות אסתר לאחשוורוש.
מוטיב ההתמסרות של האישה העברייה לנכרי להצלת העם היהודי הוא מוטיב שחוזר במקרא. למשל: אברהם מוסר את שרה אשתו לפרעה כדי להציל את עצמו, יעל וסיסרא ועוד.
אסתר עושה כקודמותיה בלי ידיעתה, אך מרדכי יודע ולכן הוא אומר לה "אם לעת כזאת הגעת למלכות" כלומר בשביל זה הגעת למלכות. זהו סיפור ניצחון בעזרת גופה של אישה.
בסופו של דבר אסתר נענית לקריאתו של מרדכי ומאותו הרגע כל היוזמה עוברת אליה. היא לבדה מתכננת ומבצעת את כל המהלכים. אסתר נוטלת יוזמה לידיה, מצווה ופועלת באורח עצמאי. חל מהפך ביחסים בינה ובין מרדכי. מרדכי מקבל את מרות אסתר ומבצע מה שאסתר מצווה עליו. אסתר עושה את המוטל עליה בזריזות, באומץ לב ובתחבולות. היא דורשת ממרדכי לכנס את היהודים ולערוך צום המוני.

אסתר מסכנת את עצמה, עושה מעשה אמיץ שיכול לעלות לה בחייה. היא נכנסת למלך בלי שנקראה. היא שוברת את השגרה האגוצנטרית שלה ומכאן ואילך הופכת לדמות פעילה ומפעילה אחרים.
התכסיס המתוחכם אותו נוקטת אסתר הוא יצירת מתח אישי בין המלך לבין המן, שיביא בסופו של דבר להפלתו של המן וביטול גזירתו. היא מטעה את המן ומזמינה אותו פעמיים למשתה עם המלך. המלך מתפלא על הקשר בין אסתר להמן, המוזמן לכל המשתאות שעורכת אסתר. המלך יודע שאנשים שרצו להפילו התחברו אל נשותיו מכאן ברור מדוע נדדה שנת המלך. היא אף מנצלת את אהבת המלך אליה ומפעילה עליו את קסמיה הנשיים.

לאחר ניצחונה במאבק מול המן עולה השפעתה בחצר המלך. מוכנותה למסור את נפשה למען הצלת העם בלתי מוגבלת. כדי להדגיש את מסירותה למען עם ישראל היא מכריזה שלא טובתה האישית לנגד עיניה, אלא טובתם ושלומם של בני עמה. אחשוורוש מושפע מנחישותה הוא משתף אותה במספר ההרוגים בשושן. אסתר דורשת יום טבח נוסף בשושן.

המלכה היהודיה גדלה עם התפקיד הרם. היא פעלה כמנהיגת ישראל בשעת משבר בחכמה, בתקיפות ובמסירות. אישיותה באה לידי ביטוי מלא בתכנון דרכי ההצלה ובביצוע.
דמותה מתפתחת מנערה צעירה חלשה כנועה וצייתנית למלכה חזקה, המנצלת את נשיותה כדי להשפיע על המלך ולהשיג את מטרותיה המדיניות.
אירועי המגילה ושימורם בתודעת העם לדורות קשורים לדמותה של אישה בעלת מעמד חשוב בתוך עמה – אסתר המלכה.

_________________________________
יונה אהרונוביץ, מנהלת אורט תנ"ך, אורט ישראל