לפני מספר שבועות בבית קפה 'ארומה' בוואדי ערה התנהל ויכוח ביני ובין שתי חברותי שהאחת היא מנכ"לית של חברה ידועה והשנייה סמנכ"לית בחברה גדולה. שתי נשים אינטליגנטיות, חכמות ונבונות. הויכוח היה בעקבות משפט שאמרתי ש"ביבי נתניהו בהיותו שר אוצר הרע את התנאים של תוכניות הפנסיה, ואני מרחמת על הצעירים של היום ואנשים בגילאי 40 ומעלה שיגלו ביום יציאתם לפנסיה שבמקום 70% פנסיה יש להם בהרבה פחות". חברתי ירתה לעברי "שהיא מוכנה לוותר על חלק מהפנסיה שלה, כי אחרת הקרנות תתמוטטנה. היא מעדיפה להקטין את הסכום שעומד לרשותה כיום, כדי שבעתיד היא לא תהיה במצב של קופה ריקה". כאן החל ויכוח סוער אני טענתי שזה שקר של אנשי האוצר והיא ביטלה בבוז את דברי. "לביבי אני מאמינה, את מי את בכלל..." השתתקתי והמשכנו בנסיעה לכיוון תל אביב.
 
לפני שבוע מצאתי עצמי בסיטואציה דומה. "ביבי, הציל את קרנות הפנסיה בפני קריסה" כך אמרו לי שני גברים. אמרתי להם שאני די המומה, איך אפשר בדמגוגיה לשכנע אנשים אינטליגנטים כי זו טעות ושקר גס?... כלום שום דבר לא עזר לי, הם משוכנעים שזה נכון להרע את תנאי הפנסיה שלהם כדי שהקרנות לא תתמוטטנה. אני בשוק, ולחברי האלה מוקדשות טענותי הבאות. 

הערה מספר אחת
לכתוב על מה אירע בשוק הפנסיה בשנים האחרונות היא מלאכה מאד מסובכת. אני בטוחה שיש סוכני ביטוח שעד היום מתקשים להבין את "הפליק פלק" שעשה משרד האוצר בנושא הפנסיה. אני כבר שבועות מלקטת קטעי עיתונות בנושא ובנוסף ביקשתי מחברתי, הכלכלנית תמר בן יוסף מאמרים שפרסמה בעיתון 'גלובס' בשנת 2003. אחרי חיפוש נמרץ היא מצאה את מה שחיפשנו...
שימו לב למה שנכתב ב-2003:
"האומדן הוותיק של גירעון קרנות הפנסיה אושר השבוע פעם נוספת. זאת, בפרסום הדו"חות השנתיים של שלוש קרנות הפנסיה הגדולות, מבטחים, מקפת וקג"מ. מהתחשיב מתקבל כי הגירעון המשותף של שלוש הקרנות מגיע לכ-36 מיליארד שקל, לעומת כ-103 מיליארד במצגת האוצר.
 
הדו"חות הכספיים, שעליהם מתבסס אומדן הקרנות, נבדקו ואושרו על ידי אקטוארים חיצוניים שמונו מטעם האוצר. עובדה זו מודגשת במכתב שנשלח על ידי נציגיהן לאייל בן-שלוש, המפקח על הביטוח באוצר. עורכי הדין, בעז בן-צור וישראל וולנרמן ממשרד ד"ר י. וינרוט, דורשים מבן-שלוש לפרסם בכלי התקשורת התנצלות על אומדני ולהימנע מהצגתם בממשלה. הם אף מאיימים עליו בתביעה משפטית.
 
לשם המחשה, קטע אחד מרכזי מדבריהם: "הם (נתוני האוצר) עומדים בסתירה חזיתית לנתונים הבדוקים המאושרים והרשמיים המצויים בדו"חות הכספיים המבוקרים של קרנות הפנסיה, אשר נערכו והוכנו בהתאם לכללים ולהנחיות שהוציא משרד האוצר. לא למותר לציין כי הדו"חות הכספיים הועברו לעיונכם – בהתאם לדין – במשך שנים. הם אושרו על ידך ועל ידי קודמיך. מעולם לא מצאתם לנכון להעיר דבר וחצי דבר בעניין זה".

כלומר מישהו כאן פרסם דברי שקר. השקרים הם של נערי האוצר שהכותרות על אפשרות שלהתמוטטות קרנות הפנסיה תפסה את המקום המרכזי והבולט בכל אמצעי התקשורת. הרי לא יכול להיות שהפקידות של האוצר תא

שר דוחות כספיים וחצי שנה אחרי זה תצא בכותרות שהסכומים לגרעון הם בהרבה יותר גדולים. על בסיס השקר הזה נבנתה תכנית הרפורמה בפנסיה. כך אנשים רציניים, חושבים `שאטוטוטו`...הפנסיה שלהם נגמרת ועל בסיס החרדה הקיומית של האזרח הצליח משרד האוצר ליצור תכנית שדופקת את כולנו.
 
הערה מספר שתיים
והנה היום ב-2008 כתבה של גדעון עשת בידיעות אחרונות שכותרתה "שערורייה תקציבית". וכך נכתב במאמר: "....עמיתי גד ליאור דיווח על כך שהחוב בגין הפנסיה התקציבית מגיע ל-500 מיליארד שקל, וכי משרד האוצר מודאגים מאוד, וניאלץ להפעיל תכנית חרום, אחרת...עובדי המדינה לא יזכו לקבל את הפנסיה מגיעה להם. אם היה מקום לדאגה של פקידי האוצר שצוטטו, הרי שהעיתון חטא בפספוס כותרת ראשית. אלא שהפקידים המודאגים הם קשקשנים מהסוג הגרוע: מזיקים וכנראה בעלי מקצוע מהסוג הנחות. ובהמשך כותב גדעון עשת כי זה טבעו של משרד האוצר לייצר פאניקה גם, ובעיקר, כשאין לה בסיס. בנימין נתניהו שר האוצר ב-2003, יצר פאניקה כזו ככלי עזר להעביר "רפורמות" שאחרת היה קשה להעביר אותן."
כלומר מה שהיה ב-2003 הוא מה שקורה ב-2008 משרד ממשלתי בכיר מפיץ שקרים על ימין ושמאל ומפחיד אזרחים תמימים.
 
הערה מספר שלוש
בקרנות הפנסיה מושקעים כספים רבים. אין גוף פיננסי שלא היה רוצה לנהל ולשלוט על המיליארדים האלה. השינוי בנהלי תוכניות הפנסיה לא גרמו לסגירת הגירעון התקציבי שהוא היה הסיבה, לפי משרד האוצר, לכל הרפורמה בקרנות הפנסיה. הנורא מכל שקרה הוא שהיום לא מדינת ישראל שולטת  ואחראית על הכספים אלא חברות פרטיות שהתעשרו מכך והן משחקות בכספי הפנסיה שלנו בבורסה בארץ ובחו"ל. פעם אנו מרווחים אבל לא פעם אנו מפסידים. לנו אזרחי המדינה אין יותר ביטחון מהיקרה עם כספי הפנסיה שלנו. אחד הסעיפים שמופעים באותיות קטנות הן העובדה שאם כספי החיסכון שלנו יהיו 800 אלף שקל ביום הפרישה לא ניתן יהיה למשוך אותם כקצבה הונית (כל הכסף אלי לבנק לטיול מסביב לעולם) אלא רק כקצבה חודשית (3,800 שקל לחודש). האוצר מגן עלינו שלא נבזבז את הכסף כי חסכנו סכום כל כך נמוך. ואני אומרת שהנוהל הזה הוא בכדי להשאיר את הכסף אצל חברות הביטוח והבנקים וימנעו ממני האזרח לעשות בו מה שעולה ברוחי. הדאגה של האוצר לאזרחי מדינת ישראל שיישארו ללא קצבה היא חצופה ושערורייתית. אנו בוגרים מספיק בכדי לדעת מה לעשות בכסף שהוא שלנו.הפטרונות הזאת לא באה מדאגה לאזרחים אלא מדאגה לחברת הביטוח שיעשו רווחים ענקיים (כי הכסף יישאר בקופה שלהם)על סמך 800 אלף שקל שלי שרציתי לקחת ולתת לילדי עוד בחיי כי ירשתי (מהוריי) מספיק כסף לפנסיה שלי ובן זוגי....
 
אני מקווה ששני ידידי שהתווכחו איתי נמרצות ...שאין כסף בקרנות הפנסיה....ישוכנעו  שאכן  הרפורמה בתכנית הפנסיה גרמה לחברות הביטוח והבנקים להתעשר ולנו האזרחים לחיות בדאגה מתמדת לגורל כספנו.