ידוע לכול, שאם העומד מולנו תקע זה עתה סביח עם ביצה קשה ועמבה, רק אימא שלו ואולי מוכר הסביח ייהנו מחברתו. לכול השאר מומלץ לשמור על טווח ביטחון.
מקובל לחשוב שהשפרצת דאודורנטים ומיני בשמים משמשת רשת ביטחון המהווה בהזדמנות זו מלכודת לבני המין השני, אך סברה זו אינה תמיד נכונה.
הייתכן שהמטרוסקסואליות הגברית נפחה את נשמתה? מחקרים חדשים שנערכו באוניברסיטת פנסילבניה העלו כי נשים נמשכות לכימיקלים המצויים בריחות בית השחי של גברים. כימיקלים אלה הם פרומונים – ההורמונים המעוררים תגובה בקרב בני המין השני. פרומונים אלה נמצאים גם בקרב בעלי חיים וידועה העובדה על הפרפרים הפראיירים העפים אלפי קילומטרים בעקבות הניחוחות המיוחלים – רק כדי להזדווג ולמות.
בנחיריים האנושיים קיימים כארבעים קולטני ריח ואדם יכול לזהות 10.000 ריחות שונים. חוש הריח הנשי מפותח יותר מזה הגברי – ובתקופת המחזור – ישמור האל!
במחקר המדובר נתנו לקבוצת נשים להריח חולצות טריקו שהופשטו מגופותיהם המסוקסים שלא ראו מקלחת במשך יממה – בלי שידעו למי שייכת כול חולצה.
לאחר מכן נכנסו הנשים לחדר ובו כסאות במספר הגברים המשתתפים, כשכול כסא נמרח בנוזל היקר של אחד הגברים.
הנשים זיהו בדיוק את הכסא שאל ריחו התוודעו קודם.
המדענים החלו לייחס לבית השחי מעמד של איבר מין.
מחקר זה ודומיו מאשש את העובדה שהריח הוא גורם מרכזי במשחקי החיזור בין המינים.
ולראיה – ריח הגוף מתפתח בגיל ההתבגרות ודועך לקראת גיל הבלות.
לכסף יש ריח
אין בכול האמור לעיל הזמנה
לגברים המסוקסים לנפנף באוצרותיהם השעירים אל מול חוטמים נשיים מעודנים, זה הרי לא
דשא סינתטי והרכב הבושם של בית שחיים לא ינעם לכול אחת. הנשים שניחנו ברחרחנות כלבלבית מגיבות היטב רק לבעליהן הפוטנציאלים.
גם בתי השחי של הנשים טומנים בתוכם הבטחות. במחקר מטעם אוניברסיטת צ'ארלס בפראג התגלו שם מכמני סקס נעלמים (אולי בגלל שהפרגיות לא ממש מתגלחות באותו מקום?).
לקבוצת גברים הועברו דוגמיות ממור בשמים ולבונה שנלקח מבתי השחי הנשיים והם נתבקשו לשאוף את הניחוחות ולספר מה הם עושים להם.
הסתבר שרוב הגברים נמשכו לריחותיהן של נשים שהיו בימים הפוריים ביותר שלהן במהלך החודש.
אבל בני תרבות אנו, ולא, חלילה כבני הכלבה האלה המריחים ללא בושה מתחת לזנב חבריהם כדי לקבל מידע סקסואלי. לשם כך נוצרו העידון והסחת הדעת, המתבטאים בתעשיית ענק הסוגדת לפיתויי הריחות בבקבוקים ובמיכלים, המצניעות את הפרומונים שלנו בניירות טואלט בריח וניל, בסבונים בריח פסיפלורה, בשמפו בריח שוקולד, במטהרי אוויר בניחוח אוקיינוס ובנוסחאות מתחדשות לבקרים של בשמים יקרים להפליא שהפכו לאובייקט עזר מיני. חבל רק שישנם כאלה שאינם טורחים להתקלח לפני שהם מרססים את עצמם, כי אין שילוב קטלני יותר מבושם וזיעה בעלת ותק, שאינה סקסית בעליל ..
ואולי יחזור הגלגל לאחור ויקום מישהו שייצר או דה פרפום "דה לה שחי" שיחייה בקרב גברים קשישים את הסקסאפיל הדועך שלהם?