לרגל יום האישה הבינלאומי 2009, נתונים מתוך 'שנתון נשים ומשפחה בישראל' הנערך ע"י מרכז 'רקמן' לקידום האשה של אוניברסיטת בר אילן.
בשנת 2007, נשים נשואות השתכרו עם הגיל בממוצע פחות ופחות יחסית לגברים נשואים, בעוד שנשים רווקות השתכרו יותר ויותר יחסית לגברים רווקים. למעשה, מעל גיל 41 נשים רווקות השתכרו ממש כמו גברים רווקים ואף יותר מהם, בעוד שנשים נשואות השתכרו פחות ממחצית שכרם הממוצע של גברים נשואים.
פחות מ-40% מהאסירים והעצורים שהיו כלואים בתחילת 2009 בעבירות של אלימות במשפחה היו כלואים בפעם הראשונה, ו-16% מהם היו כלואים בפעם השישית ויותר.
נשים ומצב משפחתי
נשים היוו בשנת 2006 רוב באוכלוסיה בכלל וכן בכל קבוצת גיל מעל 35. מספר הנשים הלא-נשואות עלה על מספר הגברים הלא-נשואים בכל הגילאים שמעל 35.
בעוד שאצל בנות שאר הדתות גילאי הפריון המרכזיים היו 20-29 בשנת 2005, אצל היהודיות היה היסט של חמש שנים, ושיעורי הפריון הגבוהים ביותר היו דווקא בגילאי 30-34. שיעור הפריון הכולל של הנשים המוסלמיות היה גבוה במידה משמעותית מזה של בנות כל שאר הדתות ועמד בשנת 2005 על 3.9 ילדים לאשה. שיעורי הפריון הכולל לנשים בכל הדתות נמצאים בירידה מאז שנות הששים לפחות.
בשנים האחרונות ישנה עליה ניכרת במספר הנשים הרווקות היהודיות שיולדות בגילאי שלושים ומעלה, כלומר בוחרות ללדת בגילאים האלה למרות שלא נישאו. שיעור הרווקות בגילאי 35-39 שילדו בשנת 2006 היה גבוה כמעט פי שתיים מהשיעור המקביל עשור אחד לפני כן, וכמעט פי שלושה מאשר השיעור המקביל בשנת 1986. גם מספר הפניות של נשים רווקות מעל גיל 35 לועדות להפסקת הריון ירד מאד באותה תקופה.
ככלל, שיעור הפסקות ההיריון בישראל יחסית למספר לידות החי נמצא בירידה מאז סוף שנות השמונים.
נשים ללא סיווג דת פנו לוועדה להפסקת היריון יותר מאשר בנות כל דת אחרת, בעיקר בגילאים הצעירים, דבר המלמד על האפשרות שהפסקת הריון מהווה תחליף לאמצעי מניעה. בשנת 2006 פנו לועדה להפסקת הריון 38.5 נערות בנות 17 ללא סיווג דת לכל אלף באוכלוסיה.
רוב הפסקות ההיריון של נשים יהודיות ושל נשים ללא סיווג דת מתבצעות לפי סעיף יחסים אסורים, שהוא כנראה הסעיף העיקרי שנותן אפשרות כלשהי להפלות מבחירה בישראל. לעומתן, רוב הפסקות ההיריון של נשים מוסלמיות, דרוזיות ונוצריות ערביות התבצעו לפי סעיפי בריאות.
נשים, משפחה ועבודה
גם בשנת 2007 גברים היו עצמאים הרבה יותר מנשים וגם מעבידים וחברי קואופרטיב הרבה יותר מנשים, אולם פער זה הצטמצם לעומת שנים קודמות.
שיעור הנשים שעבדו במשרה חלקית בשנת 2007 היה יותר מאשר כפול שיעור הגברים שעבדו במשרה חלקית. בגילאי 35-44 שיעור הנשים שעבדו במשרה חלקית היה גבוה פי 5.2 מן השיעור המקביל אצל גברים. אחוז העובדות במשרה חלקית שדיווחו כי הסיבה לכך היא הטיפול בבית ובילדים, המשיך לעלות מאז 2003, ועמד בשנת 2007 על 17.9%. שיעור הגברים שדיווחו זאת היה 0.7%. נשים עבדו בשכר בממוצע 33.6 שעות בשבוע, לעומת 44 שעות עבודה בשכר שעבדו גברים.
שכרם הממוצע של גברים מעבודה בשנת 2006 היה גבוה משמעותית מזה של נשים. 35.5% מן הנשים שעבדו בשנת 2006 השתכרו פחות משכר מ
ינימום, וכך גם 14.2% מן הנשים שעבדו 35 שעות שבועיות ומעלה.
נשים נשואות נעדרו מעבודתן בשנת 2007 הרבה יותר מכל קבוצה אחרת (גברים ונשים לא נשואים, גברים נשואים) בכל הגילאים, בהפרש שהלך וירד עם הגיל. נשים נשואות בנות 18-24 נעדרו מעבודתן פי 4.2 ויותר מאשר כל קבוצה אחרת.
בניגוד להכנסתן של נשים רווקות וגרושות, הכנסתן הממוצעת של נשים נשואות בשנת 2007 לא עלתה עם הגיל. בניגוד לכך, הכנסתם הממוצעת של גברים נשואים עלתה עם הגיל יותר מאשר זו של הרווקים וברוב הגילאים גם של הגרושים. כלומר, לנישואין היתה השפעה שלילית על כושר ההשתכרות של נשים, והשפעה חיובית על כושר ההשתכרות של גברים.
בשנת 2007, נשים נשואות השתכרו עם הגיל בממוצע פחות ופחות יחסית לגברים נשואים, בעוד שנשים רווקות השתכרו יותר ויותר יחסית לגברים רווקים. למעשה, מעל גיל 41 נשים רווקות השתכרו ממש כמו גברים רווקים ואף יותר מהם, בעוד שנשים נשואות השתכרו פחות ממחצית שכרם הממוצע של גברים נשואים.
אמהות לילדים השתתפו בכח העבודה פחות מאשר נשים שלא היו אמהות, ושיעור ההשתתפות שלהן בכח העבודה ירד ככל שעלה מספר הילדים שלהן אחרי הילד השלישי. אמהות במשפחות חד הוריות השתתפו בכח העבודה יותר מאשר כלל האמהות לכל מספר ילדים, אולם היו מובטלות בשיעור גבוה יותר, שעלה בהתאמה למספר הילדים. שיעור הנשים שעבדו במשרה חלקית עלה בהתאמה למספר הילדים, מלבד אצל אמהות במשפחות חד הוריות.
בעוד שהכנסתן של נשים נשואות אמהות לשני ילדים ומעלה היתה גבוהה יותר לשעה מאשר זו של נשים נשואות עם ילד אחד או פחות, אצל נשים לא נשואות, הכנסתן של אמהות לשלושה ילדים ומעלה היתה נמוכה משמעותית מאשר זו של אמהות לשני ילדים או לילד אחד. אמהות לא נשואות לשלושה ילדים ויותר גם עבדו בשכר בממוצע מעט יותר שעות בשבוע מאשר חברותיהן הנשואות, אך השתכרו בסך הכל פחות מהן.
מספר הגברים שנטלו חופשת לידה בשנת 2007 עלה לעומת שנים קודמות אך נותר נמוך מאד, ומעל מחצית מן הגברים שנטלו חופשת לידה השתכרו יותר מאשר 150% השכר הממוצע במשק.
אלימות נגד נשים במשפחה
בשנת 2007 הוגשו למשטרה 18,743 תלונות על עבירות של אלימות בין בני זוג, 78% מהן על ידי נשים. בכל שנה אחוז קטן מן התיקים מגיע לדיון, ומתוכו 87% מן התיקים המבוססים על תלונות של נשים מגיעים לידי הרשעה, וכמוהם גם 67% מן התיקים המבוססים על תלונות של גברים.
כרבע מן התיקים שנפתחו בכל שנה נשים בעבירות של אלימות בין בני זוג הועברו לתביעה בפרקליטות או במשטרה, ועוד 13.8% בממוצע הגיעו לדיון. מעל מחצית מן התיקים בכל שנה נסגרו, רובם מחוסר ראיות ועוד כשליש מהם מחוסר עניין לציבור.
מבין הבקשות לצווי הגנה מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה שהוגשו לבתי המשפט, כחצי מהם התקבלו בכל שנה ועוד כעשרה אחוז נדחו. בנוסף, כ-18% הסתיימו בפשרה ומעט יותר מעשרים אחוז נמחקו או נסגרו מסיבות שונות.
פחות מארבעים אחוז מהאסירים והעצורים שהיו כלואים בתחילת 2009 בעבירות של אלימות במשפחה היו כלואים בפעם הראשונה, ו-16% מהם היו כלואים בפעם השישית ויותר.