ח"כ גדעון סער, יו"ר סיעת הליכוד, מכהן כיו"ר הועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, גבר ראשון בתפקיד, מאז הקמת הוועדה. תושב ת"א, נשוי +2.
"הרעיון שהמאבק לשוויון בין המינים צריך לעניין או להעסיק נשים בלבד הוא שגוי וגם קצת אנכרוניסטי. בעולם הנאור זה ממש לא ככה. זה כמו לחשוב שאת המאבק למען צמצום פערים חברתיים צריכים לנהל רק העניים ואנשים ממעמד סוציו אקונומי מבוסס לא צריכים להתעסק בכך. תמיד פעלתי בנושא שוויון בין המינית כחלק מהשקפת עולמי ולכן זה היה טבעי בעיני, לקחת על עצמי את האתגר הזה ועובדה שחברות הכנסת, ללא יוצא מן הכלל, תמכו במהלך הזה", אומר ח"כ סער.
אילו שינויים עברה הוועדה לקידום מעמד האישה מאז כהונתך בתפקיד היו"ר?
"הוועדה הפכה להיות הרבה יותר מרכזית בחיי הכנסת. בשנה האחרונה הופיעו בוועדה ראש הממשלה, שר האוצר, הרמטכ"ל, נושאי התפקידים שבעבר לא הגיעו אליה.
הוועדה אגב הייתה ממוקמת במרתף, בכלל לא בקומת הוועדות והמיקום הזה העיד על השוליות שלה.
בעבר הוועדה קיימה יותר דיונים ועסקה פחות בחקיקה. היום הוועדה לקידום מעמד האישה היא בין המובילות בכנסת בחקיקה והעבירה להערכתי כעשרה חוקים בקדנציה הזאת.
העברנו חוקים בתחומים שונים אך, החוק החשוב ביותר בעיני שהעבר הוא חוק הארכת חופשת לידה בשכר. זה חוק תקציבי שהעברנו בניגוד לעמדת האוצר. כיום יש בישראל מידי שנה כ-150,000 לידות וחוק זה שעלותו, לפי הערכת האוצר, היא בין 220-240 מיליוני שקלים לשנה נוגע למרבית המשפחות האלו.
תיקון חשוב שיועבר בקרוב לקריאה שנייה ושלישית הוא חוק של ח"כ אמירה דותן שלמעשה יחייב בכל דבר חקיקה במדינת ישראל להתייחס להיבט המגדרי. הרשות לקידום מעמד האישה תחווה דעה לגבי ההשלכות של כל הצעת חוק שמונחת על שולחן הכנסת, בהקשר לשוויון בין המינים. הרבה פעמים אנחנו פשוט לא מודעים לכך שלדברים יש השלכות מגדריות למשל, בהצעת חוק התקציב הנוכחית, שהוגשה על שולחן הכנסת, יש מצד אחד קיצוץ בתקציבים למעונות יום, פגיעה באמהות לילדים קטנים שיוצאות לשוק העבודה ומצד שני יש מס על עקרות בית. מכים את אלו שיוצאות לעבודה ומכים את אלו שנשארות בבית".
מה קורה עם החוק להכרה בטיפול בילדים כהוצאה?
"החוק של הכרה בהוצאות הטיפול בילדים, הוא מהפכה אדירה שעוד לא השלמנו. החוק עבר בקריאה טרומית והשלמנו את הכנתו לקריאה ראשונה.
הרעיון של החוק הזה הוא שאם שני ההורים או אם במשפחה חד הורית עובדים במשרה מלאה ויש להם ילדים עד גיל חמש, הם יקבלו נקודות זיכוי במס על הוצאות טיפול בילדים, בין אם ההוצאה היא למעון יום ובין אם ההוצאה היא למטפלת.
משמעות החוק מצד אחד הוא אובדן הכנסות ממיסים למדינה, בהיקף מסוים, אבל מצד שני הוא מאפשר את הגדלת ההשתתפות בשוק העבודה ולכן מדינות של שוק חופשי כמו ארה"ב, קנדה, צרפת וספרד הלכו בכיוון הזה בורסיות שונות.
מחקר שהוצג מראה שכ-25 אלף נשים ייצאו לעבודה אם החוק הזה יחוקק. המשמעות היא עליה בתוצר ועבור המדינה עליה מיסים. האוצר עצמו, מציג את הבעיה של שיעור ההשתתפות בשוק העבודה כבעיה המקרו-כלכלית הכי קריטית של ישראל, כשהוא מגיש, מידי שנה, את תקציב המדינה לכנסת.
להפקיד את הילדים שלנו בידיים של מישהו אחר, זה כורח החיים המודרניים, הקרייריסטיים. לא סביר אם כן שהדבר שהוא הכי בסיסי ויסודי, כאשר אנחנו יוצאים לעבודה, לא יוכר כהוצאה.
החוק הונח וכבר התקיים הדיון בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. כרגע אני לא אעלה את החוק להצבעה ראשונה אם לא אהיה משוכנע שאני לא יכול להעביר אותו, ברוב המיוחס הדרוש דהינו רוב מעל ל-50. הקושי הוא שהקואליציה מונה כיום 78 חברי כנסת והיא בדרך כלל פועלת לפי עמדות האוצר.
ממשיכה הדברות עם משרד האוצר, כדי לראות אם אנחנו יכולים להגיע להבנות. הייתה לי פגישה עם שר האוצר בעניין הזה, הייתה לי פגישה לפני פחות מחודש עם ראש אגף התקציבים קובי הבר ואנשי משרדו והם כרגע מגבשים איזושהי הצעה. אני מחכה לראות מה ההצעה שלהם ואני מקווה שנצליח להתקדם עוד בכנס הנוכחי של הכנסת. אני בהחלט רואה את הנושא הזה כמשימה מרכזית שיש כיום לוועדה".
מהי לדעתך הסוגיה הבוערת ביותר שיש לטפל בה בתחום השוויון בין המינים?
"הכוח של הפרט בחברה קשור לכוח הכלכלי ולעצמאות הכלכלית שלו ולכן אני שם דגש מאוד גדול על נושא שוק העבודה, תחום בו יש שוני בין נשים לגברים. אנחנו צריכים לבנות איזשהו גשר של שוויון מעל השוני, כדי לאפשר ולהקל על השילוב בין ההורות לקריירה, שהיא בעצם הכי קשה לנשים. האחראיות המרכזית שלנו היא לוודא שככל שזה תלוי בחוק במדינת ישראל, אנחנו עושים את המרב כדי למנוע את הדילמה בין קריירה להורות".
מה ניתן לעשות בנושא תת הייצוג של הנשים בפוליטיקה?
"תת ייצוג של נשים בכנסת ובממשלה הוא דבר מטריד לא רק מהבחינה הדמוקרטית אלא, זה גורם שמשפיע על נושאים שלא זוכים לטיפול מספיק, כמו הנושאים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו.
מדינת ישראל בניגוד למדינות אחרות נמצאת בפיגור בתחום זה, כי השיטה שלנו בנויה על אוטונומיה של המפלגות. השאלה היא איך אפשר לשנות את המציאות הזאת בה בכנסת היו תמיד בין 10 ל-20 נשים, מה שמשליך גם על מספר הנשים שיושבות בממשלה.
אפשרות שהוצעה בהצעת חוק, שהיוזמים שלה הם אני וח"כ זהבה גלאון, היא בעצם לא לכפות על מפלגות, אלא לתמרץ מפלגות שמעודדות שוויון דהינו, אם הן מקיימות שיעור סביר שהגדרנו אותו כשליש ומעלה, של נשים שבפועל שנכנסו לסיעה בכנסת. העיקרון הוא לא לפגוע במימון של מי שלא עושה זאת אלא, לתמרץ ולתת מימון נוסף למפלגות שכן עושות את זה.
החוק עבר בקריאה טרומית בכנסת הקודמת והועבר לועדת חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה. זאת הצעת חוק מאוד קשה להעברה, כי צריכים רוב של 61 לפחות בכל אחת מהקריאות הנוספות. אני מאוד מקווה שנצליח במשימה הזאת ולכן הלכתי להחתמה מאוד רחבה כדי ליצור מחייבות של חברי כנסת לפני הגשת ההצעה למעשה".
איזו עצה היית נותן לנשים כדי לקדם את השוויון בין המינים מהר יותר?
"יש דבר אחד שמאוד התחדד לי בתקופה הזאת וזה שאין הפעלה של כוח פוליטי של נשים. אם חבר כנסת, דתי או חילוני, מצביע באופן עקבי לחוקים הנוגדים אינטרסים של נשים ונגד זכויות נשים, לא קורה לו כלום, הוא לא נפגע. אם הוא יעשה את זה נגד קבוצות הרבה יותר קטנות באוכלוסייה, הוא יכול מאוד להיפגע. זה מראה שהכוח הנשי המאורגן שבא להשפיע על החיים הפוליטיים עדין מאוד חלש, וזה די מדהים כשאנחנו מדברים על שנת 2007.
אני חושב שאחד האתגרים של נשים וגם של גברים שמאמינים בשוויון הוא לקיים כוח כזה שיעקוב אחרי מה שקורה בזירה הפוליטית ואחרי הצבעות שונות גם ינסה להשפיע. אני חושב שזאת נקודה מאוד חשובה למחשבה. במדינת ישראל, יש בהחלט ארגונים שעשו דברים גדולים, כמו שדולת הנשים, נעמת ויצ"ו ועוד אך, הייתי רוצה לראות העצמה והתחזקות של ארגונים אלה ושל ארגונים נוספים שנאבקים למען שוויון בין המינים. אולי אחת הדרכים להשיג זאת היא לשלב במאבק הזה גברים שמאמינים באותם דברים".
מה הכיף שלך?
"להיות עם המשפחה ולעשות דברים שאנחנו אוהבים לעשות ביחד. אני מאוד אוהב מוסיקה וגם הבנות שלי אוהבות מוסיקה. אנחנו הולכים יחד להופעות רוק ומאוד, מאוד נהנים. ארוחות משפחתיות ביום שישי בערב אצל אבא שלי, עם כל המשפחה, זה אחד הדברים שאני הכי אוהב.
גם, לקרוא ספרים, חוויה שהופכת להיות יותר ויותר נדירה לצערי, כשאתה נמצא בתפקידים שבהם אני נמצא. כשאני קורא זה בדרך כלל ספרים של ביוגרפיות או ספרים היסטוריים או ספרים שהם פונקציונאליים לעבודה שלי".
ולסיום, מסר לנשים
"כיום יש התקדמות לכיוון של שוויון ואז הרבה פעמים נראה לנו, גם לנשים, שיש מספיק שוויון ושזה דבר לא רלוונטי לדבר עליו, אבל זה ממש לא נכון. אם נזכור את התופעות של שכר שונה עבור אותה עבודה, פערים בשכר על בסיס מגדרי, תת ייצוג במוקדי כוח, אלימות כלפי נשים ותקיפות מיניות לסוגיהן, אם נזכור את כל הדברים האלה שקיימים בעולם שלנו, נראה שבעצם יש לעשות עוד דרך מאוד ארוכה ליחסים שוויוניים בין המינים".