אני אוהבת להתעסק בקטנות של היומיום. אלו הם החיים. הבנות גדולות היו לי מסתם משפטים שנזרקו אלי, או סביבי בלי שום כוונה מכוננת. יסלחו לי כל המחפשים למיניהם. מה יש  כבר לחפש? הכל נמצא כאן, כל הזמן צריך רק לראות ויש כל כך הרבה מה לראות.  היום ראיתי כמה דברים קטנים וגם חשבתי על כמה. 

אלוהים שלי
היום נכנסנו למקדש ונקלענו לחתונה נפאלית מסורתית לייט. טקס קליל וקצר יחסית של זוג שנראה שהתחתן מאהבה ולא משידוך. כחלק מהטקס הכלה הובאה אל החתן וסגדה לו. מרגע זה בעלה הופך להיות האלוהים שלה. היא הלבישה לו תכשיטים, קשטה אותו בשרשראות, האכילה אותו ונשקה את כפות רגליו. המשפחה צחקה ונראתה משועשת מהטקס ואילו הכלה נראתה מוטרדת, מבויישת, מסוגרת ועצובה מה.
גיל אמר שהיא כנראה חושבת על מה שמצפה לה בהמשך היום. מסתבר שבנפאל לא מדברים במשפחה על מין וכמעט ולא קיים חינוך מיני אפילו עם מדובר במשפחות מהמעמד הגבוה, משפחות מבוססות שחיות לפי סטנדרטים מודרניים.
הטקס המשיך ובדרך החוצה שמנו לב לשתי מזוודות גדולות.  אחרי הטקס החתן והכלה יטוסו כנראה לחו"ל ושם הכלה תגלה לראשונה את אשר לא ידעה.



וליד החתונה, פיצה
במעבר חד, אחרי דקותיים הליכה מהמקדש נכנסו למסעדה איטלקית. התפריט מערבי, האוירה מערבית ברקע, המוסיקה אמריקאית.  אכלנו פיצות וספגטי, שתינו קולה וקינחנו בגלידה אמריקאית. יצאנו והמשכנו למקדש הבא.



הבית הנייד שלי
בעבר העסיק אותי נושא משמעות הבית. מהו בית עבורנו? מה הוא מקנה לנו? בשיטותי אחר חומר בנושא נתקלתי ברעיון שמצא בזמנו חן בעיני מאוד, בית נייד.  זהו בית בלי כתובת קבועה שאפשר לנוע  איתו ממקום למקום.  אידיאלי בשבילי.
נזכרתי בבית הנייד כשהתחלתי להאזין למוסיקה שבחרתי להביא איתי. במחשב הנייד יש לי מלאי של עשרות ויותר דיסקים שאני אוהבת. בערב כששכבתי במיטה והקשבתי בחושך לשיר הנפלא של אדל  "one and only", הייתי בבית. המוזיקה היא הבית הנייד שלי.

אהבה
מה זאת אהבה? שאלה כבדת משקל לכאורה שלא נראה לי שיש צורך להתעמק בה יותר מידי. בעיני העניין פשוט. כשיש אהבה יודעים זאת וכשאין אהבה גם יודעים זאת. כשמתחילים להתפלסף ולנסות להבין אם מה שיש זאת אהבה אז אין אהבה, יש משהו אחר.  ביום ההולדת שלי, לפני הנסיעה, בן זוגי נתן לי במתנה סכום כסף לנסיעה. ואז ידעתי.

בית הקפה שלי
היום בערב חזרתי לבית הקפה שממול. המלצר הכיר אותי ושאל אותי אם אני רוצה את הקפה כמו אתמול. עניתי כן ובקשתי גם טוסט. הטוסט שלנו מעולה, אמר והלך להכין. איזה כיף שכבשתי לי נחלה קטנה, בקטמנדו.

ולסיום
לסוגיית הגודל. לדעתי, הגודל ממש לא קובע, כי בסך הכל אנחנו קטנים פה בעולם ורק מתחפשים לגדולים וחשובים.