מדד המחירים לצרכן
זהו למעשה סל צריכה חודשית . הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת כל חודש מהו יוקר המחיה במדינת ישראל. האם יקר יותר לחיות במדינת ישראל לעומת חודש קודם או זול יותר . הסל מורכב ממוצרים ומשירותים שונים ולכל אחד יש משקל שונה במדד,כלומר, כל מוצר/שירות וההשפעה שלו על המדד. לדוגמא: סעיף הדיור (הפופולארי מאוד בימים אלו..) הוא בעל המשקל הגבוה ביותר במדד. בנוסף יש לנו את סעיף התקשורת, חינוך ותרבות, ירוקת ופירות, חינוך וכן הלאה. ככל שמוצרי ביגוד, אוכל, דיור, תקשורת, חשמל וכו' עולים – כך עולה יוקר המחיה במדינת ישראל.
מדד המחירים לצרכן מתפרסם כל -15 לחודש. המדד שמתפרסם הוא מדד החודש הקודם. לדוגמא: ב-15.8 פורסם מדד חודש יולי.
מתחילת השנה (יולי 2011 לעומת דצמבר 2010) עלו המדד הכללי ב-1.9 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות ב-2.4 אחוזים, המדד ללא אנרגיה עלה ב-1.7 אחוזים והמדד ללא דיור ב-1.3 אחוזים.

כיצד מדד זה משפיע על הכסף שלנו?
ובכן, נניח שאני קונה בסופר ב-100 ₪ 5 מוצרים. באותה שנה המדד עולה ב-4%. בסוף שנה אכנס לסופר לקנות את אותם 5 מוצרים, אך הפעם אצטרך 104 ₪ בשביל לקנות את אותם מוצרים בדיוק.
הצמדה של הכסף (חסכונות, פיקדונות) למדד המחירים לצרכן שומרת למעשה על הערך שלו. איני מרוויחה על עוד כסף אלא רק שומרת על הערך של הכסף.

למה ירד המדד החודש?
מדד המחירים לצרכן החודש ירד החודש ב -0.3%. ירידה משמעותית באחד ממרכיבי המדד לצרכן משפיע על המדד כולו. בואו נסתכל מה קרה בכמה סעיפים של המדד האחרון:
ירידות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ההלבשה וההנעלה (ב-8.1%), הירקות והפירות הטריים (ב-1.6%), התקשורת (ב-1.1 אחוזים), אחזקת הדירה (ב-0.7

%) והמזון (ב-0.6%).
עליות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הבריאות (ב-2.1%), התרבות והבידור (ב-0.7%) והדיור (ב-0.4%).
אם מעניין אתכן לבדוק מה השפיע על מדד המחירים לצרכן היכנסו לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

המדד נמוך, הכלכלה במצב מצויין אז למה קשה לנו לגמור את החודש?
שאלה שאני נשאלת הרבה לאחרונה היא כיצד ייתכן שמדינת ישראל במצב כלכלי מצוין, עם כלכלה צומחת בקצב מנקר עיניים יחסית למדינות ארה"ב ואירופה ועם זאת אנו חשים מצוקה כלכלית אמיתית לגמור את החודש והתחושה היא של מאבק כלכלי ולא שפע כלכלי? התשובה טמונה במילה אחת:"מיסים".
מדינת ישראל גובה מאיתנו,האזרחים, מיסים ישירים ועקיפים בין הגבוהים בעולם. ניקח לדוגמא את המע"מ שהוא מס עקיף. עבור על שירות ומוצר שאנו רוכשים אנו משלמים בנוסף 16% מע"מ בעבורו. מוצרי מזון, חשמל, רהיטים, ביגוד, תכשיטים – בכולם גלום 16% מס. לצורך השוואה, בארה"ב ישנן מדינות שהמע"מ בהן הוא 3%. תוסיפו לכך את מס ההכנסה שלנו, ביטוח לאומי ומס בריאות שאנו משלמים דרך המשכורת ותבינו שאנחנו עובדים יותר מחצי חודש רק כדי לשלם מיסים.

לסיכום – יש לקוות כי עוול המיסים הגבוה יפחת בצורה משמעותית וייסע לנו לחיות ברמת חיים ובאיכות חיים גבוהה יותר. מגיע לנו.

_____________________________________
בפינה זו נביא מדי חודש הסברים על מושג מעולם הבנקאות, הפיננסים ושוק ההון. אתן מוזמנות לשלוח בקשות להסברים על מושגים שמעניין אתכן לדעת ואנו נשתדל להסבירם כאן עבורכן בנזיולטר הפיננסי של אסימון.