מדיניות רווחה כושלת ופריחתן של עמותות הצדקה

ישנם שני סיפורים יפים הממחישים את הצורות השונות לפעול בעולם למען שינוי. הראשון מספר כך: “הלכתי על חוף הים וראיתי קילומטרים של אלפי כוכבי ים שהגיעו אל החוף, ושאם יישארו שם עתידים למות. ראיתי מרים כוכב ים וזורק אותו חזרה למים, מרים עוד כוכב ים וזורק אותו למים.... שאלתי אותו: למה אתה עושה את זה? הרי לא תוכל להציל את כולם, אז מה זה משנה? בעודו זורק כוכב ים נוסף למים האיש ענה: זה משנה לאחד הזה.” כאן האיש בסיפור משול למי שעוסק בפעילות צדקה. הסיפור השני: “הלכתי על חוף הים וראיתי ילד נזרק למים וכמעט טובע. איש קפץ למים והציל אותו. אז עוד ילד נזרק למים, האיש קפץ והציל אותו, וכך הלאה. אחרי שהילד העשרים נזרק למים פנה האיש לאחור והלך. שאלתי אותו: לאן אתה הולך, למה אינך קופץ למים ומציל את הילד? ענה האיש: אני הולך לבדוק מי זורק את הילדים למים ולעצור אותו". כאן האיש בסיפור משול למי שבוחר לפעול למען צדק חברתי לכולם. 

אולי פעם ישראל הייתה מדינת רווחה, אך כיום אנו עדים לפערים חברתיים וכלכליים ההולכים וגדלים. לפי נתונים של הוועדה לביטחון תזונתי מטעם משרד הרווחה, כשליש ממשקי הבית בישראל חיים מתחת לקו העוני ושרויים במצוקה תזונתית. הוועדה קראה לממשלה עוד בשנת 2008 לדאוג לחלוקת מזון למשפחות אלו, אך ההמלצה לא יושמה. במקום זה, בחרה הממשלה במדיניות של העברת סמכויות ממלכתיות למגזר השלישי. במסגרת מדיניות זו, העניקה המדינה כספי סיוע ותקציבים לעמותות צדקה שונות. בעמותות אלו נוכל למצוא ערבוב של כוונות טובות ורצון להפיק רווח פוליטי. חלק מהתקציבים הללו יוקדשו גם למתן משכורות בעמותות השונות. 

חלוקת מוצרי מזון לנזקקים, בין אם ע"י הממשלה או ע"י עתותות שונות, יכולה לעזור בטווח הקצר אך לא לפתור את הבעיה מהשורש. כמו כן, המצוקה התזונתית היא רק סממן אחד של העוני בארץ. בשנים האחרונות היינו עדים למאבק ציבורי בעקבות מצוקת הדיור בישראל. מאבק זה הוביל מאות אנשים לעבור לגור במאהלי מחאה ברחבי הארץ. דוגמה נוספת היא הפרטה של שירותים שהמדינה הייתה אמורה לספק, למשל מים. העברת השליטה על המים לידיים של בעלי ההון הובילה להתייקרות במחירי המים ומשפחות רבות התקשו לעמוד בתשלומים  אלו. מגמת ההפרטה של שירותים שונים היא חיקוי של המודל הכלכלי בארצות-הברית, שידועה גם היא כבעלת מדיניות רווחה כושלת. 

במדינות שונות באירופה למשל, שירותי הבריאות ניתנים בחינם, ואם אתה סטודנט תוכל לזכות לא רק ללימודים ללא תשלום אלא גם בסיוע בשכר דירה. בארץ לעומת זאת, לא רק שתשלם שכר לימוד גבוה, אלא גם תחויב בתשלום ביטוח לאומי למדינה בכל חודש, אם אין לך מעסיק שנותן לך משכורת מסודרת ומשלם עבורך את דמי הביטוח הלאומי. 

את החלל שנוצר בעקבות המדיניות הכלכלית הכושלת של הממשלה, מנסות למלא עמותות הצדקה. כיום קיימים בארץ עשרות עמותות וארגוני צדקה, שמטרתם עזרה לנזקקים. פעילותם כוללת חלוקת מצרכי מזון או ארוחות חמות, חלוקת ציוד רפואי, ביגוד, מחשבים לילדים או ציוד אחר. חלק מהעמותות אף מעניקות סיוע נפשי לנזקקים או יוצרות מסגרת חינוכית וחברתית עבור ילדים במצוקה. 

למרות שמדובר בפעילות מבורכת, שבאה לענות על צורך אמתי שקיים בחברה, חשוב לזכור שאין ביכולתן של העמותות השונות לפתור את בעיית העוני מהיסודות שלה. יצירת ארגונים ועמותות שמטרתם לסייע לנזקקים היא דוגמה ליוזמה ולקיחת אחראיות מצד הציבור, במקום שהממשלה נכשלה. דרכים נוספות ללקיחת אחראיות הן  יצירת מחאה ציבורית למען צדק חברתי ושינוי מדיניות הממשלה; כצרכנים, תמיכה בכלכלה מקומית בת-קיימא במקום בכלכלה גלובלית. כך נוכל להחזיר את הכוח מהידיים של בעלי ההון, לידיים של הציבור.