הצעת החוק שביקשה לבטל את הזכות לתבוע בגין רשלנות רפואית בהליך אזרחי בבית המשפט, מבקשת לקבוע פיצוי אוטומטי לכל משפחה אשר נולד לה ילד עם מום מולד או גנטי שגורם לנכות קשה מבלי שיהיה הצורך להוכיח כל פגם או מחדל של רופא. לפי הצעת חוק זו לא ניתן יהיה לתבוע כל פיצוי מעבר לכך גם במידה והייתה רשלנות רפואית, בהליך אזרחי.
במדינת ישראל קיימת מערכת משפט מוסדרת ומעוגנת המאפשרת הן הליכים פליליים והן הליכים אזרחיים. בחקיקה זו יש פגיעה חמורה בזכויותיהם הבסיסיות ביותר של האזרחים לתבוע בגין רשלנות רפואית וחריגה מדין.
הצעת חוק זו תערער על סמכותה של מערכת המשפט האזרחית בישראל ותיצור מצב מדאיג בו חרף רשלנות רפואית וחרף עילה לתביעה, לא תהיה כל אפשרות לתבוע בהליכים המקובלים. עניין תמוה המערער או אף מבטל את הלכת ריבלין שנפסקה ממש לאחרונה ובאה לעגן את יכולתם של הורים לילדים בעלי מום לתבוע בהליך אזרחי במקרים כאלו בדיוק.
החשש מפני רשלנות רפואית יצר מעין מנגנון פנימי מבורך – מערכת הבריאות ובתוכה בתי-החולים, קופות החולים, הרופאים ושאר גורמים רלוונטיים, נוקטים במדיניות של משנה זהירות, זאת בין היתר משום הרתיעה מתביעה אזרחית בגין רשלנות רפואית. מנגנון פנימי זה עתיד להיפגע עם חקיקת החוק אשר
עלול להוביל להתנערות המערכת הרפואית מחובת נתינת דין.
צעד מסוכן זה למעשה מספק הגנה מפני תביעות אזרחיות בעניין רשלנות מקצועית – תקדים שנוי במחלוקות לו לא זוכה אף סקטור במדינת ישראל. שום סקטור מקצועי לא זוכה להגנה כזו מפני תביעות אזרחיות- כאשר מוכחת רשלנות מקצועית. עצם העובדה שהרופאים מגובים על ידי הסדרים סוציאליים עלול לפתח תופעה בה רופאים ומערכות רפואיות לא ייקחו אחריות על הכשלים שלהם עצמם. במצב זה הופך הממסד הרפואי ובתוך כך הרופאים, למעין שופטים של עצמם.
החוק מדבר על קרן תיאורטית שבאה לממן את אותו הסדר סוציאלי, אולם כרגע אף לאוצר לא ברור מהיכן תמומן הקרן. לא זו בלבד, שכן בתחילה דובר על פיצוי כספי של 250,000 ₪ אך כרגע ובשל התנגדות האוצר לדבר, מסתמן כי הסכום יהיה נמוך בהרבה. כך למעשה, יוצא כי המנצחות הגדולות של חקיקה זו יהיו חברות הביטוח שיזכו מן ההפקר.
האחראית על ביטול החוק היתה ח"כ אורלי לוי אבקסיס אשר הגישה ערר על הצעת חוק זו מטעם ישראל בתינו באמצעות השרה סופה לנדבר ועל כן הליך הצעת החוק נעצר כעת.