תפילה בתנ"ך
היהדות מדברת הרבה על כוחה של התפילה ועל יכולתה לשנות  או ליצור מציאות חדשה. בתפילת ראש השנה נאמר: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". אם נרצה ללמוד על כוחה של תפילה בימי המקרא, נוכל למצוא בתנ"ך סיפורים על אנשים שתפילותיהם נענו מיד על-ידי אלוהים. אברהם שלח את אליעזר לחפש אישה ליצחק. אליעזר התפלל להצליח לעמוד במשימה, ועוד בטרם סיים את תפילתו הגיעה אל הבאר רבקה, הכלה המיועדת. כאשר משה ביקש עזרה מאלוהים במחלוקת קורח, האדמה מיד פערה את פיה ובלעה את קורח ועדתו. בחנוכת בית המקדש, שלמה התפלל ואלוהים נענה לבקשתו ואש ירדה מהשמיים. חנה לא יכלה ללדת, התפללה לילד במשכן בשילה ובעקבות תפילתה הרתה וילדה את שמואל הנביא.

תפילה וריפוי
כוחה של תפילה נבדקה גם במחקרים רפואיים. קיימים מחקרים שמראים כי חולים אשר נהגו להתפלל או התפללו עבורם, הזדקקו לפחות טיפול רפואי והחלמתם הייתה מהירה יותר. לדוגמה, מחקר שהתפרסם בבטאון אמריקאי בשנת 1990 ונערך בבית חולים בסן פרנסיסקו: מטופלים שהגיעו למחלקת הלב חולקו באופן שרירותי לשתי קבוצות. עבור המטופלים מהקבוצה הראשונה  היו אנשים שהתפללו למענם, 5-7 אנשים עבור כל אחד. הקבוצה השנייה כללה מטופלים שלא התפללו למענם. התוצאות הדהימו את הצוות הרפואי: חולים שהתפללו עבורם נזקקו לפחות טיפולים רפואיים כגון אנטיביוטיקה ושיעורי התמותה היו נמוכים יותר.

הכי קרוב לאלוהים
אומרים שככל שאתה קרוב יותר לאלוהים, כך התפילה צריכה לעבור מרחק קצר יותר והיא נענית במהירות. כיצד אם כן, נתקרב לאלוהים? יש המחפשים להתקרב לבורא עולם באמצעות

הדת ומניחים תפילין על מנת להתחבר יותר לתפילה; יש צדיקים שבאמצעות מעשים טובים ותרומות לקהילה מתקרבים לאלוהות. אך האם באמת צריך להיות אדם דתי כדי להיות קרוב לאלוהים וכדי שתפילותיך יענו?

למי בעצם אנחנו נושאים את תפילותינו? יש הקוראים לו אלוהים, בורא עולם, השגחה עליונה, היקום, או כוח עליון. כל עוד אנחנו מאמינים שיש ביקום כוח כלשהו הרוצה בטובתנו ויכול לסייע לנו, יש למה להתפלל. כיצד בעצם התרחקנו מאלוהים? דתות שונות, ביניהן היהדות והנצרות, יצרו דימוי של אל שופט ומעניש שיש לפחד מפניו. כאשר נצליח לשנות דימוי זה לאלוהות אוהבת ומקבלת, נוכל לשוב ולהתקרב ולתת אמון. לא רק מאלוהים התרחקנו: האדם המודרני המערבי חש עצמו כאינדיבידואל שמנוכר מסביבתו, מנותק משאר הבריאה- הטבע ושאר היצורים החיים. למעשה, במהות, כולנו אחד. אלוהים אינו דמות רחוקה אי שם בשמיים. אלוהים נמצא בכל- בנבט שצומח והופך לעץ, בציפורי השמיים, בדגי הים וגם בנו, בני-האדם. תמיד נוכל לבחור בין לפעול מתוך האגו שלנו, או מתוך ה"אני הגבוה"- החלק בנו שמתחבר לאלוהות. כאשר אנחנו נותנים לאלוהים להיות חלק מאתנו ולפעול דרכינו- כמעט הכל הופך לאפשרי. אנחנו יכולים לבקש הדרכה, לשאול שאלות, לקבל תשובות, ולבקש משאלות. השאלה "האם גורלי נגזר משמיים או שאני קובע את גורלי" מקבלת משמעות חדשה- אתה ואלוהים אחד הם.