אף אחד לא רוצה להיות שר האוצר, זאת הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות". "רק לא אוצר, חס ושלום. בתקופה שמובטלים עלולים לצאת לרחובות תפקיד כזה הוא חיסול ממוקד, רק מתאבד יסכים לקחת את זה". מה אגיד לכן, לשתות כוס קפה עם כותרת כזאת זה לא משהו.
זה הזכיר לי את תשדיר הבחירות מעורר המחלוקת של "פי", לא רק שאתם משתינים עלינו, אבל למה מהמקפצה. פוליטיקאים יקרים לא רק שאתם דואגים רק לכסא שלכם, אלא שאתם אומרים את זה בקול רם.
ומה צופן העתיד? הוא ממש לא נראה ורוד. הפגנות של מובטלים, בלגן. כמה טוב לדעת שבמצב הכלכלי הקשה במשק אין אף אחד שמוכן לקחת אחראית.
בהמשך אני קוראת שעמותות סיוע קורסות ואין להן כסף. מצד אחד ליבי יוצא אל עמותות הסיוע שעושות עבודת קודש. מצד שני בל נשכח שהצורך בעמותות אלו נובע מכך שהממשלה לא מסייעת לאזרחים הנצרכים.
תופעה: ילדים להורים במצוקה כלכלית, בעיקר מהצפון כותבים לעמותות ומבקשים סיוע מזון, זועקת כותרת."חולים ויולדות גנבו מזון הביתה", זועקת כותרת נוספת.
קשה לי להבין כיצד עם שנרתם כל פעם לסייע לחלשים בחברה, בוחר כל פעם במנהיגים ששמים עליהם קצוץ.
ואם נמשיך באותה נימה של נבחרים....."סליחה טעיתי", היא הכותרת של כתבה נוספת שצדה את עיני.
מפקד חיל הים, שמוזכר שהוא נחשב לקצין קשוח ומוערך מאוד בצה"ל, נתפס מעשן סיגר, שותה לא מעט אלכוהול וסביבו רקדו בחורות חשופות שמועדון חשפניות "מושקע", לא סתם מועדון בתל-אביב.
בעל המועדון שטוען שהוא שומר על דיסקרטיות מרגיע את כולנו: " אם היו יודעים מי מגיע לכאן, היו עושים על זה תוכנית פופוליטיקה שלמה".
ומה יש למפקד חיל היום לומר? כמו כל ילד קטן וקשוח הוא אומר סליחה טעיתי "אני לא מבלה במקומות כאלה" ???
מי שתפס טרמפ על הסיפור הזה הוא בעל המועדון שדאג למסור פרטים נרחבים על המקום וזכה לא ברור למה בפרסום חינם. "יש לי כ-20 רקדניות....עשר מופיעות בכל ערב. יש כוריאוגרף שמנחה אותם . זה מקום מקצועי...הרקדניות/חשפניות מתחילות את הופעתן במועדון שכל קירותיו שחורים בריקוד על במה מוקפת מראה כשהן לובשות ביקיני.....". כרטיס הביקור של המועדון מפורם בעיתון עם הסלוגן "המקום להגשמת חלומות רטובים".
ועכשיו הכול ברור לי. זוכרות את מפקד חיל הים? מן הסתם יש לו חלומות רטובים... הוא כל הזמן בים...אז מה הפלא שהגיע למקום הנכון.
וכשמצאתי נקודת אור אופטימית, אפשר להמשיך את היום. חשבו חיובי.