פסטיבל הסרטים חיפה ה-27 יתקיים בסוכות בחיפה בין התאריכים 13-22.10.11. הקרנות הסרטים ואירועי הפסטיבל יתקיימו בבתי הקולנוע, אומות ומוקדים מיוחדים ברחבי חיפה  סינמטק חיפה, אולםבפסטיבל הסרטים חיפה יוצגו השנה 150 סרטים חדשים, 73 סרטים ישראלים ויגיעו כ-300 אורחים נציגי ענף הקולנוע הישראלי והבינלאומי.
בפסטיבל הסרטים חיפה 2011 יתקיימו מספר תחרויות: תחרות עוגן הזהב, תחרות סרטים עלילתיים ממדינות אגן הים התיכון, ביניהן מדינות צפון אפריקה. תחרות הקולנוע הישראלי לסרטי עלילה באורך מלא, סרטי תעודה, דרמות טלוויזיה וסרטים קצרים.
במהלך הפסטיבל יתקימו אירועי קולנוע וטלוויזיה מיוחדים, ביניהם: כנס מקצועי, בינ"ל לטלוויזיה וקולנוע הכנס לפיצ'נג ופיתוח דרמות וסרטי קולנוע ועוד.
ברחבת הפסטיבל וברחבי העיר  יתקיימו אירועי חוצות רבים כמו: יריד אמנויות, מופעי חוצות ואירועי מוסיקה חיה, הקרנות סרטים תחת כיפת השמיים הפתוחות לקהל הרחב.
בפסטיבל נערכות הקרנות בכורה של סרטים עלילתיים ותיעודיים מ-40 מדינות. לרוב הקרנות יגיעו בהקרנות במאים, מפיקים ושחקנים של הסרטים שיפגשו את הקהל.

סרטים בפסטיבל הסרטים חיפה 2011

לוח סרטי הפסטיבל

משחקי שלטון - The Ides of March
הימים האחרונים של מרוץ מקדים בבחירות לנשיאות ארה"ב הם הרקע לסרטו המרתק של ג'ורג' קלוני. כאשר מזכיר העיתונות של מסע הבחירות (ריאן גוסלינג) מוצא עצמו מעורב בסקנדל פוליטי שמאיים על עתידו של המועמד עבורו הוא עובד (ג'ורג' קלוני), הוא מוצא עצמו בלב פרשיה מורכבת של סקס, אמביציה, נאמנות, בגידה ונקמה.
יותר מכל שחקן אמריקאי אחר בדורו, ג'ורג' קלוני ניחן בכריזמה ובנוכחות שמזכירים את תור הזהב של הוליווד. לכך מצטרפים עומק ומורכבות, יכולת ביטוי ומעורבות בענייני היום, שהופכים את הבחירה שלו לגלם מועמד פוליטי עולה למזמינה וטבעית לחלוטין. אבל קלוני, שכבר הוכיח שהוא לא פחות מיומן מאחורי המצלמה, לא מסתפק בכך. הוא גם כתב ומביים את הסרט, ורושם פרק נוסף בקריירה מגוונת ומרתקת. בתמורה הוא זוכה למשחק מצוין מצוות נוצץ של כוכבים בראשות ריאן גוסלינג. הסרט גדוש בתובנות מרתקות לגבי המערכת הפוליטית והטבע האנושי, והמסר שלו רחב הרבה יותר מן הזמן והמקום בהם הוא מעוגן.
ג'ורג' קלוני נולד בלקסינגטון שבקנטאקי ולמד תקשורת. קלוני, אחד מבכירי שחקני הוליווד, זכה באוסקר לשחקן משנה עבור תפקידו בסרט "סוריאנה" (2005). "משחקי שלטון", סרטו הרביעי כבמאי, היה סרט הפתיחה של פסטיבל ונציה 2011.



ארה"ב 2011
בימוי: ג'ורג' קלוני
תסריט: ג'ורג' קלוני, גרנט האסלוב, בו ווילימון, עפ"י המחזה של בו ווילימון
משחק: ריאן גוסלינג, ג'ורג' קלוני, פיליפ סימור הופמן, פול ג'אמטי, מריסה טומיי, ג'פרי רייט, אוון רייצ'ל ווד
98 דקות, אנגלית, תרגום לעברית

הסרט הנמכר ביותר בעולם - The Greatest Movie Ever Sold
מורגן ספרלוק, היוצר הפרובוקטיבי שעומד מאחורי "לאכול בגדול", חוזר עם מסה קולנועית חריפה ומשעשעת על עולם הפרסום במדיה וגם הפעם יש לו טריק מקורי. ספרלוק רצה לבדוק את הנושא החם של פרסומת סמויה בסרטים, והחליט שהוא יכול לגייס את כל מיליון וחצי הדולרים שהוא צריך כדי לעשות סרט מ... פרסומות סמויות. הוא הופך את תהליך המימון לסרט לתוכן עצמו.
אנחנו חיים בעולם שבו אי אפשר ללכת ברחוב מבלי שמישהו ינסה למכור לך משהו, ונדמה שהחוויה האנושית בכלל (והאמריקאית בפרט, על פי הסרט) כבר נקנתה על ידי איזה תאגיד. מורגן ספרלוק לוקח אותנו למסע מטורף אל מחלקות השיווק והפרסום של אמריקה, מסע שמתעד את דרכו של ספרלוק מיוצר אתי למי שמוכן למכור את נשמתו למרבה במחיר. התוצאה היא סרט חתרני, קומי, חכם ומטריד על העולם בו אנו חיים, עולם שהכל בו עומד למכירה.
מורגן ספרלוק נולד במערב וירג'יניה בשנת 1970 והוא במאי תעודי, הומוריסט, מפיק טלוויזיה, תסריטאי ועיתונאי. בשנת 2004 ספרלוק זכה לפרסום בינלאומי ושפע של פרסים (כולל מועמדות לאוסקר) עם סרטו התעודי הראשון "לאכול בגדול", שבו הוא הקריב את גופו כדי להתעמת עם התפריט של מקדונלדס. הוא גם הפיק וכיכב בסדרת הריאליטי "30 ימים".



ארה"ב 2011
בימוי: מורגן ספרלוק
תסריט: ג'רמי צילניק, מורגן ספרלוק
משתתפים: מורגן ספרלוק, ברט ראטנר, נועם חומסקי, ראלף ניידר, קוונטין טראנטינו, רוברט וויסמן, דונאלד טרמפ
90 דקות, אנגלית

מוות בוונציה - Morte a Venezia
גוסטב פון אשנבאך (בוגארד), מלחין גרמני מזדקן, מבקר בוונציה והוא על סף התמוטטות פיסית ומנטלית. הוא נאכל על ידי הפחד שאיבד את היכולת להרגיש, ומוצא עצמו מוקף ביצורים בורגנים וגסי רוח. לפתע הוא מבחין בנער בלונדיני ויפה תואר בשם תדיאו, שנמצא בחופשה עם אמו ואחיותיו. והולך שבי אחרי האידאל של יופי קלאסי שהוא מייצג.
אהבתו של לוקינו ויסקונטי (1906-1976) למפגני ראווה ולפנורמה היסטורית מוצאת ביטוי מלא כאשר הוא מעבד למסך את הנובלה של תומס מאן, "מוות בוונציה". ויסקונטי חוזר אל הפאר וההדר של ילדותו ונפרד מן העולם של אליטיזם וזכויות-יתר בו גדל. ההופעה המרגשת והמדויקת של בוגארד, הצילום היפהפה, ההקפדה חסרת הגבולות על כל פרט בשחזור המראה והאווירה של התקופה, חוברים כולם ליצירת עדות רבת-עוצמה של מקום וזמן. ויסקונטי מוסיף עוד נדבך בעזרת הסימפוניות של מאהלר (שרבים רואים בו את ההשראה לדמותו של אשנבאך) והצלילים הנוגים הופכים את הסרט לרקוויאם לחיים. התוצאה היא משל בארוקי רב יופי ועוצמה, קלאסיקה קולנועית אמיתית.
"מוות בוונציה", שיתוף הפעולה השני של דירק בוגארד עם לוקינו ויסקונטי אחרי "הארורים", הוא הסרט שביסס את המוניטין שלו כשחקן אירופי ובינלאומי.



איטליה 1971
בימוי: לוקינו ויסקונטי
תסריט: לוקינו ויסקונטי, ניקולה בדלוקו, עפ"י הנובלה של תומס מאן
משחק: דירק בוגארד, ביורן אנדרסן, מריסה ברנסון, סילבנה מנגנו
128 דקות, אנגלית ואיטלקית, תרגום לאנגלית

שובבות - She Monkeys
אמה בת ה-15 מתקבלת לנבחרת רכיבה אקרובטית על סוסים. קסנדרה, אחת הרוכבות, לוקחת אותה תחת חסותה ואמה לא יכולה שלא להתרשם מן החן הטבעי והבטחון העצמי שלה. היא תעשה הכל כדי להבין את חוקי המשחק, למצוא את מקומה, ועד מהרה גם קסנדרה מוצאת מה להעריץ באמה. השתיים הופכות לידידות, אבל הידידות ביניהן בעייתית מלכתחילה כששתיהן נאבקות על עמדה בכירה בקבוצה. הנאמנות הופכת למטבע זולה, הקווים נחצים, וכוחה המשכר של השליטה מערער את הנערות.
סרט הביכורים של ליסה אשן משחק עם הכללים שמכתיבים התנהגות אנושית, עם מה שמותר ואסור לנערות צעירות, עם הטאבו הכפול של אלימות ומין מול תמימות הנעורים. הסרט הופך את החוויה הנאיבית לכאורה של גיל העשרה לקרקע פוריה של ברוטאליות ויריבות. הבימוי הנטורליסטי, הדימויים המעוררים, המשחק המצוין, חוברים יחד ליצור עולם שבו בעלי החיים הם אולי הידידים האמינים היחידים.
ליסה אשן היא בוגרת בית הספר הלאומי לקולנוע של דנמרק. היא זכתה לתהודה רבה בזכות סדרת מודעות פרובוקטיביות לטמפונים בשם "דפוק את האנס". בנוסף ביימה סדרת דרמה לטלוויזיה הדנית, למדה בבית הספר המלכותי לאמנויות ועבדה בתיאטרון. "שובבות", סרטה הארוך הראשון, זכה בפרס הסרט הנרטיבי הטוב בפסטיבל טרייבקה 2011, בציון לשבח בפסטיבל ברלין 2011 ובפרס הסרט הנורדי הטוב בפסטיבל גוטברג 2011.

שבדיה 2011
בימוי: ליסה אשן
תסריט: ליסה אשן, ג'וזפין אדולפסון
משחק: מתילדה פראדייזר, לינדה מולין, איזבלה לינדקוויסט, סרגי מרקוסב, אדם לונדגרן
84 דקות, שוודית, תרגום לעברית ואנגלית

מחר יהיה טוב - Tomorrow Will Be Better
פטיה, וסיה וליפה הם שלושה ילדים קטנים. יתומים, חסרי בית, הם נודדים בחורף הרוסי הצונן כרוחות רפאים, עושים את דרכם מעיר לעיר, מנסים לשרוד. הם גונבים מזון או מתקיימים מצדקה של זרים, קופצים על רכבות או עוצרים טרמפים, ולעיתים צועדים ביער. ועדיין, כדרכם של ילדים, הם משתובבים, מוצאים הנאה במקומות לא צפוים. מה שמחזיק את השלושה הוא החלום על מחר טוב יותר, והם עושים את דרכם לגבול הפולני בתקווה למצוא שם מקום שיוכלו לקרוא לו בית.
שלושה ילדים קטנים מגישים הופעות בוטחות להפליא ועוזרים להפוך את הסרט לנס קולנועי קטן של איפוק וצניעות, שיר הלל לכוחה של התמימות. הסרט צולם בצפון מזרח פולין בידי בעלה של הבמאית, והצילום המרהיב עוד עוזר לנו לראות מבעד לעיניהם של הילדים את העתיד הטוב יותר שממתין להם מעבר לקשת.
הבמאית הפולניה הנודעת דורותה קדזירזבסקה נולדה בלודז' בשנת 1957 ועבדה מגיל צעיר עם אמה הבמאית. קדזירזבסקה למדה קולנוע במוסקבה ובלודז' וביימה ארבעה סרטים קצרים לפני שזכתה להכרה בינלאומית עם סרטיה הארוכים. "מחר יהיה טוב" זכה בפרס הסרט הטוב במסגרת 'דור 14 פלוס' ובפרס השלום בפסטיבל ברלין 2011.
פולין/יפן 2011 פולין/יפן 2011

בימוי: דורותה קדזירזבסקה
תסריט: דורותה קדזירזבסקה
משחק: אולג ריבה, יבגני ריבה, אחמד סרדלוב, סטאניסלב סויקה, זיגמונד גורודובינקו
117 דקות, רוסית ופולנית, תרגום לעברית ואנגלית

פריחה מאוחרת - Late Bloomersצרפת/בריטניה/בלגיה 2010
אדם (וויליאם הרט) ומרי (איזבלה רוסליני) נשואים כבר שלושים שנה. הם שרדו יפה את מהמורות החיים, גידלו שלושה ילדים, ונדמה שעכשיו הגיע הזמן להרגע קצת ולהנות מהשקט. כאשר מרי סובלת מאובדן זכרון זמני, היא מתחילה לחשוש מאלצהיימר, ולפתע מרגישה את כל שישים שנותיה ומבינה שהיא ז-ק-נ-ה. היא די מבהילה את כולם כשהיא מתחילה להערך ברצינות לשלב החדש הזה, מתקינה מעקה בטחון בחדר האמבטיה, מתחילה לחפש לעצמה פעילות התנדבותית. אדם לא נשאר אדיש, מודע גם הוא לגיל המתקדם, אבל מגיב בצורה קונבנציונלית יותר למשבר ונחוש להשאר צעיר. הוא לוקח על עצמו פרויקט גדול במשרד הארכיטקטים בו הוא עובד והוא כמובן מחפש ביתר מרץ את חברתן של נשים צעירות. כשכל אחד מהם מושך לכיוון אחר, הסדקים בחיי הנישואין של אדם ומרי הולכים ומתרחבים, ואפילו הילדים מבינים שההורים בבעיה.
ג'ולי גאברס, בתו של הבמאי קוסטה גאברס, למדה ספרות ומשפטים. אחרי סיום לימודיה עבדה כעוזרת במאי באיטליה ובצרפת, בסרטיו של אביה ובסרטיהם של במאים כמו רוברט אנריקו וז'אק נולו. בשנת 1998 ביימה את סרטה הקצר הראשון ואחריו ביימה סרט תעודה וכמה כתבות מגזין עבור ארטה. בשנת 2006 ביימה את סרטה הארוך הראשון. זהו סרטה השני.



בימוי: ג'ולי גאברס
תסריט: ג'ולי גאברס, אוליביה דזאה
משחק: וויליאם הרט, איזבלה רוסליני, דורין מנטל, קייט אשפילד, אדריאן מק'ארדל, ג'ואנה לאמלי, סימון קאלו
88 דקות, אנגלית, תרגום לעברית

בדואים – Bedouin
ריטה מגיעה מאוקראינה לסנט. פטרבורג כדי לשמש כאם פונדקאית עבור

זוג הומוסקסואלים. הם הבטיחו לה סכום נאה של כסף ועד מהרה אנחנו מגלים בשביל מה היא צריכה אותו. בתה נסטיה חולה בלוקמיה והיא תעשה הכל כדי לגייס את הכסף עבור טיפולים ותרופות. אבל כמו כל האנשים האומללים שנאלצים להתפשר כדי לשרוד, ריטה מגלה שהצרות שלה לא נגמרו. הכסף המובטח לא מתממש והיא צריכה להמשיך ולהתפשר על הכבוד העצמי והאנושיות שלה כדי לעזור לבת.
איגור וולושין, שסרטו הקודם היה קולאז' פוסט מודרני, מפתיע הפעם עם מלודרמה קלאסית, מטאפורה שמגנה את הכרך המודרני כסביבה שהורעלה על ידי תאוות בצע ורקבון מוסרי. דרך סיפורה של אם שנחושה להציל את בתה הוא בוחן את מצבה של אשה שלכודה בסביבה עוינת ברוסיה המודרנית וכל מה שמחזיק אותה הוא הנחישות לא להכשל. בהגשמת החזון שלו נעזר הבמאי בהופעה מרשימה במיוחד של אולגה סימונובה.
איגור וולושין נולד בסוואסטופול בשנת 1974 והוא בוגר המכון לתיאטרון של ירוסלאבל והמכון הרוסי לקולנוע VGIK במוסקבה. אחרי שורה של סרטים קצרים מרשימים ועטורי פרסים וכמה סרטי תעודה, ביים וולושין בשנת 2008 את סרטו הארוך הראשון, חזון סוריאליסטי על רקע סצנת הסמים של סט. פטרבורג. זהו סרטו הארוך השלישי.

רוסיה 2011
בימוי: איגור וולושין
תסריט: איגור וולושין
משחק: אולגה סימונובה, מיכאיל יבלאנוב, סרפימה מיגיי
90 דקות, רוסית, אנגלית וערבית, תרגום לאנגלית

סוף הסתיו - Late Autumn
כאשר אנחנו פוגשים את אנה, היא משוטטת ברחובות סיאטל, פניה חבולות, בגדיה קרועים. עד מהרה אנחנו לומדים שהיא הרגה את בעלה האלים באקט של הגנה עצמית. שבע שנים אחר-כך אנה מרצה את העונש כשהיא מקבלת שיחת טלפון מאחותה. אמה נפטרה והיא מקבלת חופשה של יומיים לשוב לסיאטל כדי להשתתף בלוויה. האוטובוס עומד לצאת לדרך כשנוסע אחרון עולה. בחור צעיר ונאה, לבוש היטב, בשם הון. לבחור השרמנטי אין די כסף לשלם עבור הכרטיס, והוא מבקש מאנה להלוות לו שלושים דולר. היא מסכימה, אך באי רצון. זו תהיה אולי תחילתה של ידידות מופלאה.
"סוף הסתיו" הוא סיפור מלבב על שני אנשים חריגים בשולי החברה שמוצאים אהבה כנגד כל הסיכוים. הסרט ספוג בחלומות, פאתוס ויופי, והוא נע בין בדידות ותקווה זהירה בעולם שבו האשליה נדמית חזקה מן המציאות. השחקנית הסינית טאנג וויי (תשוקה, זהירות) והשחקן הקוריאני יון בין נהדרים שניהם כאנשים שחוששים ליצור קשר אך משתוקקים לו בו בזמן.
קים טיי יונג הוא במאי, שחקן ותסריטאי דרום קוריאני שקנה לו שם בזכות דרמת האנסמבל "קשרי משפחה" ומותחן האימה "ממנטו מורי". בנוסף לבימוי סרטים, קים עוסק במגוון של פרויקטים מהנחיית תכנית טלוויזיה בנושא קולנוע דרך בימוי מחזות וסרטי תעודה והופעות אורח בסרטים.

דרום קוריאה 2010
בימוי: קים טיי יונג
תסריט: קים טיי יונג
משחק: טאנג וויי, יון בין
113 דקות, אנגלית, מנדרינית וקוריאנית, תרגום לעברית ואנגלית

סוס אפל - Dark Horse
טוד סולונדז, הבמאי והתסריטאי שאחראי לסרטים טורדי מנוחה כמו "פלינדרום" ו"אושר", חוזר אל הטריטוריה של "ברוכים הבאים לבית הבובות" ומשרטט עוד דיוקן עוקצני, מעוות ומדויק של מעמד הביניים הלבן והשבע על שלל תסביכיו ודאגותיו.
אייב (ג'ורדן גלבר) הוא בטלן בן שלושים ומשהו. הוא עדיין חי בחדר בו גדל בבית הוריו מוקף בבובות אקשן ובאוסף הסימפסונים שלו, כלל אינו מודע לעובדה שהוא עדיין תקוע בילדות ולא מסוגל לתפקד בעולם של המבוגרים. אבא שלו (כריסטופר ווקן) מעסיק אותו במשרד, אבל רוב הזמן הוא גולש באי-ביי, מחפש צעצועים ישנים. אמא שלו (מיה פארו) מגוננת עליו והמזכירה של האב עושה בשבילו את העבודה. יום אחד, בחתונה יהודית, אייב פוגש אישה צעירה בשם מירנדה (סלמה בלייר). זה לא יגמר טוב.
טוד סולונדז: "אני מניח שרציתי לראות אם אוכל לעשות סרט בלי אונס, פדופיליה או אוננות. אני חושב שזה חשוב לאתגר את עצמנו".
טוד סולונדז נולד בניוארק, ניו ג'רזי בשנת 1959. סולונדז הוא במאי ותסריטאי אמריקאי עצמאי ויצירתו, שהוקרנה בהצלחה בארץ, מאופיינת בפן סאטירי אפל, מעורר מחשבה ובעל מודעות חברתית. "סוס אפל", סרטו החדש, מגיע לפסטיבל הישר מן התחרות הרשמית בפסטיבל ונציה 2011.



ארצות הברית 2011
בימוי: טוד סולונדז
תסריט: טוד סולונדז
משחק: ג'סטין ברטה, סלמה בלייר, מיה פארו, ג'ורדן גלבר, דונה מרפי, כריסטופר ווקן
84 דקות, אנגלית, תרגום לעברית

דור P - Generation P
תארו לעצמכם דיקטטורה שמגיעה סוף סוף לקיצה אחרי שבעה עשורים רק כדי לפנות את מקומה לאוליגרכים חמדנים ופרסומאים ציניים. זוהי רוסיה של "דור P", בבימויו של ויקטור גינזבורג, שמעבד למסך את הרומן הסאטירי של ויקטור פלבין.
הסיפור הרוסי העכשווי הזה עוקב אחר באבילן, בעל דוכן שמפלס את דרכו אל עולם הפרסום אחרי שפגש ידיד ותיק שהתעשר דרך אמנות זו של שכנוע ההמונים. באבילן מסגל לעצמו תספורת שמרנית יותר, מצטייד במלתחה חדשה ומתחיל ליצור מסעות פרסום עבור מרלבורו (אנחנו זקוקים לבחור עם כובע קאובוי והרבה אנשים מדוכאים). הוא גם מרומם את המכירות של הארלי דיווידסון עם צילומים אנטישמיים של חסידים על אופנועים (אנחנו לא יכולים לתת לבנים של דויד לרכב על ההארלי שלנו, אנשים רוסים, תתעוררו).
"דור P" נע בטריטוריה שבין קולאז' לקליידוסקופ. כמה מיצירות האמנות הרוסיות המרהיבות ביותר של המאה ה-20 הן קולאז'ים. כמוהן גם כמה מן ההזיות המרהיבות של המאה ה-21, "דור P" למשל.
ויקטור גינזבורג נולד במוסקבה בשנת 1959 והיגר לארה"ב עם הוריו כאשר היה בן 15. הוא למד קולנוע בניו יורק וביים קליפים לאמנים כמו בלינדה קארלייל ולו ריד. בשנת 1994 ביים את סרטו התעודי הראשון, "גן חסר מנוחה", שעורר תהודה בזכות הארוטיות והקשר לסצנות מוסיקת הטראש והאמנות הקונספטואלית בתנועת האוונגרד במוסקבה.



רוסיה/ארה"ב 2011
בימוי: ויקטור גינזבורג
תסריט: ויקטור גינזבורג, דינה גינזבורג, על פי ספרו של ויקטור פלבין
משחק: ולדימיר ייפיפנטסייב, מיכאיל יפרמוב, אנדרי פומין, אולג טקטרוב, סרגי שנורוב
114 דקות, רוסית, תרגום לאנגלית

מעלינו רק השמיים - Über uns das All
כשאנחנו פוגשים את מרתה, החיים שלה נראים לרגע קסומים: היא נהנית מן העבודה, אוהבת את החברים שלה ומעריצה את בעלה, פול. אבל כאשר פול נעלם יום אחד מחייה, החלל שהוא מותיר אחריו חושף חיים סודיים שמרתה כלל לא הכירה, סודות שגורמים לה לפקפק בכל מה שידעה על חייהם יחד. שבורה ואבודה, היא מבקשת נחמה במערכת יחסים עם זר נאה בשם אלכסנדר, גבר שדומה דמיון מטריד לבעלה הנעדר. מרתה קוברת את האבל, את הכאב, מסתירה אותם מן המאהב החדש, מנסה להמשיך בחייה. אבל האם היא באמת אוהבת את אלכסנדר? או שהגעגועים לפול גורמים לה לחפש אותו בכל מקום אפשרי? והאם זה באמת משנה?
יאן שומבורג בוחן את לבה של אשה שמנסה נואשות לאחות את שברי חייה ומגיש סרט ביכורים בוטח שמעלה את השאלה עד כמה אנחנו מכירים את מי שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים טוב מכל.
יאן שומבורג למד תקשורת ויזואלית במחלקה לקולנוע וטלוויזיה בקולג' קאסל לאמנות ובימוי קולנוע באקדמיה לאמנויות בקלן. בשנת 2008 זכה במלגת לימוד בבית הספר לקולנוע אנדריי ויידה בוורשה. אחרי שביים כמה סרטים קצרים עטורי פרסים, שומבורג מגיש כאן את סרטו הארוך הראשון. הסרט זכה בפרס הסרט האירופי הטוב כאשר הוצג במסגרת הפנורמה בפסטיבל ברלין 2011.
גרמניה 2011
בימוי: יאן שומבורג
תסריט: יאן שומבורג
משחק: סנדרה הולר, גיאורג פרידריך, פליקס קנופ, קתרין ווליש
88 דקות, גרמנית, תרגום לעברית ואנגלית

המבט - The Look
הסרט התעודי "המבט" הוא דיוקן אינטימי של התופעה היחודית שהיא שרלוט רמפלינג. הבמאית אנג'לינה מקארונה (שכינתה את הסרט 'דיוקן עצמי דרך אחרים') בחרה ללכת בדרך שונה - במקום לעקוב אחר החיים והקריירה של השחקנית האיקונית, היא שולחת אותה לשוחח על החשיפה, על השדים שרודפים אותה, המוות, היופי, הגיל, התשוקה, הטאבו והאהבה.
שרלוט רמפלינג מנהלת סדרה של שיחות מרתקות עם אמנים, כותבים, צלמים ובמאים שליוו אותה במהלך הקריירה העשירה שלה והפכו לידידים קרובים (אחד מהם, ברנבי סאות'קומב, הוא בנה). בפרק הראשון, "חשיפה", היא נפגשת עם הצלם פיטר לינדברג והוא מצלם אותה עד שהיא מפנה את עדשת המצלמה אליו. אחרי כמה כוסות יין היא אומרת משפט שיכול היה לסכם את הקריירה שלה: "אם אתה רוצה לתת מעצמך משהו בעל ערך, אתה חייב לחשוף את עצמך לחלוטין".
אנג'לינה מקארונה נולדה בקלן בשנת 1965 ולמדה ספרות וקולנוע באוניברסיטה של המבורג. מקארונה, שכותבת את התסריטים לכל סרטיה ומרבה לעסוק בנושאים של זהות ומיניות, ביימה את סרטה הראשון בשנת 1994. סרטיה "לחיות" ו"חשיפה" (בשניהם נשים חזקות בתפקידים הראשיים) הוקרנו בעבר בפסטיבל חיפה. "המבט" הוקרן בבכורה במסגרת קאן קלאסיקס בפסטיבל קאן 2011.

גרמניה/צרפת 2011
בימוי: אנג'לינה מקארונה
תסריט: אנג'לינה מקארונה
משתתפים: שרלוט רמפלינג, פיטר לינדברג, פול אוסטר, ברנבי סאות'קומב, ירגן טלר, פרדריק סיידל
98 דקות, אנגלית וצרפתית, תרגום לאנגלית (לקטעים בצרפתית)

בת יאקוזה לא בוכה - Yakuza's Daughter Never Cries
יוריקו בת ה-10 היא נכדתו היחידה של בוס גדול ביאקוזה היפנית בשם ימאדה. ימאדה מחליט לשלוח את יוריקו לרומא כדי להגן עליה, אך המטוס נאלץ לנחות נחיתת חרום ברוסיה ושומר הראש נעלם. הילדה מוצאת את עצמה לבד בארץ זרה ויודעת שהיא חייבת להיות חזקה. הגורל מזמן לה הזדמנות להציל אסיר נמלט בשם אלכסי, ועל פי הקוד היפני הוא חייב "לשרת אותה כל חייו". יחד הם נמלטים מן המשטרה, מבנדיטים, גנבים, זוג נשוי זועם, נודיסטים וכמובן המאפיה היפנית, כשהם מנסים לחזור הביתה בשלום.
"בת יאקוזה לא בוכה" מוצא את סרגי בודרוב וגוקה אומרובה במצב רוח משועשע. השניים מספרים שרצו לצחוק קצת אל מול הקשיים של החיים והחליטו ליצור את האגדה הקומית, שנראית לעיתים כגרסה סינמטוגרפית של סרט אנימה יפני, ומספקת הזדמנות להשוואות נוקבות בין תרבויות.
הבמאי הנודע סרגי בודרוב נחשף לקהל הישראלי כבר בפסטיבל חיפה 1994 עם "רציתי לראות מלאכים" וזכה לפרסום עולמי כאשר סרטיו "השבוי מן ההרים" ו"מונגול" היו מועמדים לאוסקר.
גוקה אומרובה נולדה באלמאטי בשנת 1968 ולמדה במוסקבה. בשנת 1998 ביימה את סרטה הקצר הראשון. כל סרטיה הוקרנו בפסטיבל חיפה.

רוסיה/גרמניה 2011
בימוי: סרגי בודרוב, גוקה אומרובה
תסריט: סרגי בודרוב, גוקה אומרובה
משחק: צ'יקה ארקאווה, ואדים דורופייב, סרגי גרמש, נאומסה יוסקה
80 דקות, רוסית, יפנית ואנגלית, תרגום לעברית ואנגלית

לוח סרטי הפסטיבל  לאתר פסטיבל הסרטים חיפה