נשים בישראל

לרגל יום האישה הבינלאומי פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקט נתונים על מצבן של הנשים בישראל.

בשנת 2012, כ-1,021 אלף נשים בגיל 15 ומעלה, שהן כ- 37% מן הנשים (לא כולל מוסדות, קיבוצים וגרים מחוץ ליישובים), היו אמהות לילדים עד גיל 17.  90% מאמהות אלה חיו עם בן זוג, היתר כ-104 אלף נשים, עמדו בראש משפחות חד-הוריות. אחוז גבוה יותר מן הנשים הערביות הן אמהות לילדים עד גיל 17, בהשוואה לנשים היהודיות. 
כ-9% מן הנשים גרות בגפן (כ- 240 אלף נשים), בהשוואה ל-7% מהגברים, בדומה לשנים הקודמות. אחוז הנשים היהודיות הגרות בגפן גדול פי 3 מאחוז הנשים הערביות הגרות בגפן.  בגיל 65 ומעלה, אחוז הנשים הגרות לבד גדול פי 3 מן האחוז בקרב הגברים (32% לעומת 11%).

אחוז ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה בישראל (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) הגיע בשנת 2012 ל- 58.1%. בקרב הגברים האחוז היה 69.3%.

אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה הגיע בשנת 2012 ל-7.0% לעומת 6.8% אחוז הגברים הבלתי מועסקים. 

66.4% מכלל המועסקות בשנת 2012 עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע) ו-33.6% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 86.3% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו- 13.7% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 14.2% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל, 12.8% עשו זאת שלא מרצון.

כ – 11 אלף נשים התייאשו מחיפוש עבודה ב-2012. הן היוו 51.1% מכלל המתייאשים.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי של אימהות חד-הוריות היה ב-2012 79.7% – גבוה יותר מאשר השיעור בקרב אמהות נשואות – 72.4%; גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות – 8.0% לעומת 6.0% בהתאמה.

91.3% מהנשים המועסקות הן שכירות לעומת 83.8% בקרב הגברים.

מספרן של השכירות המקבלות את שכרן באמצעות חברות כוח אדם (כולל קבלני כוח אדם שאינם קבלני משנה) הגיע לכ- 24.7 אלף בשנת 2012, וחלקן מכלל השכירים המקבלים את שכרם באמצעות חברות כוח אדם הגיע ל-50.6%, בהשוואה לחלקן של השכירות מכלל השכירים שעמד על 51.1%.

חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי הגיע בשנת 2012 ל-48.6%.    חלקן  של המנהלות מכלל המנהלים הגיע בשנת 2012 ל-  30.8%.

95.6 אלף נשים עבדו בתחום ההייטק ב-2012, והן מהוות 36.6% מכלל המועסקים בתחום זה.

בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה כי בשנת 2012, כמו בשני העשורים האחרונים, כ- 41% מהנשים היו מועסקות בשישה משלחי יד נשיים מסורתיים המאופיינים בשכר עבודה נמוך: "מטפלים", "עובדי הוראה בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים ומדריכים חברתיים", "עובדי מזכירות", "מוכרים זבנים ודוגמנים", "פקידים אחרים", ו"עובדי ניקיון במבנים, עובדי מטבח ועובדי מכבסות".  בכל אחד ממשלחי היד הללו, למעט  "מוכרים זבנים ודוגמנים" ו"עובדי ניקיון במבנים, עובדי מטבח ועובדי מכבסות" הנשים מהוות כ- 70% או יותר מהמועסקים במשלח היד.

שיעורי הזכאות לתעודת בגרות גבוהים יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים: ב-2011 הגיע שיעור מקבלי תעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב ל-62% מבין הבנות לעומת 51% מבין הבנים.  גם שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות שהם המועמדים הפוטנציאליים ללימודים גבוהים, היה גבוה יותר בקרב הבנות והגיע ל-51% מבין הבנות לעומת 43% מבין הבנים. הפער בין בנות לבנים גדול יותר בחינוך הערבי:  58% מהבנות לעומת 40% מהבנים שלמדו בכיתות יב היו  זכאים לתעודת בגרות, 

בשנת תשע"ב (2011/12) למדו 303.6 אלף סטודנטים בישראל, מתוכם 172.1 אלף היו נשים (56.7%). בשנת תש"ל (1969/70) רוב הסטודנטים היו גברים, כאשר שיעור הנשים באותה השנה היה 43.3% . לעומת זאת, בשנת תש"ן (1989/90), הנשים היוו את הרוב (52.4%).

רוב הסטודנטים באוניברסיטאות ובאוניברסיטה הפתוחה היו נשים (55.6% בקירוב), אך במכללות האקדמיות הן היו קצת מעל למחצית (51.2%). לעומת זאת, עיקר הסטודנטים במכללות אקדמיות לחינוך היו נשים (80.3%).

בקרב סטודנטים לתואר ראשון בשנת תשע"ב, הנשים היוו רוב ברור באוניברסיטאות (54.5%) ובאוניברסיטה הפתוחה (56%) ובעיקר במכללות אקדמיות לחינוך (מעל 80%). במכללות האקדמיות שיעור הנשים היה מעט מעל למחצית (50.3%).

שיעור הנשים הגבוה ביותר בקרב סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות, היו בתחומי הלימוד: חינוך והכשרה להוראה ומקצועות עזר רפואיים (מעל ל-80%). לעומת זאת, בתחומי הלימוד, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, כמו גם הנדסה ואדריכלות, האחוז היחסי של הנשים היה הנמוך ביותר (מתחת ל-32%).

בתחומי הלימוד של מדעי הטבע (המדעים הפיזיקאליים והמדעים הביולוגיים), ישנם הבדלים בשיעורי הנשים בין סטודנטים לתואר ראשון שלמדו באוניברסיטאות לבין אלו שלמדו במכללות אקדמיות. באוניברסיטאות, מעל לשני שלישים מהסטודנטים שלמדו מדעים ביולוגיים היו נשים, אך במכללות אקדמיות הן היו רוב מתון (53.5%). בקרב סטודנטים הלומדים מדעים פיזיקאליים באוניברסיטאות, הנשים היו קצת מעל לשליש (35.8%), לעומת מחצית במכללות האקדמיות (50%). ההבדלים בשיעורי הנשים בין מכללות אקדמיות לבין אוניברסיטאות בתחומי מדעי הטבע נובעים מההבדלים המשמעותיים בשיעורי הנשים במקצועות הלימוד השונים המרכיבים את התחומים ומכך שהיצע המקצועות באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות שונה.

מקצועות הלימוד לתואר ראשון שבהם לנשים היה את הייצוג הגבוה ביותר (מעל ל-95%) הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות, היו הפרעות בתקשורת וריפוי בעיסוק. רוב שכזה היה לנשים גם במקצוע עיצוב טקסטיל (במכללות האקדמיות) וגם במקצועות, חינוך לשוני וחינוך מיוחד (באוניברסיטאות).

המקצועות בהם נשים היו הכי פחות מיוצגות (פחות מ-15%) באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות הן מקצועות ההנדסה הבאים: הנדסת חשמל והנדסת מכונות. בנוסף, נשים הכי פחות מיוצגות בהנדסת מחשבים-חשמל ובהנדסה גרעינית (באוניברסיטאות), וגם במקצועות: הנדסת בניין, הנדסת מערכות תקשורת, פיזיקה, הנדסת אלקטרוניקה, הנדסה אזרחית וכן הנדסה וניהול משאבי מים (במכללות אקדמיות).

בתשע"ב, הנשים היוו רוב ברור בקרב הסטודנטים לתואר שני שלמדו באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות (57.9% ו-59.7%, בהתאמה). לעומת זאת, באוניברסיטה הפתוחה, הנשים היו רוב מתון (51.6%), אך במכללות אקדמיות לחינוך הן היו רוב משמעותי מאוד (81.8%).

באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות, תחומי הלימוד העיקריים, לתואר שני, בהן נשים היו מיוצגות (מעל ל-75%) הם חינוך והכשרה להוראה ומקצועות עזר רפואיים. בנוסף, באוניברסיטאות,  מעל 75% מהסטודנטים שלמדו אמנות, אמנויות ואמנות שימושית, היו נשים. שני התחומים שבהם הנשים היו פחות מיוצגות, הן באוניברסיטאות והן במכללות אקדמיות (מתחת ל-32%) היו מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב וכן הנדסה ואדריכלות.

באוניברסיטאות, מקצועות הלימוד בהם כמעט כל הסטודנטים לתואר שני היו נשים (מעל 98%) הם: ריפוי בעיסוק, לימודי נשים ולימודי הגיל הרך. במכללות האקדמיות, הנשים היוו מעל ל-93% מהסטודנטים שלמדו את המקצועות, לימודי משפחה וייעוץ חינוכי.

כל המקצועות לתואר שני, שבהן לנשים היה את הייצוג הקטן ביותר (מתחת ל-15%) היו מקצועות מתחום ההנדסה האדריכלות. במכללות האקדמיות, הנדסת חשמל והנדסת מערכות תקשורת היו מקצועות שבהם כל הסטודנטים היו גברים. באוניברסיטאות, המקצועות בהן ייצוג הנשים היה הנמוך מיוחד, היו: הנדסת תוכן וייצור (8.7%) והנדסת מערכות תקשורת (4.3%).

בקרב סטודנטים לתואר שלישי בשנת תשע"ב, תחומי הלימוד העיקריים שבהם הנשים היו מיוצגות (מעל ל-70%) הן: חינוך והכשרה להוראה, מקצועות עזר רפואיים, וכן אמנות, אמנויות ואמנות שימושית. לעומת זאת, הנשים היו הכי פחות מיוצגות (42% ומטה) בתחומי הלימוד: מדעי הרוח הכלליים, מדעים פיזיקאליים, הנדסה ואדריכלות וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב.

הכנסות נשים- נתונים מסקר הוצאות משק הבית
ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר בשנת 2011 הייתה 9,976 ₪, והכנסתה של אישה – 6,600 ₪. כלומר, הכנסת אישה היוותה 66% מהכנסת גבר. בעשרים השנים האחרונות הצטמצם הפער בהכנסה החודשית בין המינים. בתחילת שנות התשעים הכנסת אישה שכירה היוותה 57% מהכנסת גבר ומ-2002 היחס גדל והיווה למעלה מ-60%. 

בשנת 2011 גברים שכירים עבדו בממוצע 45 שעות עבודה בשבוע ונשים שכירות - 36 שעות. בחישוב ההכנסה לשעת עבודה הצטמצם הפער בין המינים. בשנת 2011 הייתה ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה של גבר שכיר 53.0 ₪ ושל אישה שכירה 44 ₪, כלומר הכנסת אישה לשעת עבודה היוותה 83% מהכנסת גבר. 

במדרג השכירים לפי גובה ההכנסה החודשית ברוטו, נשים היוו 69% מהעשירון התחתון ורק 23% מהעשירון העליון.

בשנת 2011, הכנסת נשים שלמדו 16 שנים או יותר, 77% מהכנסת גברים שכירים בעלי אותה רמת השכלה. הכנסת נשים שלמדו 12-9 שנים היתה 85% מהכנסת הגברים בעלי אותה רמת השכלה.

גברים מועסקים מרוצים יותר מהכנסתם מנשים (64% לעומת 56%), חוששים יותר לאבד את עבודתם (10% לעומת 7%), אך נשים יותר אופטימיות באשר למציאת מקום עבודה חדש עם רמת שכר דומה, למקרה שיאבדו את מקום עבודתם (61% מהמועסקות מעריכות כי ימצאו לעומת 54% מהגברים המועסקים).

מבחינת מיומנויות אישיות, גברים מעידים על עצמם כי הם טובים במספרים ובחישובים בשיעור גבוה יותר מאשר נשים (76% לעומת 62%), ו-26% מהגברים המועסקים נדרשים בעבודתם לפעולות חשבון לעומת 14% מהמועסקות.

גברים משתמשים יותר מנשים במחשב ובאינטרנט. בקרב המשתמשים באינטרנט, 32% מהנשים עורכות קניות באינטרנט, לעומת 45% מהגברים.

נשים מבקרות יותר מגברים בהצגות ובמופעים (מחצית מהנשים ו-43% מהגברים ביקרו ב-12 החודשים האחרונים), ושני שלישים מהן (67%) קוראות ספרים בזמנן הפנוי (לעומת 57% מהגברים). גברים, לעומת זאת, הולכים  לצפות באירועי ספורט בשיעור גבוה פי 3.4 מאשר נשים. 

84% מהציבור בגיל 20 ומעלה קורא עיתונים , נשים וגברים בשיעור דומה. מבין קוראי העיתונים, גברים יותר מנשים קוראים כתבות בנושא חדשות ופוליטיקה (86% לעומת 72%), כתבות בנושא כלכלה (51% לעומת 22%) וכתבות בנושאי ספורט (39% לעומת 3%). נשים קוראות יותר מגברים כתבות בנושאים פנאי ותחביבים, בריאות ועיצוב, אופנה ובית.

גברים יותר מנשים עוסקים בפעילות התנדבותית (21% לעומת 17%).

נשים חשות בדידות בשיעורים גבוהים יותר מגברים (30% לעומת 21%), 8% מהן חשות שיש להן למי לפנות בשעת משבר או מצוקה לעומת 11% מהגברים.