ניגון נשים

ניגון נשים ע"ש אסתר סטולמן הוא מרכז שפועל לשילובן של הנשים בתרבות היהודית באמצעות לימוד, מפגש, שיח וטקס. המרכז הוא אגף במדרשה שבאורנים.

ב"ניגון נשים" רוצים שנשים תהיינה שותפות, משפיעות ומחדשות של התרבות היהודית והישראלית. במרכז פועלים להעמקת הדיאלוג בין נשים ממגזרים שונים בחברה הישראלית, כדי ליצור חברה מתוקנת שמתקיימות בה בצוותא זהויות מורכבות ומגוונות. התפיסה המנחה את פעילויות המרכז היא שיתופית, פמיניסטית.

רכזות ניגון נשים הן חגית אקרמן ודבורה עברון. האחת חילונית והאחת דתיה, שילוב שיש בו אמירה. פגשתי את שתיהן במדרשה באורנים. מקום פסטורלי, מזכיר קצת את הימים של פעם, ימים בהם דיבורים על ערכים ואידיאולוגיה תפסו יותר מקום בשיח הציבורי.

אקרמן פתחה את השיחה בניחוח נוסטלגי וסיפרה על הימים הראשונים של המדרשה, שהיא מרכז חינוכי הפועל לחידוש החיים היהודיים בארץ. את המדרשה הקימו לפני כ-22 שנה חברי קיבוצים מהאזור. הם הרגישו שיש להם צורך לנכס את היהדות, לעשות מהלך של לימוד מחדש של המקורות ממקום ערכי ולא ממקום ביקורתי או של רצון להחזיר בתשובה. הם ישבו ולמדו, שילבו לימודי מורשת ישראל עם דינמיקה קבוצתית מאחר וראו בלימודים גם תהליך של בניית זהות עצמית.

המטרה שהמדרשה הגדירה לעצמה היא לעצב חברה שחבריה מרגישים בבית בתרבותם היהודית והציונית, ובונים את זהותם האישית והציבורית מתוכה. 

עברון, כיום תושבת מצפה נטופה גדלה בבית דתי ציוני בפתח תקוה. "מרגע שעמדתי על דעתי, הגדרתי את עצמי כפמיניסטית", היא אומרת. אחרי סיום הלימודים היא התגייסה לצבא, צעד די חריג באותה תקופה. היא מספרת שיום שישי אחד בטירונות יזמה ערב תרבות בנושא זהות יהודית. "ישבנו באוהל והעברנו ערב מענין ומאוד משמעותי".  עברון מדברת על הבדלנות בחברה הישראלית. לדבריה אישה חילונית או דתייה יכולה לעבור את חייה מבלי לפגוש מפגש אמיתי אנשים ממגזר אחר, פרט לפגישות פונקציונליות. מכאן החשיבות שהיא רואה בקיומם של מפגשים בהם נחשפת הרוונטיות של הדתיים לחילוניים וההפך.   

עברון, שפעילה בארגונים פמיניסטיים כ'קולך', הוזמנה להיות חלק מצוות ההיגוי של ניגון נשים ומאוחר יותר החלה לנהל אגף זה במדרשה ביחד עם ד"ר ענת ישראלי שפרשה לפני כשנה מהניהול. בנוסף לתפקיד זה, היא עמיתה בתוכנית הלכה לנשים בבית מורשה בירושלים. 

אקרמן ממשיכה לספר על אותה קבוצה של קיבוצניקים חילוניים שהבינה שצריך לקחת אחראיות על החיים היהודיים, מאחר והיהדות היא התשתית הרוחנית, התרבותית והערכית של התרבות הישראלית. 

אחרי רצח רבין המדרשה חברה למספר ארגונים דתיים ובעקבות זאת החלה לפעול קבוצה לומדת משותפת לנשים וגברים דתיים וחילוניים בשם ניגון עתיק. אחרי שנתיים התברר שהקבוצה התחלקה לשלוש: חילוניים, דתיים ונשים. 

הנשים היו מוכנות לדיאלוג אמיתי והרגישו שהגברים משתיקים אותן בתוך הקבוצה. בעקבות זאת 4 נשים:  טללית שביט, ד"ר ענת ישראלי, רבקה לוביץ' ואסתר פישר, פרשו והקימו את ניגון נשים. זה קרה לפני 13 שנה. מאז ניגון נשים התפתח ותפס תאוצה והוא 'נשמע' ברחבי הארץ. לפני שנה הן חגגו בת מצוה.

אקרמן רואה בצעד של הפרישה והקמת ניגון נשים, צעד מהפכני. הנשים הכריזו שהן רוצות מרחב נפרד. הן הבינו שהשוויון כפי שהתנהל, ביחד עם הגברים, לא איפשר להן להתפתח. זה היה מהלך מרגש שהמדרשה הבינה והלכה איתו. 

כיום במסגרת ניגון נשים פועלות 2 קבוצות למידה קבועות במדרשת אורנים, קבוצה בקרית שמונה, זכרון יעקב, בנימינה. נשים שלמדו במסגרת ניגון נשים מקיימות ומנחות מפגשי ראש חודש לנשים במקומות רבים בארץ. מפגשים אלו מבקשים להחיות מסגרת קדומה של חגיגה נשית.  הם מהווים הזדמנות לחוויה נשית המורכבת מטקס, לימוד ושיחה. בכל מפגש ניתן ביטוי לסוגיות שנשים עוסקות בהן דרך נושא המאפיין את החודש. 

בניגון נשים יש קבוצת נשים שמעורבת בפרוייקט בינלאומי אותו מובילה פרופ' טל אילן של פרוש פמיניסטי לתלמוד. עד היום יצאו  לאור מספר  כרכים של פירושים אלו באנגלית.

פרוייקט שבו אקרמן ועברון מאוד גאות הוא "והיא שעמדה", הגדה של פסח  עם מדרש נשי אותו ערכו ד"ר נירה נחליאל וד"ר ענת ישראלי. ההגדה יצאה לאור לזכרה של אהובה בן אהרון, חברת קיבוץ ראש הנקרה, ליום השנה לפטירתה. בהגדה משולבים מדרשים חכמים פמיניסטיים אותם כתבו נשים משך יותר מ-10 שנים. הגדה זו מבקשת להביא קול נשי שלא היה חלק מהתרבות היהודית. נשים טורחות ומכינות את סדר הפסח ובסדר עצמו הן פסיביות. "השאיפה שלנו היא להביא קול חדש לקנון, להוסיף נדבך נשי. חשוב לנו לתת לנשים להרגיש יותר שייכות לחגים. חשוב לדבר בפסח על חירות הנשים, להזדהות עם דמויות של נשים. בהגדה עצמה אין דמות נשית ואנחנו הכנסנו נשים פנימה", אומרות אקרמן ועברון. 

הנה דוגמא אחת מתוך "והיא שעמדה":

"הלילה הזה כולנו מסובין". "אשה אצל בעלה אינה צריכה הסיבה, ואם אשה חשובה היא – צריכה הסיבה" (בבלי פסחים קח ע"א)

הפרשנות בהגדה:

"אז מה למדנו? שכדי להסב ולהרגיש בת חורין, שעה בשנה, צריכה האישה להיות חשובה. לא טובה, לא אחראית, לא אימהית, לא חכמה, לא דעתנית, לא חושנית, לא נדיבה – חשובה! ואני כשאני עסוקה בלהיות חשובה שפחה לאגו – אובדת לי מיד תחושת החירות" (אהובה בן אהרון).

עד עכשיו נמכרו כ-2000 עותקים של ההגדה הזאת. נשים ישבו והקריאו ממנה לבני המשפחה הדתית והחילונית כאחד. "זאת הפעם הראשונה שהגדה מביאה קונספט נשי ברור", אומרת עברון.

בהשראת "והיא שעמדה", כתבה אקרמן עבודת מאסטר, במסגרת לימודי תואר שני בלימודי נשים, עליה מתבסס הספר "עושות סדר" שהוציאה אור. הספר עוסק בתהליכי יצירתו של סדר פסח לנשים, בחווית הטקס ובמגוון היבטים הקשורים בו. 

ניגון נשים הוא המוסד היחיד שמקיים מרכז המזמין נוכחות של כל הזרמים. יש משהו במפגש הרב זרמי שיוצר הפריה לא רגילה. המרכז נותן חופש לכל אחת ללמוד מהזרם האחר וגם להביא את הערכים המוספים שלה למפגש המשותף. הדתיות מביאות בטחון בעוגן התרבותי ואילו החילוניות שואלות ויצירתיות יותר. המפגש מאפשר חופש לשאול שאלות ולדרוש, להביא מרחב יוצר שהוא חזק ושורשי. "והיא שעמדה" היא דוגמא ליצירה שהכוח שלה נובע מהחיבור הבין זרמי הזה.

"השלב הנפרד חשוב מאחר והנשים צריכות לעבור תהליך בתוכן עצמן וכן תהליך של יצירה נשית מתוך תרבות יהדות ומתוך שאילת שאלות בהתיחס לזהות נשית פמיניסטית ומגדרית. הבננו שצריך להחזיר נשים למרחבי מדרש ויצירה. 

בניגון נשים נעשית הכנה לאקטיביזם תרבותי. הנשים הן סוכנות שינוי, לא משנאת גברים. השינוי שהן עושות מביאה את הבשורה היהודית הנשית. זהו ידע הכרחי להתפתחות כלל החברה", אומרות אקרמן ועברון. 

טקס הוא הכרזה חברתית, זאת אמירה דרמטית שמבטאת ידע מצטבר אינטואיטיבי. הטקס הוא אירוע משמעותי וחשוב שיהיה בו ביטוי לנשים.

הנשים בניגון נשים עוסקות בטקסים המתקיימים במהלך חיי האישה ובמהלך השנה. דוגמא לטקס שהן עורכות היא שמחת אם החתן. החברות מגיעות לערב לכבוד האם, שבו היא יכולה להגיד ולבטא הכל ושום דבר מזה לא ייצא מחוץ לחדר. 

ניגון נשים קיימו, עד עכשיו, 4 כנסים בנושא נשים וטקסים, בשיתוף ארגונים נוספים, ודנו בהם על טקסים במרחב הציבורי, חתונה, טקסים ממלכתיים בישראל, טקסים צבאיים, טקסים בבתי הכנסת הליברליים ועוד. 

במסגרת שבת לנשמה נשים מכל הזרמים ומכל הארץ מגיעות זו השנה התשיעית לשבת מיוחדת בצוותא. הן מקיימות את השבת ומשלבות בה גם תפילות מיוחדות שמצד אחד הן לא דומות ולא זהות לכלום ומצד שני כל אחת מוצאת בהן משהו מוכר, המתבסס על תפילות שבת המסורתיות. הנשים קוראות בתורה ועושות 7 עליות אישיות או קבוצתיות לתורה. לקראת האירוע נשים כותבות ברכות ותפילות אישיות דוגמת תפילה לשלום הבן המתגייס, תפילה לאישה שהתגרשה, שעברה לבית חדש. כן יש לימוד בצוותא המשקף את הגישות השונות של הנשים שהתכנסו.

פרויקט מרגש בו לוקחת חלק ניגון נשים הוא 'נפגשים בשביל ישראל', כיום אגף בתוך המדרשה. משפחת אפנר שכלה את בנה אבי אפנר ז"ל באסון המסוקים. לפני 11 שנים הם החלו את פרויקט 'נפגשים בשביל ישראל' שבמסגרתו, מדי יום, במהלך מסע בשביל מתקיים פרק לימוד בקבוצות מעורבות, שמטרתו לאפשר להולכים להפגש ולשוחח בנושאים שעומדים על סדר היום.

רעיה אופנר, האם, היא מהלומדות הותיקות וחברה בצוות ההגוי של ניגון נשים . בכל שנה במסגרת האירוע מוקדש יום אחד ללימוד מנקודת מבט נשית. הנושא האחרון שבו דנו היה "לא הולכות בתלם".

"אנחנו פחות עסוקות בשיחה עם הממסד. אנחנו מאמינות ביצירת רשתות בשטח, מכל הזרמים הדתיים והחילוניים. לכנסים שלנו אנחנו מקפידות שיגיעו נשים מכמה שיותר זרמים. לצערינו אנחנו עדיין לא מצליחות להגיע לאוכלוסיה החרדית", אומרת עברון ומוסיפה, "בפעילויות שלנו תראי נשים עם כיסוי ראש ושרוול ארוך יושבות ליד מישהי עם גופיה וגלויית ראש שאורחות חייה שונות. בעיננו זאת השליחות ומקור הכוח של הפעילות שלנו. אנחנו יוצרות שינוי ופחות עסוקות בממסד".

_________________________
אתר ניגון נשים