המציאות הנשית כפי שסיפרת אותה לעצמך
נשים ממלאות שלל תפקידים - מידי יום ביומו אנחנו אמהות, בנות, חברות, בנות זוג, בעלות עסק, עקרות בית ועוד. אין ברירה! יש ילדים לגדל, בית לנהל... חייבים להתפרנס וצריך לתחזק מערכות יחסים עם בני זוג, הורים, חברות וחברים.
על סמך מה אנחנו מגדירות לעצמנו איך לתפקד בתור אמא? בתור בת זוג? בתור חברה?
על מה מבוסס בעצם האופן בו אנו ממלאות תפקידים אלה?
על מה? על הדעות שלנו כמובן! כך למשל, הדעה שלנו לגבי "מהי אמא טובה" מקורה בציפיות שלנו מעצמנו ובציפיות שאנחנו ממציאות שיש לסביבה מאיתנו.
אז איפה את בתוך כל זה?!
האם שאלת את עצמך פעם, מתוך רשימת ה"צריך" - מתוך כל הדברים שאת לכאורה "צריכה" לעשות - מה את בעצם מוכנה לעשות? ואיפה הרצונות שלך...השאיפות... החלומות? יתכן שהשלמת עם ה"עובדה" שאין ברירה? האם נכנעת (שוב...) לכך שצריך לוותר על חלק מהחלומות, לפעמים אפילו על הכבוד העצמי או על השקט כי לא ייתכן שתשימי עצמך במקום הראשון?
שינוי באמצעות הקשבה
ואולי אפשר אחרת? אולי את לא חייבת לוותר?
ניקח לדוגמא אישה שסובלת מיחס בלתי מתחשב וחוסר הערכה מצד המנהל שלה במקום העבודה. שפת הדיבור שלו מזלזלת, כמעט ואינו מציין את הישגיה, מרבה להטיח בה ביקורת שלילית, דורש ממנה לעיתים קרובות להישאר ולעבוד מעבר לשעות העבודה הרגילות ואינו מתגמל אותה כלל על כך.
ההקשבה האוטומטית או הסיפור שאותה אישה מספרת לעצמה יהיה לרוב – מה לעשות? אני חייבת לשמור על מקום העבודה! אם אתלונן, יפטרו אותי ואין סיכוי שנצליח להסתדר רק עם המשכורת של בעלי. זה לא כל כך נורא – גם במקומות אחרים לא הכל מושלם.
נקודת המוצא של האופן בו היא מקשיבה לעצמה היא ש"אין ברירה". בתוקף תפקידה כאם ובת זוג היא צריכה לסייע לבעלה ולדאוג לפרנסת המשפחה גם אם זה לא תמיד מוצא חן בעיניה.
השינוי המיוחל טמון במעבר מהקשבה אוטומטית ל"מה לא אפשרי" ול"אין ברירה" להקשבה לאפשרויות שבעצם כן קיימות בפניה. הקשבה כזו תגרום לה להכיר בכך שקיימות אפשרויות נוספות כגון:
* לחשב מחדש את התקציב המשפחתי. אולי העובדה שהיא תעבוד פחות שעות תאפשר חסכון בהוצ
אות על צהרון כך שתוכל להסתפק בחצי משרה.
* לקיים שיחה עם המנהל ולהסביר לו מה המשמעות של ההתנהגות שלו עבורה, אולי אף לדרוש תשלום עבור השעות הנוספות. ייתכן שהוא כלל לא היה מודע לכל מה שעובר עליה
* לחפש מקומות עבודה אחרים, ללכת לראיונות עבודה ולבחון אפשרויות תעסוקה אחרות ומשרות עם רמות שכר גבוהות יותר
הרי במצבים אחרים, אפילו בלי להיות מודעות לכך, נשים מקשיבות לאפשרויות רבות שפתוחות בפניהן ומשיגות כך את מטרותיהן. ניקח לדוגמא אישה שרוצה להפתיע את ילדיה במתנה מיוחדת לחג אשר חורגת מתקציב המשפחה. במקום להתמקד בבלתי אפשרי, היא תקשיב לאפשרויות שאכן יובילו אותה להשגת מטרתה, כגון חיסכון מראש של סכומים קטנים בכל חודש, ביצוע סקר והשוואת מחירים בחנויות שונות, נטילת עבודה זמנית נוספת כדי להרוויח עוד כסף ועוד. מסתבר, אם כן, שכשיש מטרה מסוימת שנשים מעוניינות להשיג הן בהחלט מסוגלות להפעיל חשיבה "מחוץ לקופסא" ולהיות קשובות למגוון של אפשרויות.
יישום היכולות הקיימות לא רק איפה שנוח
לפי אותו משקל – גם בכל הנוגע למקום העבודה שלה – תוכל האישה להקשיב למה שכן אפשרי ולגלות אולי שהמנהל שלה דווקא מוכן לשלם לה עבור שעות נוספות, ושהסיבה היחידה שאינו עושה זאת היא שהיא פשוט אף פעם לא העזה לבקש. כמו כן, היא עשויה לגלות שאין לו התנגדות לדחות עבודה ליום המחרת ושאינו מעוניין בהכרח לחייב אותה לחרוג משעות העבודה הרגילות שלה. בנוסף, ייתכן ותמצא לפחות מקום עבודה או שניים שמוכנים להציע לה עבודה בשעות סבירות ברמת שכר דומה.
הרעיון המרכזי כאן הוא שהאפשרויות תמיד קיימות. יש פשוט להקשיב להן ולבחור את אלה שמשרתות אותנו ומקדמות את השגת המטרות שלנו. לא עוד "אי אפשר" או "אין ברירה".
בחני מה באמת אפשרי לעומת מה שאת ממציאה שאת "חייבת" או "צריכה" לקבל על עצמך.
________________________________
עינת עופר, מאמנת בהקשבה ותקשורת בוגרת המכון להקשבה ותקשורת גלובאלית מיסודה של ד''ר קרול מקול, מרצה ומנחה סדנאות הקשבה.