פעמים רבות דובר בעבר על השוני בין מה שאנחנו משדרים לעולם הסובב אותנו בסביבה הוירטואלית של המדיה החברתית לבין הסביבה המוחשית שלנו ה"אמיתית" בחיים עצמם. נשאלת השאלה עד כמה אנחנו אותנטים ונותנים ביטוי לאני האמיתי שלנו בתקשורת שלנו עם חברינו הוירטואלים ברשת. היו מי שתלו את הסיבות לכך בקלות שלנו לבטא את עצמנו באמצעות הכתב, והיו אלו שנטו לייחס את הסיבות לכך דווקא לקלות שלנו ל"התחבא" מאחורי מסך ומקלדת. כך או כך, לא מעטים הם האנשים שכאשר תנהל אתם אינטראקציה וירטואלית האדם שאותו "תכיר" יהיה כזה שהמאפיינים שלו לעתים יהיו שונים כמעט בתכלית מהמאפיינים שיתגלו לך באם תפגש אתו במציאות. עם אותו אדם בדיוק שאתו ניהלת קשר במשך שבועות, חודשים ולעתים אף שנים ברשת החברתית, במפגש מחוץ לכותלי המחשב, פנים אל מול פנים יהיה זה אדם אחר.
האם ניתן לדעת בכל זאת מי הוא האדם העומד מאחורי הפרופיל הוירטואלי שניצב לפנינו על סמך בחינה לא מעורבת של הנתונים שהוא כתב על עצמו ? האם נוכל להסיק מסקנות אמיתיות מהכרטיס שלו או מהאינטראקציות שלו עם החברים והקבוצות בהן הוא משתתף ? הפייסבוק,המהווה את הרשת החברתית הגדולה ביותר הקיימת נכון לרגע זה, כבר לא משמשת רק לצרכים חברתיים של חידוש קשר מהעבר, או שמירת קשר עם הקיימים. היא מכוונת למציאת בני זוג, או אפילו למיון ראשוני על ידי מעסיקים פוטנציאליים. ומאחר וגורלות נקבעים החשיבות של אמינות הבדיקה המוקדמת של פרופילים, והסקה על סמך בדיקה זו היא לא עניין של מה בכך. אז האם אכן קיימת אפשרות להסיק מסקנות על אדם על סמך פרופיל וירטואלי?
מחקר אקדמי מרתק שנערך באוניברסיטת מרילנד שבארצות הברית ניסה לאחרונה להתמודד עם הסוגיה הזו. המחקר נערך על רקע העובדה שבשנים האחרונות הקשר הוירטואלי של אנשים מתחזק באמצעות הרשתות החברתיות הרבות ואילו הקשר במציאות נחלש בצורה משמעותית. המחקר העלה את התהיה עד כמה ממשי הקשר הזה והאם הוא אכן מעיד על האישיות שלנו במציאות. כך למשל בדק המחקר האם הדברים אותם אנחנו מפרסמים בעמוד הפייסבוק שלנו אכן יכולים לתת אינדיקציה לגבי המזג שלנו במציאות, ולחזות איך נגיב לסיטואציות מסוימות במציאות בחיי היומיום. במחקר נסקרו כ – 300 פרופילים של משתמשי פייסבוק במהלך שנה אחת. החוקרים בדקו פעילויות אהובות עליהם כגון תוכניות טלוויזיה, סרטים, מוסיקה, ציטוטים וחברות בארגונים פוליטיים וכמו כן קראו בעיון את הדברים שכתבו בעלי הפרופילים שנבדקו בסעיף ה"אודות" (About Me) שלהם. במקביל לסקירת הפרופיל הוזמנו המשתתפים במחקר גם להיבחן במבחן פסיכולוגי סטנדרטי שנערך בכיתה המודד את חמש תכונו
ת האישיות הבאות, פתיחות להתנסויות, מצפוניות, מוחצנות, נוירוטיות ונעימות. החוקרים אספו את הממצאים שליקטו במחקר מהפייסבוק והצליבו אותם עם ממצאי המבחן הפסיכולוגי שערכו לנבדקים במציאות וגילו עובדות מרתקות המעידים על קשר הדוק בין הפרופיל בפייסבוק לבין האדם במציאות. כך למשל לאנשים שהוגדרו במיבחן הפסיכולוגי על ידי החוקרים כמוחצנים, היו יותר חברים בפייסבוק מלאחרים, אבל מתוכם היו להם קשרים עם מעט אנשים בהשוואה לאלו שהוגדרו כנוירוטיים, כלומר, חבריהם של המוחצנים נטו להכיר אחד את השני פחות מאשר אצל אחרים. אצל האנשים שהוגדרו כנוירוטיים, היו יותר קשרים וחברים שמכירים אחד את השני בתוך מעגל החברים שלהם, ואף תחומי עניין משותפים רבים יותר בין כולם. החוקרים גם גילו כי אנשים עם שמות משפחה ארוכים נטו להיות בעלי תכונות נוירוטיות. על פי המחקר, ייתכן שהדבר נובע מכך שחיים של בעל שם משפחה ארוך, שמאוית על ידי אחרים עם טעויות בדרך כלל, עלולים להוביל אדם להתנהגויות חרדתיות והתפרצויות כעסים מהירות יותר מאחרים. הנבדקים שהוגדרו כנוירוטיים על פי מבחן האישיות, הרבו להשתמש בפייסבוק במילים הקשורות לחרדה כגון "מודאג", "פחד", "עצבים".
אפשר אם כך, לדעתי, לאפיין במידה מסויימת בלבד את האדם על פי התנהלותו ברשת החברתית. וככל הנראה אנשים נוטים בנוסף גם לאפיין את עצמם בדומה למציאות. הפייסבוק מאפשר לאנשים המוגדרים כנויירוטים ומוחצנים לרכוש חברים שבעולם האמיתי סביר להניח היה להם קושי לבצע באותה תדירות. חשוב לציין, כי יש לנהוג במשנה זהירות כאשר משתמשים במדיה החברתית לניתוח אישיות או מאפיינים פסיכולוגים. אמנם הפייסבוק נותן לנו כלים ליצור חתכים סטטיסטים אולם אין במחקרים סטטיסטים אלו להעיד על רבדים שונים באישיותו של האדם. לצערינו חברות רבות משתמשות בנתוני פייסבוק על מנת ליצור פרופיל אישיותי למועמדים לעבודה, לעובדים קיימים ולקולגות. הפייסבוק אמנם מאפשר לנו להשיג אינפורמציה באופן נגיש ומהיר אולם הוא אינו מצליח להעביר תחושות שהאדם מקרין לסובבים אותו, באמצעות שפת גוף ומימיקות הפנים, תנודות הקול של האדם ומאפיינים שניתן לחוש רק בקרבת אותו אדם.
_________________________________________
ד"ר סוזי קגן - יועצת פסיכולוגית בכירה, בעלת תואר Ph.D מאוניברסיטת צפון טקסס שבארצות הברית. בעלת קליניקה לטיפול משפחתי וזוגי, מייסדת ומנכל"ית העמותה לטיפול וקידום המשחק בישראל (עלו"ה).