לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, ניתנת עכשיו (דווקא בעת המחאה החברתית) הזדמנות לשנות את סגנון השיח שלו עם העם.
הנחת העבודה שלי היא שראש הממשלה הוא אדם בעל חזון, ראייה ארוכת טווח, כושר ניתוח מצבים מורכבים, יכולת קבלת החלטות באופן מושכל, ורצון להנהיג את מדינת ישראל ועמה לעתיד טוב יותר. השאלה הנשאלת אם כך היא מדוע, באופן עקבי, נראה כי ראש הממשלה אינו ניחן בתכונות אלה אלא דווקא בהפוכות להן? אחד ההסברים שלי לעובדה זו היא צורת התקשורת של ראש הממשלה עם העם בישראל: במקום להיות בדיאלוג מתמשך עם העם, שבו ישתף אותנו בעקרונות הדרך שבה הוא הולך (כאמור, הנחת העבודה היא שיש חזון), אנו שומעים את בנימין נתניהו רק בעת משברים.

בואו נדמיין מצב שבו אחת לחודש ראש הממשלה מדבר עם העם (בכל פורום המוני שימצא לנכון), ובדבריו אלה, מציג ומסביר מניעים, מגמות, תכנון עתידי ותהליכי קבלת החלטות. לא רק ששיח כזה היה מחייב חשיבה מעמיקה, תכנון, ובחינת נקודת מבטם של כל איש ואישה בישראל, הוא היה משדר גם מחויבות ואחריות, ואת קיומה של הנהגה שיודעת לאן היא מובילה, גם אם לא מסכימים עם הכיוון. בין כל שני שיחים חודשיים מסוג זה, ראש הממשלה היה מאזין לתגובת העם ומתייחס אליה בשיח הבא בתוך קווי המתאר של חזונו.  

שיח חודשי כזה, שתושקע בו חשיבה כמו זו שהושקעה בנאום ראש הממשלה בפני שני בתי הנבחרים האמריקאים לפני כשלושה חודשים, שהעביר מסר ברור, ושקל היה להבחין בהקפדה על כל מילה שהופיעה בו, היה מזכה את ראש הממשלה במשוב מכובד כמו זה שקבל מקהל ששמע נאום שכבד את שומעיו.

שקיפות זו לא תתקבל תמיד בברכה על-ידי כולם, היות ותמיד יהיו כאלה שיפסידו מהעובדה שראש הממשלה מצהיר על כוונות ומחויב להן, ולפיכך, לא יכול י

ותר להיות נתון יותר ללחצים של תת-קבוצות באוכלוסיה. אבל, בו בזמן, רוב העם ידע כי פעולות ראש הממשלה מבוססות על חזון ונובעות ממטרה אותה הוא שואף להשיג. כל מנהיג/ה יודע/ה שגם כאשר מופגנת התנגדויות לפעילות מסוימת, אם הרציונאל שמאחוריה מוסבר ונראה כי הוא הגיוני, שקול והגון, קל לעמוד איתן מאחוריו תוך הפגנת פתיחות לשמוע את הקהל ובצוע שינויים תוך שמירת החזון והדרך.
בו בזמן, הצגת פתרונות מיידיים ללא הסבר כיצד הם מהווים חלק מתוכנית ארוכת טווח ותוצאה של חשיבה מעמיקה והיקפית, יוצרת דווקא תחושה של זלזול בעם. הם משקפים תפיסה שעל פיה העם אינו מבין הסברים המתייחסים לעתידו, וכי הצגת מספר פתרונות, מבלי להציג את הרציונאל עליו הם מבוססים, תרצה את העם ותפסיק את מחאתו. יתר על כן, העובדה שפעולות אלה מוצגות רק בעיתות משבר, גם אם הן חלק מתכנון ארוך טווח, נראות לא אחראיות.
פתרונות מיידיים גם אינם מסוגלים לפתור מצבים מורכבים כמו אלה בהם אנו עוסקים כעת, ולמעשה, רק מעצימים את תחושת חוסר האחריות של הממשלה; לחילופין, העם היה רוצה לשמוע כיצד פתרונות אלה מהווים חלק מסדר יום שלם שאינו כפוף ללחצים עכשוויים. הצגת הדרך, החזון, העתיד, חשובה כרגע הרבה יותר מהפתרונות; מהחזון יהיה ברור גם כיצד הפתרונות המוצעים יתנו מענה למכלול הנושאים הנמצאים עכשיו על סדר היום הציבורי.

ראש הממשלה יכול לראות במחאה הנוכחית הזדמנות להתחיל ולדבר עם כל העם באופן קבוע; מנקודת מבטו של העם, שיח כזה ישקף מנהיגות ולא חולשה.

________________________________________
הכותבת היא חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. ניתן ליצור עימה קשר בדוא"ל.