אנשים רואים בשם שלהם, יותר מאשר אוסף מקרי של אותיות. הם רואים בשם שלהם חלק מאישיותם ומחייהם.

היהדות טוענת שאותיות השם מעידות על נשמתו של הנושא אותו וצירופן קובע את גורלו. ה"זוהר" מגלה לנו שכל אות יש בה קדושה ובאמצעות האותיות של השם, עוברת הקדושה מהאלוקות אל האדם הנושא את השם.

כעקרון, שם העריסה, הניתן לאדם בזמן לידתו הוא השם הקובע, ואין להחליפו. ישנם מקרים מיוחדים שמומלץ להוסיף אותיות לחיזוק השם, כגון אותיות משם "הוי'ה", כמו אברם אשר הוחלף שמו אברהם ושרי הוחלף שמה לשרה.

נשמה יורדת לעולם עם שם
הנשמה היורדת לעולם, יורדת כבר עם השם המקורי שלה. ההורים רק "חושפים" את השם על-ידי זה שהם "בוחרים" את השם למי שנולד.
הגישה מסבירה, כי הנשמה שמקורה בעולם העליון, יורדת לעולם הזה עם תכניות והתחייבויות וגם מתווה לעצמה ייעוד ומטרה נכספת בעולם הזה, כדי לחזור לאחר "מאה ועשרים" עם "תיקונים" שזכתה בה הנשמה, על פי התכנית המיועדת לפני בואה לעולם הזה. הנשמה עושה זאת כדי לזכות במעלות רוחניות גבוהות ונשגבות בעולם ממנה באה.
לפני ירידתה אל העולם הזה, היא מתחייבת, כאילו "חתמה חוזה" ומקבלת על עצמה, התחייבויות, של התנהגות מסוימת, היא יודעת לכמה זמן היא מגיעה לכאן, היא מקבלת על עצמה אילו ייסורים ועוצמות של סבל יהיו לה בעולם הזה.. הכול רשום בהתחייבות.

על הבחירה החופשית והייעוד
אין זה סותר את עניין הבחירה החופשית, כי האדם במרוצת חייו יכול לעשות כרצונו ב"זמנו החופשי". אך, לעולם לא יחוש סיפוק פנימי אם סטה והחטיא את מטרת ייעוד חייו! הנשמה כאילו זועקת לו מבפנים--- לא זו הדרך!
רעיון זה מצאנו אצל בעל "שפת אמת" שכתב כי כל כוכב וכל מלאך נבראו לדבר מיוחד, שליחות מהקב"ה. לכן קודם נקבע לכל אחד "שם עליון" כדי שתדבק פעולתו בכוח עליון. כלומר, נתינת ה"שם" היא הכוח של שליחותו ותפקידו, אותם הוא צריך להוציא מן הכוח אל הפועל. כמו כן כל איש ואיש מישראל יש לו שם מיוחד שניתן לו ע"פ שליחותו ותפקידו בזה העולם ובקביעת שמו נטבע בו הכוח להוציא לפועל את שליחותו ותפקידו, וכאשר האדם מוציא לפועל את הכוח שבו אז עובר האדם לרמה הבאה והיא: "שם-טוב".
כמו שהנשמה בחרה את ייעודה בחיים האלה, היא בחרה מי יהיו ההורים שלה, באיזו משפחה תגודל והיא גם בחרה לעצמה שם כדי שלא תשכח את ייעודה. השם בשבילה הוא מעין מצפן למסלולה בחיים. יש הרואים בתוך המילה "נשמה" את האותיות הפנימיות "שמ" המחוברות גם אל השם יתברך, שהוא נשמה לנשמה.
ההורים בזמן שמחפשים שם, נעזרים כביכול בכל מיני כוחות עזר, עד שהם חושפים ומגלים בעצמם את השם של הנשמה אשר בחרה בהם כהורים.

אימתי נדע כי אכן זה השם האמיתי של הנשמה?
כלל זה יהיה נקוט בידכם! השם האמיתי יתגלה ויקבל עוצמה רוחנית גבוהה ביותר וחיובית ביותר,כאשר שני בני הזוג מרגישים ביחד אושר ושמחה משותפת בזמן קביעת השם.
ראו עד כמה הדברים עמוקים! נמצא ברמז כי גימטרייא:"שם אדם"= 385  = "שכינה" = "שפה"
נאמר בבראשית "נפש חיה היא שמו". בשמו של האדם מוגדלת נפשו ותמצית מהות חייו. השם של האדם מורה על הפעולה שעליו לעשות  בחייו ולכן מובא ב"שער הגלגולים"
 
חכמת האותיות
כל אות מהווה אינפורמציה בסיסית מקורית. כל אות אוצרת בתוכה, חכמה, כוח , עצמה ויכולות הקשורות להתהוות היקום כולו. האותיות נחשבות לד.נ.א של כל ההוויה כמו שרים של מעלה אשר כל העצמה הא-לוקית עוברת דרכן. הן בריות-קודש.

בספר הניקוד לרב יוסף גיקטיליא באר את עצמתן וקדושתן של כ"ב האותיות בשרשן, אשר בהן נבראו שמים וארץ, כל העולמות כולן. בספר היצירה מגלה לנו אברהם אבינו חושף מעט מזעיר מסודות האותיות ואחר כך,  התנא הגדול "אביר יעקב" הלוא הוא "רבי עקיבא" שהיה דורש אותיות וכתרי אותיות. .. כל חכמת הקבלה מדברת על  סוד האותיות, כל הצירופים כל השמות אשר דרכם אנו מסוגלים להוריד שפע ומבטלים גזרות.. שה"פשע" ייהפך  לדבר חיובי ל"שפע". שה"רשע" ימצא לעצמו "שער" כדי להיכנס לעולם חכמה "זה השער לה' צדיקים יבואו בו". שה"נגע" יהפף ל"ענג" ו"צרה" לצהר" ועוד ועוד. הכול בנוי, כל הכוחות  הבנויים על סוד האותיות.
 
יש להתחבר אל האותיות הקוסמיות הבראשיתיות, אשר הופיעו בהוויה עם תחילת הבריאה, כפי שנרמז לנו: בראשית ברא א-לקים: "א-ת "
כדי להתחבר אל העצמה של האותיות, מומלץ ביותר להכיר אותן מקרוב יותר, להבין את המשמעות שלהן, את הביטוי שלהן, את מה שהן מייצגות, לחקור  מה מסתתר בתוכן להתחבר אליהן  ולדעת אותן, מעין הביטוי: "וידע האדם את..."

הנועזים יותר, ישכילו גם לחלום עליהן, לדבר איתן, גם אם בהתחלה, כביכול, לא יענו לדובר אליהן, כי חכמות הן, בודקות מי באמת אוהב אותן, מי חפץ בהן, ומי משתדל להתחבר אליהן..  כפי שנאמר :  תחילה, אני לדודי .. נזכה שגם דודי יהיה לי..
אז! יתעוררו האותיות לתחייה ! יתחילו האותיות לרחוש כדבר חי, תתעורר הנסיכה, ותניע את אבריה, ותמלא כל משאלות לבך הטהורות, להיות לך לעזר ולפעול לפניך למשימות חשובות להעשיר את חייך וחיי קרוביך וחיי כל הדורשים בטובתך.
יגלו לך האותיות החיות את סודות ההוויה, סודות היקום, סוד העצמה שבשמך, תשמע את האותיות מספרות כי סוד הנשמה של האדם הוא סוד שמו.

יבקשו ממך האותיות לראות את המלה הפנימית  שבמלה "נשמה" ותגלה את האותיות: "שם" כאן יחשפו האותיות  "ש" ו"מ" את מה שהן מייצגות, ויגלו לך כי האות:"ש" רומזת לאנרגית ה"אש" ה"זכר" המשפיע, והאות "מ" תרמוז  ל"מים" האנרגיה ה"נקבית" המשלימה, את ה"כלי" המקבל, אשר בו תתקיים ההשפעה. 
בפירוש ובהדגשה!  אין קשר בין מה שנאמר בשורות האחרונות, למושגים של "זכר" ו"נקבה" אשר אנו רגילים להשתמש בהם  בשפת היום יום, המושגים "זכר" ו"נקבה" הבסיסיים כן רומזים ל"אין" ו"יאנג")
האותיות "ש" ו"מ" רומזות לאיזון  בין כוחות מנוגדים,  והמושג "מנוגדים" פירושו ""משלימים"!
האותיות הללו נמצאות במקום אשר שם נמצא איזון כגון :"שלום" "מקדש" משיח" "משכן"  "ירושלים" כעיר שחוברה לה יחדיו.  "מחשבה" ועוד..
בפועל המבטא את איבר האיזון "שמיעה"  וסביר להניח כי בשמות של אנשים שיש בהם  את האותיות "ש" ו"מ" יש שם פוטנציאל  של איזון!
אכן מהו ה"דבר" המאוזן ביותר בהוויה? הוי אומר "השם"!
כפי שמנסים לכנות "אותו" אנשי  החסידות והקבלה:"הכוח המחבר בין הניגודים"
ואידך זיל גמור (למד)...
האותיות ככוכבים הן. ראית אותן מרחוק  ראית אותן כנקודות אור זעירות. התקרב אל הכוכב. ככל שתתקרב אליו יותר תגלה את עצמתו וגדלו המדהים וזכית בהתפעלות הנשמה...
ככל שנהיה קרובים אל המקור של עצמת האות כך נזכה לקבל את המושגים החיוביים הנובעים ממנה... כמו המים הזכים והטהורים נמצאים קרוב לבקיעת המעין.

האתן מוזמנות לפורום הקבלה בהנהלת שלומי לוי