מזה כ-10 שנים אני מתלבט בנושא "הפסיכולוגיה של הרפואה הסינית" - תוהה מדוע הוא נושא כל כך מוזנח, שלא בא לביטוי ולא מקבל את המקום הראוי לו.
פסיכולוגיה ורפואה סינית!!! ישאל המקטרג? כן...
השאלה היא לא כיצד מטפל הסיני בכלים שלרשותו ברמה הפיזית: דיקור, צמחים או הקרנת אנרגיה- התומכים כולם בתיעול אנרגיות במרידיאנים. אלא כיצד הוא מטפל בנפש, בכלי הנפש?
אני נזכר במשלחת לבית חולים בשנחאי בה השתתפתי, בה שאלתי את מנהל המחלקה כיצד הם מטפלים בנפש? הוא ענה לי שיש בקצה המסדרון חדר בו הם מטפלים בנפש... אבל בשהייתי, שארכה 3 שבועות לא ראיתי שם נפש חיה. 
אין בכוונתי לפגוע בדרך לימוד הרפואה הסינית בבתי הספר הפרטיים בארץ. הם עושים עבודה מצוינת אלא להוסיף נדבך חשוב שלדעתי הוא כלי עיקרי לטיפול יעיל.
אני חושב שהגיע הזמן לצאת בקול רם ולהצהיר, כן! יש לנו המטפלים הסיניים אוצר של טיפול בגוף/נפש ואנחנו גאים בו. נכון, חלקו נמצא חבוי מתחת לפני השטח, כמו סודות אחרים שהם נחלת  המסתורין של הסיניים. אך לעיתים יש להתעמק ולחקור בנשגב ממך. והגיע הזמן...
אז מי אני שאתיימר להחליט מה ראוי להדגיש בלימודי הרפואה סינית ומה לא?

לנגד עיני תיאוריות מפליגות ומבחנים דקדקניים אותם ירשנו מהסינים על ה- hun וה- po אבל את יישומם בפועל באופן יעיל מעולם לא חשתי. לא שאני נגד דקדקנות, אבל אולי כדאי לשנות במעט את סדרי העדיפות ולהגיד בריש גלי - אנחנו לא בדיוק מבינים מה התכוונו הסינים בפסיכולוגיה שלהם כי מרוב עצים לא רואים את היער. תחושתי היא כי אלו מונחים השייכים לפולחנים מיסטיים מסורתיים שלתקופתם היו מאוד משמעותיים אך לימנו ולמקומנו הם לא רלבנטיים ולכן קשים ליישום. הם נוצרו במציאות שונה מזו של היום ולכן הם דורשים שינוי.
לחלק מכם תהיה חשיבה זו חדשה לגמרי ולחלק מכם יתכן ותצוץ השאלה איך לא חשבנו על כך?
התיאוריה לא נבנתה בחיפזון. היא נסמכת על שילוב של: לימודי קבלה יהודית, לימודי פילוסופיה ופסיכולוגיה, שוטטות ותשאול של יחפנים סיניים ברחבי הפארקים בסין ובקהילות סין במזרח הרחוק, לימוד והדרכת צ'י קונג במהלך מחצית חיים. כל אלו  הובילו אותי לבניית שיטה תוך ניסוי ותעייה אליה הגעתי במרוצת השנים. יישום השיטה בא לידי ביטוי בניסיון רב בדיקור – מסקנתי... טיפול מוצלח  ברפואה סינית מושתת בעיקרו על שיחה. לא התשאול הקלאסי: האם ישנת טוב בלילה? או מה צבע השתן שלך? אלא על שיחה בפועל בעלת מרכיבים של - "הפסיכולוגיה של הרפואה הסינית".

אז בואו נבדוק היסטורית מדוע הפסיכולוגיה הסינית כל כך מטושטשת (לתפיסה המערבית) ומדוע אנחנו עדים: לתשאול מדוקדק, הנותן לנו כלים נפלאים לאבחון של תופעות וסימפטומים, אך שום מילה על כיצד להדריך מטופל פסיכולוגית. לדוגמה: הרופאים הסינים אומרים איך לאבחן את הקשר בין כעס לכבד, אך לא על כיצד לטפל פסיכולוגית בכעס. לא בדיוק... (ישנן שיטות מדיטציה) אבל לא הצעה מפורטת לשיחה נפשית עם מטופל.
לתשובה, לא צריך ללכת רחוק. אלא לשאול כיצד הרמב''ם (שלנו) טיפל בנפש לפני 800 שנה כשהצהיר "נפש בריאה בגוף בריא"? התשובה-  הוא הלך לפי מוסכמות ההלכה היהודית.
באותה גישה נקטו הסינים במהלך הדורות – בצטטם כללי ההלכה של קונפוציוס ותלמידיו. בכוונם לאתיקה חברתית ופרטית.
לפני כ- 100 שנה, בשלהי המאה ה - 19 התחיל להתגבש במערב מקצוע הפסיכולוגיה שאת תנופתו הגדולה קבל מעוד יהודי בשם – פרויד. מאז מצאנו את עצמנו פוסעים בנתיב חילוני שקובע עד היום למרבית האוכלוסייה מוסכמות כיצד להתנהג.
אך מהם מרכיבי הפסיכולוגיה של הרפואה הסינית?

כולנו מכירים את ההיבטים הרגשיים של 5 היסודות או 5 אברי היין:

כבד	כעס
טחול	דאגה
כליות	פחד
לב	להט
ריאות	עצב

אנו לא מכירים את הרגשות המיוחסים לשאר 7 האיברים? הם כתובים אך במרומז.
שנים התלבטתי, התייעצתי עם רבים מהמורים לרפואה סינית ומצאתי שגם הם מתלבטים באותה שאלה. רובם נבוכים להעז ולהציע תרגום משלהם למונחים סיניים סתומים.
אני לא סגור על הגדרה מדויקת, אך בכל זאת מסתמנת תמונה די ברורה של:  מפת נפש האדם,  כפי שראו אותה הסינים הקדמונים ובמרוצת הדורות. הפיכת קודים מסורתיים  של סודות  תרבות סין למתאימים יותר לתרבות המערבית כבר מתרחשת. על כן קודם כל יש למצוא ולהגדיר באופן ברור את כל - 12 הרגשות .
לדוגמה: הרגש המשויך ללב – over joy מוטעה לעניות דעתי.  שמחת יתר כפי שמתורגם מסינית לאנגלית לא מדויק. (והרי רב נחמן מברסלב  אמר "רק לשמוח יש"). משמחת יתר לא מקבלים התקף לב, אבל מ"להט" יתר... כן. לכן, המושג "להט" הולם יותר לפתולוגיה הרגשית של הלב.

שנים התהלכתי סחור סחור לגבש מילון תחושות שנוצר והתפתח עד שהחלטתי ללמדו לעשרות תלמידי במגמה להכשרת מורים לצ'י קונג. מאחר שכבר עזרתי אומץ ללמד אותו, אין סיבה שלא  אשתף אתכם הקוראים ברעיונות אלו. אשמח לקבל מכם משוב לרעיונות ואולי תדייקו ממני.
המבנה, נלקח מהתבוננות ארוכת שנים במסלול

היקפי של מה שמכונה בצ'י קונג: המעגל המיקרוקוסמי המהווה מדיטציה בפני עצמה. 
"המעגל" שמצוי על  גב נתיבי המרידיאנים ה –GV /CV, מציג 12 נקודות הממוקמות עליהם. מידת הרגישות ללחץ על נקודה, מאבחן ומתריע על בעיה פיזית ונפשית באיבר המיוחס לה.
לכל איבר מותאם: שר בממשלה, היבט נפשי (חיובי ושלילי) וצבע המאפיין אותו.
האיברים הם:
 

איבר	תחושה חיובית	תחושה שלילית	צבע	שר
LV	הערכה	כעס	ירוק	בטחון
GB	גמישות	אשמה	טורקיז	משפטים
TH	פתיחות	מופנמות	סגול	תקשורת
PC	אמינות	בגידה	ורוד	חינוך
KD	יציבות	פחד	כחול	אוצר
BL	זרימה	בדידות	תכלת	תחבורה
SI	שיטתיות	בלבול	כתום	אנרגיה
SP	שליטה	להט	אדום	קיסר
HT	הרמוניה	דאגה	צהוב	פנים
ST	יעילות	ניצול	חום	תעשייה
LI	ויתור	פרידה	שחור	חקלאות
LU	קרבה	עצב	כסוף	חוץ

מה הקשר ועל פי איזה קריטריונים נקבעו השרים, הצבעים וההיבטים הרגשיים האלו לאיברים?

איזה סוג טיפול נפשי מתאים, שעל פיו ניתן למצוא הקשרים לרפואה הסינית?
איזה תפקיד משותף (בהקשר הרגשי) יש לפריקארד, המחמם המשולש והמעי הדק (3- השרים המשויכים ליסוד האש) השומרים בקנאות על הקיסר?  מבחינה התנהגותית בחיי היום יום?
כיצד הותאם שר בממשלה לאיבר וכיצד הבחנה זו מובילה להבנה עמוקה יותר של תפקודו הרגשי ?
תשובות לשאלות אלו יזכו למענה בהקשר לתגובותיכם.
על נושאים אלו ועוד אדון בכתבה הבאה,  אם אקבל מכם הקוראים משוב של התעניינותכם!!! ברעיונות מאתגרים אלו. אפשר גם להתכנס לסדנה הדנה בסיבות להתאמת הרגשות לאיברים.
הערה: לנו אנשי הצ'י קונג המונעים מעולמה של תנועה הבוקעת מקודים סינים מעורפלים. חשוב לטפח את הדמיון הנושא אותנו אל מסלול מעוף הדרקון. 
                                                                                       
_____________________________________
סיני הראל, מיסד ומרכז מסלול צ'י קונג להסמכת מורים במכללת וינגייט. מורה צ'י קונג ותיק, הוסמך ברפואה סינית, אקופונקטורה ואמנויות לחימה ביפן במזרח הרחוק. הזכויות שמורות.