לפני כחצי שנה פנתה אילנה לאורית, מנחה ותיקה ומנוסה ועורכת טור זה, בבקשה להנחיה בכתיבת ספר. אילנה היא פסיכותרפיסטית ומטפלת בהילינג שהחליטה שהיא בשלה לכתוב על חוויותיה המקצועיות. הניע אותה הרצון להגיע לאותם אנשים המרגישים שאיבדו את דרכם, במטרה לחלוק איתם ידע ולהראות להם את האור, היות ועפ"י ניסיונה המקצועי והאישי, ממקום שאדם נרפא פיזית נפשית ורוחנית, הדרך מתגלה לו. כך פשוט קורה.
אורית גילתה בכך עניין רב ובכל מפגש הלכו והתבהרו השפעותיהם (המודעות ושאינן מודעות) של הרבדים העמוקים בהווייתו של אדם על תפקודו ועל דרך התנהלותו במציאות חייו - לטוב ולרע.
על מנת להבהיר שמדובר בהשפעות נרחבות על כל תחומי חיינו, בחרנו להדגימן באמצעות נושא הנוגע לכל אדם – ניהול שינוי – ובחנו אותו משני היבטים שונים (כל אחת בתחומה):
1. הילינג כתהליך ריפוי
2. ניהול פרויקט תוכנה


בספרו Darwin Machines and the Nature of Knowledge, Harvard University Press,1997 כותב פלוטקין
"... Change is a universal condition of the world. … Nothing stands still"

מנקודת מבט זו, נטען כי לא רק שעלינו להתייחס להתנהלות שלנו בתחומים שונים בחיינו כאל ניהול שינויים, אלא מעבר לכך – עלינו לשנות את יחסנו לשינויים המתרחשים בחיינו, הן בתחומים מקצועיים והם בתחומים אישיים, ולקבל שינויים כחלק בלתי נפרד מחיינו שיש לקדמו בברכה. בפרט, נדגים כיצד ניתן לנהל שינויים בחיינו באמצעות יישום רעיונות הלקוחים מהדיסציפלינה של ניהול שינויים, באמצעות בחינת שני תחומים, באחד מעורב עולמנו החיצוני והאחר נוגע לעולמנו הפנימי:

• ניהול פרויקט תוכנה- פרויקטי תוכנה נתפסים היום כפרויקטים של ניהול שינויים בגלל השינויים התכופים בדרישות הלקוחות, בטכנולוגיות המתחדשות, בקהל היעד המתרחב, ובשינוי החברתי והתרבותי הקשור בהם.
• הילינג - ריפוי ושיפור עצמי במסגרת תהליך אישי: החיים מאלצים אותנו לעיתים לערוך שינויים בחיינו האישיים (מעבר לסביבה חדשה, החלפת מקום עבודה, סיום/התחלת מערכות יחסים, אובדן וכן הלאה) ולעיתים אנו אלה הבוחרים או המרגישים צורך לקום ולשנות על מנת להתאים את עצמנו ליעדים חדשים, יחסים חדשים וכו'.

בנוסף לעובדה ששני תחומים אלה מאופיינים בשינויים רבים כמוסבר לעיל, נושאים אלה מתאימים לבחינה מנקודת מבט של ניהול שינויים ממספר סיבות:

קשר/תלות בין גורמים רבים
בפרויקט תוכנה מדובר ביחסי הגומלין שבין לקוחות, צוות הפיתוח, טכנולוגיות, משתמשים ועוד; בהילינג מדובר בקשר שבין האדם לסביבתו הקרובה (משפחה וחברים) ומידת השפעתה עליו, באופן ההתנהלות שלו מול המעגל החיצוני יותר כמו יחסי עבודה, אך בעיקר – מערכת היחסים שלו עם עצמו: האם וכיצד הוא מעריך ומקבל את עצמו.  

שינוי בתהליך והתאמת המערכת לשינוי
בפרויקט תוכנה מדובר בשינויים באיפיון התוכנה המשפיעים על עיצובה ואופן ניהולה; בהילינג, תחילת השינוי היא יציאה מנקודת הנחה שאין האדם יכול לשנות את האחר. הוא יכול רק לשנות את עצמו, את התנהלותו מול האחר או את גישתו ביחס לאחר. 

שינוי כמעורר תחושת אי-וודאות וחוסר ביטחון
בפרויקט תוכנה מדובר באי הוודאות הנובעת מהשפעת שינוי מקומי במערכת התוכנה על חלקיה האחרים של המערכת; בהילינג מדובר בהתמדה ובמחויבות לתהליך השינוי בכל זמן נתון בהווה, כאשר בעצם לא ניתן לדעת בוודאות לאן הוא יוביל. לעיתים, הדברים הנפלאים ביותר שקורים לנו בהמשך הדרך, הם אלה שלא העלנו כלל על דעתנו.    

שינוי כתהליך למידה מתמשך שלא ניתן להאיצו
בניהול פרויקט תוכנה עובדה זו מתבססת על נקודת המבט שעל פיה תהליך פיתוח תוכנה הוא למעשה תהליך למידה שיש לקחת בחשבון את מורכבותו, ולהוסיף סיבוכיות בהדרגה בהתאם להבנה שהושגה בכל שלב; תהליך ההילינג אף הוא הינו תהליך למידה מורכב של האדם את עצמו שכן מדובר בהתבוננות פנימה, בהכרת החולשות, בהבנה וסילוק האמונות המעכבות, בהתוודעות לרצון האמיתי והתקדמות לקראת הגשמתו במציאות. הקצב נקבע עפ"י היכולת להכיל את התכנים העולים באותה התבוננות פנימה. 

התפשטות השפעת השינוי כאדוות בעת זריקת אבן
בפרויקט תוכנה, בעקבות הכנסת שינוי בחלק מסוים, יש לבדוק את השפעת השינוי על שאר חלקי המערכת; בהילינג מדובר בהתמרכזות בתהליך, במחויבות ובמוכנות האמיתית לשינוי. יש ללמוד לשחרר פחדים וחששות ולפנות מקום לחדש; משם הדברים ישליכו לכל הכיוונים ולכל תחומי החיים.

כאב כסיגנל חיובי
בהקשר לפרויקט תוכנה הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בתהליך הטסטינג שבמידה והוא נכשל, יש להתייחס לכך כאל הזדמנות לשיפור איכות התוכנה; בהילינג, הכאב (גופני או נפשי כאחד) מסמל אולי את הפרידה מדפוסי העבר המוכרים, לטובת הווה משוחרר מאותן מגבלות שבו האדם שלם יותר עם עצמו, עם מי ומה שהוא, ומוכן לקחת אחריות על מציאות חייו. 

כעת, נציג אוסף כלים לניהול שינויים ואת אופן יישומם בריפוי בהילינג ובפרויקט תוכנה. כלים אלה עוזרים להתמודד עם שינויים ולהתגבר על סיבוכיותם:

מוכנות להתחיל בשינוי
בהילינג מדובר בהכנת האדם לקראת השינוי העומד להתחולל בחייו, בהנחה שהשינוי ידוע מראש. קיימות לכך דרכי טיפול רבות המשתנות מאדם לאדם. לדוגמה: כאשר האדם מביע את חששותיו מהשינוי או מתריע על מצוקה הקשורה לשינוי העומד להתרחש, יש להביאו להבנת אותם פחדים ולהכיר בקיומם בחייו. משם, פונים לחוויות עבר הקשורות לשינויים כדי להבין מה קרה שם שהותיר זיכרון רע אשר עשוי להשפיע על ההתייחסות וההתנהלות במהלך שינויים עתידיים. כאשר האדם מבין פתאום מהי ההתנהלות הספציפית שגרמה אז לתוצאה לא רצויה, הוא יכול לשנות לגמרי את התנהלותו בעת המשבר הנוכחי, על מנת להגיע הפעם לתוצאה הרצויה. בפיתוח פרויקט תוכנה, לפני שמוכנס שינוי למערכת התוכנה, יש להגיע למצב שבו המערכת יציבה – כלומר, כל הפיתוח שבוצע עד כה נבדק ולא נמצאו באגים. על בסיס בדיקה זו ניתן להמשיך לפתח ולהכניס שינויים.

התמודדות עם חשש מהלא נודע והמפתיע
בהילינג חשוב ביותר לבנות וליצור בסיס רגשי מוצק ולהביא את האדם לתחושת ביטחון כללית. כאשר אנו מתנהלים בעולם מתוך תחושת ביטחון, החשש מהלא ידוע מצטמצם מאד שכן אנו מרגישים חזקים ויציבים ויודעים שיכולים אנו להכיל את אשר ייקרה בדרכנו. במילים אחרות, מדובר בתחושה בסיסית ש"הכל בסדר" בניגוד לטלטלות רגשיות שמספקות את ה"דרמה" אך אינן תורמות להתמודדות נכונה עם מה שקורה באותו זמן במציאות עצמה. בניהול פרויקט תוכנה ההתמודדות עם הלא נודע מתבצעת באופן מבוקר ע"י חלוקת תהליך הפיתוח לאיטרציות קצרות (לדוגמה, מחזורי פיתוח של שבועיים) שבמהלכן לא מוכנסים שינויים לתוכנה. בנוסף, טסטינג אוטומטי מספק תוכנה יציבה ומונע הפתעות.

התמודדות עם ריבוי אפשרויות בחירה
כאשר מתרגלים הילינג כדרך חיים, באופן עצמאי או במסגרת טיפול, הערך המוסף (ויש האומרים- העיקר) הוא פיתוח היכולת האינטואיטיבית, היכולת להתחבר לאותו מקום בתוכנו שפשוט יודע, ואז, כאשר הדבר הנכון נקרה בדרכנו, אנו יודעים לזהותו מיד ולהעדיפו על פני כל אפשרות אחרת. בפרויקט תוכנה, ניהול באיטרציות קצרות מאפשר בחינתן של מספר אפשרויות תוך מודעות לכך שיתכן והבחירה לא הייתה נכונה. במקרה כזה, הפיתוח המיותר קטן יחסית, לא גרם לבזבוז משאבים משמעותי ויחד עם זאת תרם לתהליך ההבנה של התוכנה ע"י המפתחים והלקוחות.

בחינה וארגון מחדש של המערכת לאור השינוי
בהילינג העבודה היא מערכתית, קרי האדם נתפס כמערכת שלמה, כמכלול, ולכן כל שינוי בחייו יניע כגלגל שיניים גם התנהלות בתחומים אחרים, כך שקיימת סבירות שנראה יותר מתוצאה אחת. בפרויקט תוכנה, הכנסת השינוי מתנהלת במקביל לבחינה כיצד הוא משפיע על שאר  המערכת ועדכונה בהתאם.

רפלקציה על שינויים קודמים
יש אנשים היותר מאוימים משינוי העומד להתרחש בחייהם (כמו גם משינויים פוטנציאלים) והוא מלווה בחשש רב ובחוסר אמון במידת יכולתם לעבור אותו בשלום/בהצלחה. כאן נכנס הצורך להראות להם היסטוריה של התנהלות קודמת מוצלחת בעת שינוי כאשר תוצאת השינוי קצת פחות חשובה. העיקר הוא להראות או להזכיר לאדם את העמידות שלו במהלך אותו שינוי ואחריו (בהינתן שלא תמיד אנו בוחרים לשנות, אלא לעיתים המציאות מאתגרת אותנו...); לחילופין, אם ההתנהלות הקודמת לא הייתה מוצלחת, בודקים (כאמור לעיל) כיצד היה צריך להתנהל כדי להשיג את התוצאה הרצויה. בתהליכי פיתוח תוכנה, מתוך מודעות לעובדה שתהליך הפיתוח הוא תהליך למידה, משולבים מפגשי רפלקציה שמטרתם לשפר באופן מתודולוגי את תהליך הפיתוח. תהליכים אלה מתמקדים לעיתים בתוצר ולפעמים בתהליך.

סיכום
בטור זה הראינו כי הן תפיסתנו את מושג השינוי והן התנסויותינו במהלך שינויים בחיינו, עשויים לעצב בסופו של דבר את אופן ההתמודדות שלנו עם שינויים בתחומים שונים. כל שנדרש הוא מטה-שינוי: אמוץ חשיבה אחרת על תהליכי שינוי.