ביסקסואליות איננה שלב או תקופה של התנסות חד מינית בחיים. מחקר חדש מצא  שביסקסואליות היא "אוריינטציה שלישית".

המחקר שפורסם בירחון "Developmental Psychology", בינואר השנה,  נערך בקרב קבוצה של 79 נשים לא הטרוסקסואליות,  לאורך תקופה של 10 שנים.

המאמר סותר למעשה את הדעות הרווחות בקרב קהילת הסטרייטים והגייז, שהביסקסואליות איננה צורה של מיניות, אלא שזו משיכה מינית זמנית בלבד, אומרת ליסה דימונד, ד"ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת יוטה, אשר ערכה את המחקר.

"אנחנו עדין חיים בתרבות שהמושגים שלה לגבי הקטגוריות המינות מאוד קשוחים: אם אתה לא לגמרי הומוסקסואל סימן שאתה חייב להיות לגמרי סטרייט", אומרת ד"ר דימונד. הביסקסואליות סותרת הנחה זו, למרות שקל יותר להתייחס אליה כאילו  היא תופעה לא אמיתית.

בקרב הנשים שזיהו עצמן כביסקסואליות ב-1995, 92% הגדירו עצמן שוב כביסקסואליות או כלא מוגדרות  ב-2005. מתוך הנשים שהגדירו עצמן כלסביות ב-1995, 66% הגדירו עצמן שוב כלסביות ב-2005. 19% מתוכן שינו את ההגדרה שלהן לביסקסואליות ו-16% ללא מוגדרות.
אף אישה שהגדירה עצמה כלסבית ב-1995 לא הגדירה עצמה מאוחר יותר כהטרוסקסואלית.

ד"ר דימונד מצאה שההגדרה הסובייקטיבית של הנחקרות לגבי הסקסואליות שלהן הייתה נזילה. 17% מהמשיבות שינו את ההגדרה העצמית שלהן מביסקסואלית או 'לא מוגדרת' לזהות הטרוסקסואלית בנקודה מסוימת משך המחקר.
למרות זאת,  יותר ממחצית מאותן נשים שינו חזרה את זהותן המינית לביסקסואלית או 'לא מוגדרת', בתום תקופת 10 השנים של המחקר.

15% מתו

ך הנשים אשר זהותם הוגדרה כלסבית במחזור הראיונות האחרון דיווחו שהן קיימו מגע מיני עם גבר בשנתיים הקודמות לראיון.

ביסקסואליות לא היוותה נושא למחקרים, לאורך השנים, אומרת דימונד. אנשים אשר שמגדירים עצמם כביסקסואליים בדרך כלל אינם נכללים במחקרים על מיניות האדם כי החוקרים אינם יודעים כיצד לעבד את הממצאים לגביהם.
חלק מהנחקרים עצמם אמרו שהם חוששים להשתתף במחקר מאחר והם  הרגישו שההיסטוריה המינית שלהם שכוללת נשים וגברים היא "ביזארית".

"הם לא נוכחו לדעת כמה הם  בעצם נורמאלים" אמרה דימונד והוסיפה שזאת הסיבה שכל כך חשוב להוציא החוצה את האינפורמציה של המחקר.
 
דימונד מאמינה שהמחקר יסייע להרבה אנשים להבין את המיניות שלהם ויסייע להם להרגיש נוח יותר עם המשיכה שלהם לנשים וגברים כאחד.

משך 10 שנות המחקר השינוי בזהות המינית  הכי נפוץ בקרב נשים היה ל'לא מוגדר'. דימונד אומרת שזה מסר  חשוב לאנשים צעירים אשר מרגישים לחץ להגדיר את מיניותם כסטרייטים או כגייז.
למרות שהמחקר נערך רק בקרב נשים ד"ר דימונד מאמינה שלביסקסואליות  יש פרוש שונה בקרב הנשים והגברים.

"אני לא חושבת שיש עדין מספיק עדויות לכך, שהמיניות של האישה  נזילה יותר מזו של הגברים", אומרת דימונד, "אני חושבת שזה שילוב של משתנים ביולוגיים וחברתיים.  אצל נשים,  נראה שיש יחס גדול יותר  בין קשר רגשי לאנשים אחרים והרגשות המיניים שלהן".