שדולת הנשים פרסמה את הדו"ח השנתי שלה תחת הכותרת: קידום שוויון מגדרי בכנסת ה-18, מעקב אחרי פעילות חברות וחברי הכנסת. מטרת הדו"ח היא לערוך בדיקת מצב פרלמנטרית בכל הנוגע לקידום השוויון המגדרי בכנסת הנוכחית. נבחנה עבודת החקיקה, קידום הצעות חוק, הגשת שאילתות והגשת הצעות לסדר היום. הדו"ח בדק מי היו חברות וחברי הכנסת הפעילים ביותר ומה היו הנושאים בראש סדר היום שלהם וכן נעשתה סקירה על הנושאים המגדריים שזכו להתייחסות וטופלו בכנסת ה-18.
נושאי הצעות חוק מגדריות
הדו"ח בחן במבט כולל את נושאי הצעות החוק המגדריות. מנתוני הדו"ח עולה שבכנסת ה-18 הוגשו 34 הצעות חוק בנושא בטחון סוציאלי, 22 בנושא אמהות והורות, 20 אלימות במשפחה, 20 מעמד אישי במשפחה, 14 אלימות נגד נשים, 14 שילוב נשים בעבודה, 7 בנושא תנאי עבודה במקצועות "נשיים", 6 ייצוג הולם, 2 בריאות נשים, 2 החפצת נשים, 2 נשים בשירות לאומי וצה"ל, 2 נשים בכלכלה, 1 בנושא אפליית נשים, 1 פערי שכר בין גברים ונשים ו-1 כללי. סה"כ 148 הצעות חוק.
חברי הכנסת הפעילים בתחום המגדרי
בדו"ח פורסמה רשימת חברי הכנסת הפעילים ביותר בייזום הצעות חוק בתחום המגדרי. השלישיה הפותחת היא: זהבה גלאון עם 23 יוזמות להצעות חוק, אחריה ציפי חוטובלי עם 14 הצעות חוק ומרינה סולודקין עם 10 הצעות חוק. אחריהן: דב חנין 7, אילן גלאון 6, ניצן הורוביץ 5, זבולון אורלב 5, דליה איציק 4, אורית זוארץ 4, חיים אורון 4, חיים כץ 4, חנין זועבי 4, פאינה קירשנבאום 3, משה גפני 3, רוניתתירוש 3, איתן כבל 3, שלמה מולה 3, עתניאל שנלר 2, כרמל שאמה 2, ג'מאל זחאלקה 2.
ייזום שאילתות בכנסת
בכנסת ה-18 נעשו 110 שאילתות בנושאים מגדריים. 23 בנושא שילוב נשים בעבודה, 13 אלימות מינית, 12 בריאות נשים, 9 מעמד אישי במשפחה, 8 אמהות חד הוריות, 7 הדרת נשים, דת ומדינה, 7 בטחון סוציאלי, 6 בעיות פרטניות של נשים, 5 תנאי העבודה במקצועות "נשיים", 5 נשים בשערות לאומי וצהל, 5 אלימות נגד נשים, 2 סחר בנשים, 1 קידום נשים בפוליטיקה, 1 נשם וספורט, 1 נשים והסכסוך הישראלי פלסטיני, 1 המגזר הערבי, 1 החפצת נשים 1 הורות שיוויונית 1 דת.
מי היו חברי הכנסת הפעילים ביותר בתחום השאילתות המגדריות?
חברי הכנסת הפעילים ביותר בתחום השאילתות המגדריות: חנין זועבי הפנה 8 שאילתות, איתן כבל 7, אורית זוארץ 6, מסעוד גנאים 6, שלי יחימוביץ' 6, אורח אורבך 5, עינת וילף 5.
ייזום הצעות לסדר היום
אילו נושאים בתחום המגדרי הועלו לדיון בכנסת ה-18 כהצעות לסדר היום? בסה"כ הועלו לדיון 202 הצעות לסדר היום לפי הפילוח הבא: 31 בנושא הדרת נשים, דת ומדינה, 24 אלימות מינית, 23 אלימות נגד נשים, 23 שילוב נשים בעבודה, 15 תנאי העבודה במקצועות "נשיים", 14 המגזר הערבי, 14 נשים בצה"ל, 11 בריאות נשים, 9 כללי, 6 אפליית נשים בישראל, 6 בטחון סוציאלי, 6 נשים בסכסוך ישראלי פלסטיני, 5 פערי שכר בין נשים לגברים, 3 ייצוג נשים בתקשורת, 3 מעמד אישי משפחתי, 3 פשיעת נשים, 2 ייצוג הולם, 2 נשים בפוליטיקה, 2 נשים בצה"ל.
מי העלאה את ההצעות לסדר היום?
חברי הכנסת הפעילים ביותר בהעלאת נושאים בתחום המגדרי לסדר היום בכנסת ה-18 היו: אורית זוארץ 16 נושאים, חנין זועבי 16, עינת וילף 14, ציפי חוטובלי 13, אורלי לוי אבקסיס 11, ניצן הורוביץ 9, אנסטסיה מיכאלי 8.
במסגרת הדו"ח נעשתה סקירה על הסוגיות המגדריות שנדונו וטופלו בכנסת.
שילוב נשים בעבודה
שילובן של הנשים בעבודה הוא אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו את הכנסת ה-18. נשים עדיין סובלות מאפליה מבנית בתחום העבודה
בכנסת הנוכחית הוגשו מספר הצעות חוק שנועדו לתקן את פקודת מס ההכנסה כך שניתן יהיה לנכות את הוצאות הטיפול בילדים מההכנסה החייבת. הצעות חוק אלו לא עברו.
תחום נוסף שקודם בכנסת הנוכחית הוא הטיפול בגיל הרך, הקמתן של מסגרות חינוך זולות וחינמיות שיהוו תמריץ לנשים לצאת לשוק העבודה. מהלך זה זכה לקידום גדול עם מתן המלצות ועדת טרכטנברג להחיל את חוק חינוך לימוד חובה לגילאי 3-4, חוק שביצועו מעוכב כבר 30 שנה מסיבות תקציביות.
חוק עבודת נשים הוא אחד מהחוקים המגינים כיום על נשים בשוק העבודה. למרות שחוק זה מציין בפרוש שאסור לפטר נשים בהריון או בטיפולי פוריות בפועל, נשים רבות מפוטרות בהריון ללא היתר. כדי לתקן מצב זה הוגשה הצעה לתיקון חוק עבודת נשים שמבקשת להשוות בין האפשרות לפטר חיילי מילואים לאפשרות לפטר אישה בהריון או בטיפולי פוריות.
חקיקה בתחום המעמד האישי בישראל
בישראל קיימות כיום אזרחים רבים אשר אינם יכולים להינשא בארץ או שנאלצים להינשא בדרך שנוגדת את צו מצפונם.
ח"כ חיים אורון הגיש הצעת חוק נישואין וגירושין שבאה להוסיף אפשרות של נישואין אזרחיים כנהוג ברוב מדינות העולם.
הצעת חוק נוספת בתחום זה מתייחסת להעלאת גיל הנישואין לגיל 18 ואיסור של נישואי קטינים. הצעת החוק הזאת שאומצה על-ידי הממשלה בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה תתיר נישואיהן של קטינים על-ידי בית המשפט לענייני משפחה רק במידה והאישה הרתה לבן הזוג או בנסיבות אחרות המצדיקות מתן היתר נישואין. כיום לבית המשפט יש היתר גורף לתת היתרי נישואין בנסיבות מיוחדת מ
בלי לציין את סיבת מתן ההיתר.
סרבנות גט היא בעיה חברתית-הלכתית קשה ממנה סובלות נשים יהודיות בישראל. בכנסת האחרונה הגישו ח"כ עתניאל שנלר וזבולון אורלב הצעת חוק בתי דין רבניים שקובעת כי כל פסק דין של בית דין רבני בתיקי גירושין יהיה חייב לכלול תאריך לסידור הגט בבית הדין. אם תוך 45 לא יינתן הגט, בית הדין יהיה חייב להתכנס ולדון בהטלת מגבלות על הצד שמעכב את הגט.
דרך נוספת לטיפול בבעיה של מצוקת מסורבות הגט היא לדאוג לייצוג נשים בוועדה למינוי דיינים. אין מניעה חוקית כיום למנות נשים לוועדה אבל בפועל ממונים רק גברים. הצעת חוק שהוגשה לאחרונה לייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי דיינים מבקשת ליישם את העקרון של איסור אפלייה גם בוועדה זו.
נושא נוסף שנדון הוא דיני השמות בישראל. חוק השמות קובע כי קטין מקבל אוטומטית את שם משפחת אביו. הצעת חוק השמות נועדה לתקן את אי השוויון ולבטל את החזקה האוטומטית שלפיה קטין ייקרא בשם משפחת אביו. לפי הצעת חוק זו ברירת המחדל תהיה שמות המשפחה של שני הוריו.
נושא משמורת הילדים בעת גירושין הוא נושא רגיש מאוד. במצב המשפטי היום ניתנת להורים לילדים קטינים אפשרות לבחור מי יהיה המשמורן הקבוע וכיצד תהיה חלוקת הזמן של הקטינים בין הוריהם. במקרה של אי הסכמה בית המשפט מכריע בהתאם לחוק החזקת הגיל הרך שקובע שעד גיל 6 החזקה היא של האם. לפי הצעת חוק שמשרד המשפטים עובד על ניסוחו, זאת בעקבות המלצות ועדת שניט, יש לעבור למודל של אחריות הורית משותפת. שדולת הנשים וארגוני נשים נוספים טוענים שכל עוד לא יווצר שוויון בחיי הנישואין לא ניתן להחיל עקרונות של שוויון רק לאחר הגירושין ולכן פועלות למניעת החקיקה.
נושא המזונות נבחן בימים אלו על-ידי ועדת שיפמן שבוחנת אפשרות לשינוי דין. המטרה היא שפסיקת המזונות תהיה מבוססת על יכולת כלכלית של שני ההורים ושחובת המזונות תחול בהתאם לזהות המשמורן.
סוגיית הייצוג ההולם
חובת הייצוג ההולם של נשים בגופים ציבוריים הותוותה על-ידי בג"צ בשורה של פסיקות. בג"צ קבע שהכוונה בייצוג הולם היא מתן ייצוג שווה לשני המינים, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המחייבות ייצוג יתר. חוק החברות הממשלתיות, חוק שירות המדינה, חוק שיווי זכויות האישה ועוד לא מיושמים בפועל ולכן לא נאכפים זכויותיהן של הנשים לייצוג הולם.
ח"כ דליה איציק הגישה הצעת חוק שתחייב למנות שליש נשים בוועדות חקירה ממלכתיות ובוועדות בדיקה ממשלתיות. הצעת החוק עברה בציון ייצוג הולם ומבלי לציין את חובת השליש.
הצעת חוק המטה לביטחון לאומי קובעת שהוראת חוק המינויים לענין ייצוג הולם תחול על העובדים במטה לביטחון לאומי וכי בחמש המשרות הבכירות במטה לבטחון לאומי יהיה ייצוג של בעל משרה אחת לפחות לכל אחד מבני המינים.
מספר הצעות חוק הוגשו בנושא ייצוג הולם של נשים בשלטון המקומי. חלק מההצעות התייחסו לחובה למנות אישה בכל שלישיית מועמדים לשלטון המקומי.
סוגיית הבטחון הסוציאלי
ביטחון סוציאלי הוא תחום בעל אספקטים מגדריים רבים. נשים הן צרכניות גדולות יותר של שירותי רווחה בגלל חולשתן בשוק העבודה ובזירה הכלכלית. בחברה הקפיטליסטית מדברים על פמיניזציה של העוני כשיותר ויותר נשים נזקקות לסיוע מהמדינה.
בכנסת ה-18 נערך מאבק נגד העלאת גיל הפרישה לנשים. התגבשה קואליציה של ארגוני נשים שפעלה נגד המלצת ועדת ניסן להשוואת גיל הפרישה של נשים לזה של הגברים ל-67. הוגשו מספר הצעות חוק בנושא. הצעות החוק עברו בכנסת ברוב גדול וגיל הפרישה של הנשים עומד ב-5 השנים הקרובות על 62. המתנגדים להשוואת גיל הפרישה טוענים כי עקב האפליה בשוק העבודה נשים רבות ידונו לחיי עוני בעשור השביעי של חייהן.
סוגיית האלימות המינית נגד נשים
מחקרים שנערכו בישראל בשנים האחרונות מאששים מחקרים שנערכו בעולם המערבי לפיהם: אחת מכל שלוש נשים עוברת במהלך חייה תקיפה מינית, אחת מכל ארבע נאנסת ואחת מכל שבע נפגעת גילוי עריות.
סוגיית התיישנות התביעות האזרחיות בגין עבירות מין היא בעיה מרכזית בטיפול המשפטי בנושא. כיום ניתן להגיש תביעה תוך פרק זמן של 7 שנים. הצעת חוק ההתיישנות של ח"כ שלי יחימוביץ והצעת החוק של ח"כ ציפי חוטובלי מבקשות להאריך את תקופת ההתיישנות ל-10 שנים.
ח"כ אורלי לוי הגישה הצעת חוק שמבקשת לבטל כליל את ההתיישנות הפלילית של עבירות מין בתוך המשפחה. הצעה זו נתקלת בהתנגדוות של משפטני משרד המשפטים.
כיום נפגעות תקיפה מינית אינן נחשבות כקטגוריה מיוחדת בביטוח הלאומי או במוסד אחר ולכן הן נאלצות להוכיח את הנזקים שנגרמו להן בפגיעה המינית. ארגוני הסיוע דורשים להכיר בנפגעות כקטגוריה ייחודית שצריכה לקבל טיפול מיוחד כולל מימון כספי מהממשלה.
ח"כ זהבה גלאון הגישה הצעת חוק שתכיר בפגיעה מינית במקום העבודה כתאונת עבודה. תופעה זו מאוד נפוצה ועפ"י נתוני התמ"ת כ-165,000 נשים חוו הטרדה מינית בעבודה בשנת 2011.
הצעת חוק נוספת של ח"כ גלאון דורשת לחייב את בית המשפט לקבוע פיצוי, בין היתר לנפגעות בעבירות מין חמורות ואם לא יעשה כן יידרש לנמק מדוע.
ח"כ אורלב הגיש הצעת חוק שמבקשת להקנות לנפגעות עבירות מין חמורות את הזכות להתנגד לעיסקת טיעון.