הדו"ח על סוגיית עובדות הנקיון נכתב על ידי שני חוקרים בכירים: מי שהיה משנה לנגיד בנק ישראל פרופסור פרופ' אביה ספיבק וכיום חוקר ומרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, וד"ר מאיר אמיר בעליה של חברה ליל ייעוץ כלכלי ובחן את העלות הכלכלית של מעבר אפשרי משיטת העסקה עקיפה למודל של העסקה ישירה.

מהדו"ח עולה כי בהנחות ריאליסטיות, בממוצע על פני 20 שנים, התוספת של העלות להעסקה ישירה אינה עולה על 25 אחוזים. תוספת העלות כתוצאה של מעבר להעסקה ישירה מצד מוסדות הלימוד מסתכמת בלא יותר מרבע אחוז (0.25% ) מהתקציב השוטף.
נובע מכך ש: "ההחלטה אם לעבור להעסקה ישירה היא החלטה ערכית, האם הנהלת האוניברסיטה או המכללה חושבת שמוטלת עליה החובה להיות מעסיק נאור של עובדות הניקיון, באמצעות העסקה ישירה, או שהיא חיה בשלום עם המצב הנוכחי כאשר המעסיק, במקרה הטוב ביותר, הוא מעסיק תקני, אם באמת ניתן לוודא שהוא פועל על-פי כל סעיפי החוק וההסכם עם המוסד. האם אין לכל אדם זכות קנויה להיות מועסק על ידי מעסיק נאור והאם אין זכות זו מחייבת את מוסד אקדמי כמעסיק?", כותבים בדברי הסיכום החוקרים ובהמשך:" בהחלטת המוסד לבחור בהעסקה באמצעות קבלן הוא דן את עובדות הניקיון לתנאי שכר מינימאלים, ללא אופק של קידום, ללא שיפור בתנאי העבודה, כפי שהם משתפרים עבור שאר העובדים המאורגנים, ללא ייצוג שנועד לשמור על זכויותיהן ולשפר את תנאי העסקתן.
זוהי צורת העסקה לא הוגנת כי היא מקבעת את העובד בתחתית הסולם, מונעת ממנו אפשרות לייצוג הולם והופכת אותו ליוצא דופן, חריג, מחוץ לגדר המוסד שבו הוא עובד".

מעניין לציין שהחוקרים מצאו באמצעות עשרות השיחות שקיימו כי הצד הכספי, תוספת העלות של העסקה ישירה, אינו הגורם המסביר לתופעת קבלני השירותים לניקיון. ההסברים להעסקת עובדות הנקיון באמצעות קבלן היו כי: "כך נוהגים כולם: משרדי ממשלה, עיריות, בנקים, בתי חולים וכל השאר. זה כמובן לא מהווה צידוק אבל זה נותן הצדקה לא לסטות מהכלל, מהנורמה".

כיצד תמומן עלות ההעסקה הישירה?
בדו"ח החוקרים מציעים מספר דרכים למימון העסקתן של עובדות הניקיון על-ידי מוסדות ההשכלה. לפי תחשיב שערכו החוקרים העלות של ניקיון כל הקמפוסים של האוניברסיטאות והמכללות מסתכמת בכ

– 100 מיליון ₪ בשנה.
מעבר להעסקה ישירה יכול להביא בסופו של תהליך לגידול ממוצע של כ– 25% בעלות סעיף זה, או כ– 25 מיליון ₪ בשנה. 
כיצד תמומן תוספת הוצאה שנתית של 25 מיליון ₪ בשנה? לדעת החוקרים הסכום צריך להיות מכוסה על ידי תקציב המדינה, הגדלת תקציב הות"ת בשיעור זה והפנייתו באופן יחסי לכל מוסד שעובר להעסקה ישירה של עובדות הניקיון.
כמו כן אפשר להציע מתוך  ראייה ערכית  שציבור הסטודנטים בהווה ובעתיד יטול על עצמו מימון מחצית מעלות זאת. "אם יש כ- 250 אלף סטודנטים בארץ, חישוב פשוט מורה כי העלאת שכר הלימוד ב- 50 ₪ לשנה, העלאה של כחצי אחוז בשכר הלימוד, תוכל לממן מחצית מתוספת העלות הנדרשת למעבר להעסקה ישירה. זהו סכום לא גדול אבל השקעה כלכלית מאד אפקטיבית שכן היא תביא לשנוי משמעותי בחייהן של כ- 2500 עובדות נקיון בכל רחבי הקמפוסים".
 
בהתיחס לדו"ח טוענת ד"ר מאיר אמיר ש: "בהחלטת המוסד לבחור בהעסקה באמצעות קבלן הוא דן את עובדות הניקיון לתנאי שכר מינימאלים, ללא אופק של קידום, ללא שיפור בתנאי העבודה, כפי שהם משתפרים עבור שאר העובדים מן השורה בכל מקום עבודה סביר. העסקה קבלנית היא צורת העסקה לא הוגנת כי היא מקבעת את העובד בתחתית הסולם, מונעת ממנו אפשרות לייצוג הולם והופכת אותו ליוצא דופן, חריג, מחוץ לגדר המוסד שבו הוא עובד".

"חשיבותו של הדו"ח נעוצה בעובדה שהוא מצליח לעקור את הויכוח אודות תופעת עובדי הקבלן מן השדה האידיאולוגי אל השדה המקצועי-כלכלי, ולהציב הלכה למעשה חלופת מדיניות אפשרית לאחת הרעות החולות שהתהוו בארץ ולא פסחו, למרבה הצער, על המוסדות להשכלה גבוהה". טוען פרופ' אביה ספיבק
 
פרופ' ספיבק וד"ר אמיר הוסיפו כי מן הממצאים העולים מן המחקר ניתן היום לחזור למודל של העסקה ישירה של עובדות ניקיון: "אולם יש צורך להסביר ולהמחיש אותם, כי לכאורה הממצאים שלנו הם נגד תורת הכלכלה הפשוטה, לפיה קבלן שירותי הניקיון הוא יותר יעיל. צריך לשכנע ולהאמין בדבר, אבל זה אפשרי. אם כך הבעיה העיקרית שיש להתמודד איתה היא 'הכשרת הלבבות' ולא השאלה הכלכלית דווקא" הסבירו השניים.